כותרות TheMarker >
    ';

    ישר לעניין

    עמדות (שלי), פוליטיקה ומוסר
    "אלה העקרונות שלי, ואם אינם מוצאים חן בעיניכם - יש לי גם אחרים" (גרוצ'ו מרקס)

    0

    אין ולא יכול להיות שוויון בנטל

    1 תגובות   יום שני, 4/3/13, 08:56

    נטל (גם בטחוני) אינו ניתן לחלוקה שווה

    אין זה אפשרי, וגם לא כדאי ולא ראוי, לחלק נטל שווה בשווה בין האזרחים, וזה גם לא קורה בשום תחום ובשום מדינה אחרת. אימננטית למושג הנטל היא ההכרה שאי אפשר לחלק אותו שווה בשווה. לכן הפיתרון היחיד לבעיית
    הגיוס של החרדים והערבים הוא צבא מתנדבים. זה נוסה בהצלחה רבה בארה"ב בארבעים השנים האחרונות והצליח מעל המשוער, ראוי שנלמד מהם.

    חלוקת נטל שווה אינה אפשרית: מדינה ליברלית מטילה על אזרחיה נטלים שונים. נטל בטחוני, נטל כלכלי (מסים) נטל חברתי ועוד. אי אפשר לחלק שום נטל בצורה שווה בין כל האוכלוסיה, כי האוכלוסיה מורכבת מפרטים לא שווים. אי אפשר לגבות מכל האזרחים אותו סכום מסים (מס גולגולת כמו בימי הביניים), גם אם למדינה זה היה נוח מאד ומפשט לכאורה את מערכת הגביה. מאחר שעבור כל סכום "שוויוני" שייקבע כמס יהיו אזרחים עניים מכדי לשלם אותו, לא יעזור גם אם הם ייזרקו לכלא: מס לא ניתן יהיה לגבות מהם כי פשוט לא יוכלו לשלם. לכן גובים מהעשירים הרבה, ומהפחות עשירים מעט, ולאחדים (לא מעטים כלל) אפילו מחזירים מסים בצורת תשלומי העברה. וזה קורה למרות שקווי החלוקה בין העשירונים העשירים והפחות מבוססים חופפים לא פעם גם לקווי חלוקה עדתיים, אזוריים ועוד. כלומר המדינה נאלצת לחלק את נטל המס בצורה מאד לא שוויונית, בלית ברירה.

    כך הדבר גם באשר לנטלי השכלה, חברה ועוד: רק המוכשרים מאד הולכים לאוניברסיטה ואח"כ הופכים לחוקרים, מקדמים את המדע, מקבלים פרסי נובל ומביאים כבוד רב למדינה. אחרים הופכים לפועלים שלא זוכים לשום תהילה עולמית ולא מביאים פרסים יוקרתיים למדינה (אפשר לחזור על הדוגמא הזו גם לגבי אמנים, עובדים סוציאליים
    ועוד). אם היינו מחלקים את נטל הלימודים שווה בשווה, היינו צריכים לזרוק לכלא את כל אלה שאינם יכולים ללמוד יותר משתים עשרה שנות לימוד ... וזה כמובן לא אפשרי. לכן אין אפשרות לחלק שום נטל באופן שווה מפני שהנושאים המיועדים בו אינם שווים ביכולותיהם, בהונם או ברצונותיהם.

    חלוקת נטל שווה גם אינה כדאית: בדוגמא הקודמת, כדי לגבות אותו מס מכולם יש לקבוע סכום נמוך מאד אחרת רבים לא יוכלו לשלמו. יוצא שהעניים ישלמו מעט כי זה נקבע כך, והעשירים שיכלו לשלם יותר ישלמו פחות כי נטל
    המס הרי צריך להיות שווה לכולם. יוצא שהמדינה תגבה בסה"כ הרבה פחות ממה שהיתה גובה ע"י מס דיפרנציאלי, פרוגרסיבי. אם היינו קובעים בחינות כניסה לאונ' ברף שכולם יוכלו לשאת בנטל הלימודים האלה, היינו צריכים לפגוע ברמת הלימודים כי הרי רוב האוכלוסיה אינה יכולה להגיע לרמת פרופסורה באוניברסיטה. לא היו לנו כלל אוניברסיטאות וכולנו היינו אוהדי ביתר ירושלים. זה כמובן לא כדאי – רצוי למדינה לדרוש מכל אחד נטל השכלה (או חברה, או מסים) ככל יכולתו, ולאו דווקא בצורה שוויונית, וכך היא ממקסמת את התועלת שהיא מפיקה מכל נטל – כלומר החברה כולה (=המדינה) נהנית יותר מחלוקה לא שוויונית של הנטלים.

    אפילו צה"ל יודע את זה: גם בין החיילים שהוא מגייס כיום אין הנטל מתחלק שווה. חלקם הולכים ליחידות קרביות
    כגון סיירות ומסכנים חייהם בכל לילה, וחלק עובדים 8 עד 5 בקרייה. צבא הקבע משמש שדרה מרכזית לצה"ל והוא צבא מתנדבים לכל דבר, וצבא המילואים הוא דה-פקטו צבא מתנדבים (כי רק מי שרוצה באמת ממשיך לשרת במילואים, צהל אינו רודף את המון המשתמטים משירות זה). לצה"ל כדאית החלוקה הזו יותר מחלוקה שוויונית, כי
    אם כולם ישרתו ביחידות לוחמות הצבא יצטרך להילחם עם כל מיני חנונים, או בלתי כשירים גופנית, או ללא מוטיבציה, כלומר בממוצע יבצע את משימותיו פחות טוב. נראה לפיכך שחלוקת הנטל הלא שוויונית עדיפה בכל תחום, אפילו בצה"ל, לטובת החברה.

    חלוקה שווה גם אינה ראויה: מאחר שכבר ידוע שבני האדם שונים ומגוונים, הדרך היחידה לאפשר חברה שוויונית אך המכילה שוני היא על ידי הכרה שלא כולם צריכים לשאת בנטל שווה. עצם הדרישה לשיוויון בנטל בעייתית כי מצד אחד הרי האזרחים השונים זה מזה אינם יכולים באמת לעמוד בזה, ומצד שני יש בה כדי לומר כי מי שאינם נושאים בנטל שווה הם אזרחים פחות שלמים, אולי פחות "שווים" ומכאן הדרך קצרה לטעון שמגיעות להם זכויות פחותות. ולא היא: הדרישה שכולם יהיו שווים היא רעיון פשיסטי, כלומר רעיון שבמקורו מדיר את השונה, את החלש, את העני ובכלל את כל מי שאינו כמוני (בלונדי, אף סולד ועיניים כחולות), שמעמיד את המדינה מעל הפרט. מדינה ליברלית מכירה בכך שלכל אדם יכולות שונות, כשרונות שונים, ולכן תרומתו לחברה שונה משל חברו. אחד אמן, אחד מדען, אחד לוחם ואחד עובד סוציאלי. אחר יכול להיות דתי אדוק, ובשבילו רעיון הצבא לא פחות קשה (נפשית וגם פיזית) מאשר דרישה מחסר כל עני לשלם מס גולגולת. יחד כל האזרחים השונים מרכיבים חברה מגוונת, פלורליסטית וחזקה: החוזק של חברה אנושית הוא בגיוון שלה ולא באחידותה: בין היתר משום שחברה מגוונת נושאת טוב יותר בנטלים המגוונים שלה (ראה לעיל).

     

    אז איך ניישם בתחום הנטל הבטחוני את מה שאנו עושים ממילא בכל תחום אחר? נהפוך את הצבא לצבא מתנדבים ואז יגיעו אליו רק אלה שבאמת מתאימים (מבחינת יכולת, רצון, ועוד). צבא המתנדבים יהיה חזק יותר, יעיל יותר וזול יותר מצבא חובה.

    איך זה יעבוד? בני 18 עד 30 יוכלו להתנדב לצבא, אבל גם לצבא תהיה זכות בחירה (הוא לא יהיה חייב לקבל כל אחד). החייל המתנדב יהיה זכאי למשכורת סבירה, ולתוספות כגון מימון שנת לימודים באונ' תמורת כל שנת שירות, ו/או הקלה מסויימת במשכנתא על דירה ועוד כפי שיחליט הצבא מתוך תקציבו.

    הצבא יהיה חזק ויעיל יותר משום שיורכב ממתנדבים שרוצים לשרת ולא ידולל ע"י כאלה שגויסו בכוח (שירות חובה). הם יהיו חדורי מוטיבציה, כי מראש רצו לשרת, ויהיה קל לאמנם עם פחות בעיות משמעת, עריקות ועוד. כאשר מגייסים רק מתנדבים ממילא מוותרים על כל אלה שלא נלהבו מראש לשרת, או לא רצו, או לא התאימו – כלומר פרופיל המתנדב, מתוך הגדרה, מתאים יותר לצבא מהממוצע של כל האוכלוסיה. מתנדבים גם נוטים לתקופות שירות ארוכות יותר (הם רוצים לשרת, בדומה לצבא הקבע) ולכן יהיה יותר זול לאמן החיילים, כי התחלופה שלהם לא
    תהיה כל כך גבוהה כמו בצבא חובה. כל זה יעשה את הצבא יעיל יותר בתפעול כ"א.
    בנוסף יהיו יתרונות חברתיים רבים מבחינת השילוב של אוכלוסיות מודרות כיום (חרדים יוכלו ללכת לעבוד בלי הפחד של הגיוס שמכריח רבים מהם היום להשאר בישיבות עד אין קץ, ערבים לא יותקפו כי "לא שירתו בצבא"), לא יהיה יותר מאבק מטריד בפציפיסטים וסרבני מצפון, יהיו הקלות לבוגרי הצבא בלימודים ובדיור (מה שמהווה בעיה
    חברתית גדולה היום) ועוד.

     

    אפשר לדוגמא ללמוד מהניסיון האמריקאי, החוגג השנה 40 שנות צבא מתנדבים. גם כשהם עברו למודל זה היו להם כל ההסתייגויות והחששות שעולים בדיונים בישראל בהקשר זה: חששו מהחלשת הצבא (בפועל הצבא התחזק בכל קריטריון מדיד, והאמריקאים, כתמיד ובכל תחום, מודדים כל דבר) כולל ירידה באיכות החיילים (בפועל הצבא היום מגייס חיילים מעל לרמות המינימום שהגדיר לעצמו ושעולות כל שנה) מהפיכתו לשירות למיעוטים בלבד (בפועל כל מגזרי האוכלוסייה מיוצגים בו) מעליה בעלות למדינה (בפועל זו ירדה), ממחסור במתנדבים (בפועל הצבא נאלץ לדחות כל שנה מתנדבים רבים) והפתעת ההפתעות: למרות מדיניות התמרוץ האגרסיבית (לימודים באונ', משכורות סבירות
    ביותר) – המניע העיקרי למתנדבים כפי שמתברר בשאלונים שכל שנתון ממלא הוא "פטריוטיות" ו"הרצון  לתרום למדינה".  וזה קורה כבר 40 שנה, בהן השתתפה ארה"ב ביותר מלחמות, קשות יותר, ארוכות יותר ורחוקות יותר עם יותר הרוגים (גם יחסית לגודל האוכלוסיה) מאשר ישראל.


    אגב, אין בשום מקום בארה"ב, ולא יהיה בישראל, חוק שמונע מהממשלה להכריז על גיוס חרום כולל במקרים חריגים של גוג ומגוג.


    כלומר במקום למצוא דרכי התחכמות לחוק טל תוך נשיאה לשווא של דגל מזויף "שוויון בנטל", הגיע הזמן שמדינת ישראל הבוגרת (אם היתה אשה היתה כבר סבתא) תכיר בכך שנטל אי אפשר באמת לחלק באופן שווה כי הנושאים בו אינם שווים, ומבחינה פרקטית וגם מוסרית עדיף לעבור לצבא מתנדבים. הצבא יהיה חזק יותר, והחברה תהיה בריאה יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/3/13 09:49:

      תודה רבה על המאמר המחכים. הבעיה שלי זה שמה שאתה כותב יכול לקחת הרבה שנים לבצע? ולי זה נראה שכל הציבור החילוני סביבי ממש רוצה את השוויון בנטל הזה. ומדבר כאילו זה הדבר הכי בוער בעולם? למרות שאני מסכימה איתך שיש הרבה דברים דחופים למדינה שלנו וכשחושבים על זה זה לא צריך להיות הדבר הכי חשוב.

      ארכיון

      פרופיל

      לוי-וינר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין