כותרות TheMarker >
    ';

    meat carver

    אסופת טיוטות כתיבה מקייטנת הארץ 2009-

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    שבוע 4 יום א; יומן הפקה;מיקו האיש והאגדה, לנוצ'קה,ויקטורצ'קה, ולוצ'קה, רונית Realy power

    0 תגובות   יום שני, 4/3/13, 01:05

     

     

    עשר בערב, הדבר היחידי שזז הוא האצבעות על המקלדת, וגם הן מעדיפות לנמנם על המקשים וכשהן זזות כל שביכולתן לעשות הוא  לרפרף קלות.

    זה השבוע האחרון שאני הזכר היחיד בחבורתנו, מהשבוע הבא כבר  יצטרפו זכרי אלפה, ביתא וגמא למינם ולכן זאת הזדמנות אחרונה לפנות באופן אישי לכן, צוות הנשים שנותר קרוב לזירת החטיפה בדיזינגוף סנטר הוגה יומם ולילה בליבון צורת הארוע, לבקש ממכן להתפנות ממטלות הפרויקט, לפלבל עיניכם מפיקות האש אש לגולש ולשלוף את המעריץ הפנימי, שהרי בשליחות המשימה נסעתי לסלה רונדה, סקי ראשון לאחר 18-20 שנה. אם קשה לכן לעשות זאת, תוכלו להיעזר בניסיונה של ביוד1.

    לענף הסקי שני היבטים: חומרי ורוחני. כשם שווימבלדון הוא מקדש לחובבי הטניס, כך כל אזור הררי הוא מקדש לחובבי הטבע. אזורים הררים עם מתקני סקי מעולים הם מקדשים לגוף בתנועה. וכך, גולש כל אזור ושרשרת ההרים שלו משתתפים בטקס פאגאני של הערצת החומר שבפנים ובחוץ. ביטויי הערצה קורים לא אחת כשהגולש, גופו בזוית לא ברורה וציודו מפוזר על השלג, ודבר , חוץ מהערצת ההוד סביב יכול לאחד בן השניים.

    נאמן לשיטת לימוד הסקי של מיקו האיש והאגדה התומכת בעליה  להר הכי גבוה וירידה, השתדלתי ללכת בעקבותיו ולא התקשיתי. עם שמות פתיינים מהצד האיטלקי ושמות מלאי מסתורין מהצד  האוסטרי כל מה  שנשאר זה להחליט ימין או שמאל ולהמשיך לרדת עד שמגיעים למטה ושם לוקחים מעלית, כל סוג מעלית  מאפשרת לשרירי הגוף היגעים מתנועה לנוח. ככול שהשעות נוקפות כך כל תנוחה שהיא לא תנועה מנוצלת להרפיה. כן, דיר תמתמ, אפילו אני החלתי להתעניין לאן אני הולך, מצאתי עצמי בהתחלה בוהה מול מפות לפני כל מעלית, מחלץ אויר בין עצמותי לשרירי עד שויתרתי והעדפתי הביט בנוף קודש הקודשים תחת השמש.

    בשעה חמש מצאתי עצמי שוב בנקודת ההתחלה בגובה של כשני קילומטר, שם תודות לחבורת "אריאל לנצח" -לכול שם אחר הם סרבו בכל תוקף- הכוללת את לנוצ'קה, ויקטורצ'קה וולאצ'קה הפקדתי את נעליי. איזו הקלה. כל תא עצב שר הללויה או  יותר נכון את השיר ברוסית שאריאל לנצח מלמדת אותי : u starushki babushka\u babushka starushki\shestero molidchikov\otobrali chest   . שירו של ויסוצקי על הסבתא שנאנסה בידי פוגרומצ'יקים ומייחלת לעבור חוויה זאת שוב

     

     האנטיפסטי קישוא הנפלא שקיבל את פנינו בארוחת הערב במלון סלה רונדה

    פלוס יין הבית מהאזור. אם שם כמו טרנטינו לא יכולתי להחסיר מהתמונה

    ''

     

     

    ליאור ייני שר ויסוצקי

     

     

    ''

     

    ועכשיו כל מה שנותר הוא להטריד את סקי-דיל ולסלסלם. מסתבר שאני לא בודד, חברתי לרונית ונצא יחדיו לכבוש את הקיר. Re'aly power

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      lezuz
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין