כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    פורים שמח

    5 תגובות   יום שני, 4/3/13, 21:02

    מספר אירועים מרגשים פקדו את חיי בעת האחרונה ומכיוון שיודע אני שחייכם אינם חיים מבלי לחוות אותם דרך האספקלריה של חיי הסוערים והמרגשים, אעדכן כאן בפירוט (ארור X שאמר לי לפני מספר ימים שאני צריך להעמיק את כתיבתי ולהעלות את הרמה. לך תזדיין).

    אז קודם כל, אני כבר לא הכי חכם בבית. לא, לא הבאתי כלב, אבל הבאתי גם הבאתי סמארטפון!
    אני מקבל שיחות, מוציא שיחות, חוטא אפילו במיסרונים מדי פעם, אבל השוס הגדול הוא בעבודה - בין הסמארפון למנקה הזרה שחומת העור אני יכול להודיע בחגיגיות - אוננות בעבודה מעלה את התפוקה! של האוננות כמובן (X - שוב, לך תזדיין).

    אירוע מעט פחות מרגש פקד אותי כבכל שנה ב 16/02 וכרגיל תפס אותי לא מוכן - יום הולדתי. לשמחתי, נופל הדבר בסמיכות מעוררת תהיות לחג הליצים שהוא כמובן חג הפורים, מה שמביא אותנו, בלהטוטנות ספרותית ערמומית, לענייננו העיקרי.

    ביום שישי לפני כשבועיים, עטיתי עלי את תחפושת ה "בלונדיני, מטר תשעים, שרירי וחלק, בטן 6 Pack (כסטנדרט אני נוטה דווקא להקפיד על בטן 1 Pack - הדבר קל יותר לתחזוקה, שלא לומר לאי תחזוקה והשמועות בעולם האופנה אומרות שאוטוטו ועוד רגע והנה זה מגיע - זה הדבר הבא) והמתנתי בגינה הקטנה שמתחת לביתי לחבר שהיה אמור לאספני לנסיעה למסיבת פורים מבטיחה בבית אחותו בירושלים.
    התחפושת היתה כל כך מוצלחת שלקח לו שלושה סיבובים עם האוטו עד שזיהה שמדובר בי ("אח שלי, זו רמיה יותר גדולה מפוטושופ" אמר לי בפרגון אופייני כשסוף סוף העלה אותי למכוניתו) ועד שהגיע הספקתי להחליף מבטים רבי משמעות עם שלוש בחורות מקומיות שיצאו לטיול ערב עם כלבן.
    "תגיד תודה אחי" אמרתי לו, בעודי מושיב את המטר תשעים המסוקסים שלי במושב שליד הנהג, "לפחות אין סכנה שתקבל דו"ח על השלכת זבל במקום ציבורי כשתוריד אותי" (לפני מספר שנים, בתקופה המוזנחת שלי (1980 - 2011), הוריד אותי חברי ליד מעוני לאחר בילוי משותף וחטף דו"ח מפקח עירוני על הסעיף המוזכר לעיל. בזמנו, העלה לי הדבר את הסעיף).

    חברי, שחוטא בלימודי תואר שני בארכיאולוגיה ניצל את ההזדמנות ובין שער הגיא לכניסה לירושלים חפר לי על הממצאים הארכיאולוגיים המרתקים, דווקא של האיסלאם, שנמצאו בסביבות ירושלים בשנים האחרונות, "אם כי, אני חייב לציין" הוסיף בצער, "שלאחרונה אנו מוצאים ממצאים בייחוד מתקופת האיסלאם המודרנית, קרי - אבנים, בקבוקי תבערה ושאר מרעין בישין".
    מכאן נסובה השיחה לענייני בלשנות. מכיוון ששנינו קרובים אצל השפה, ביכינו יחדיו את ההידרדרות הלשונית הפושה בקרב בני הנעורים. ידידי הציג תפיסה בלשנית האומרת שאין טעם לשמר חוקים והגיות שממילא אינם מיושמים עוד על ידי דוברי השפה. כדוגמה הביא את חוסר ההקפדה שבהגייה ושימוש באותיות אהוי. לא הסכמתי איתו. "מים רבים לא יכבו את האהוי" אמרתי לו לסיכום "ועני לו רוצא לשמוה עף מילא נוספת בעיניאן!".

    אל המסיבה הגענו מתוחים קמעא מתלאות הדרך ואני לפחות, מנופח ראש ברמה בינונית עד קשה. מעולם לא רציתי לתפוס זיון בעיר זרה כמו באותו רגע.
    איזה זיון ואיזה נעליים. זוגות זוגות הם פסעו אל הבופה, התכרבלו ברומנטיות על הספות ונעו בתנועות מדודות על הרחבה.

    בשלב הזה כאבו לי הפלטפורמות, המחוך לחץ (ועוד לא נגעתי בבופה) ולאור הנתונים בשטח החלטתי שאם כבר מסיבה על הפנים אז כדאי שאעבור לנטורל. הסרתי את תחפושת האלפא מייל וחזרתי לעצמי (בין ביתא מייל לדלתא מייל, תלוי את מי שואלים. מוזמנים לשלוח חוות דעתכם בג'י מייל).
    הבופה דווקא היה די מרשים, בסגנון "וגר בורקס עם סושי וסלט ירוק עם פסטוליקוס ירבץ" כלומר השעטנז הישראלי המודרני שלוקח קצת מטובו של כל קצה עולם ודוחס אותו יחדיו לעיסה של בינוניות קולינארית.
    על אף הביקורת המשתמעת מהשורה הקודמת, טחנתי עד דק ממגוון המטבח הבינלאומי במשך כמחצית השעה והתפניתי לבדוק מה המצב בשטח. לא טוב. כמחצית מהזוגות כבר עזבו בתואנה זו או אחרת ("אנחנו מוזמנים למסיבה טובה בעין כרם" ו "חרא של מסיבה" היו התירוצים הפופולריים יותר) והמחצית השניה היתה עסוקה בתחזוק הזוגיות שלהם ע"י החדרות הדדיות של לשונות זה לפיה של זו ושאר גועל נפש שנגרם מן הסתם מריבוי האלכוהול, האיכותי יש לומר, שזרם כמו יין.
    "מזל שבאנו עם האוטו" אמר לי חברי, מתנודד הלום אלכוהול, "השד יודע איך היינו מגיעים הביתה".
    "שנצא לדרך לפני שהסוטול יעבור?" שאלתי אותו.
    נפרדנו מהאחות בחיבוקים ונשיקות, בגבול הטעם הטוב כמובן. בכל זאת, חיי תלויים באחיה השיכור ובאלפא ג'ולייטה ספורטיבית השועטת בפיתולי כביש 1.

    הדרך חזרה דווקא עברה בנעימים - על חברי, אני לא עצמתי עין והקפדתי להעירו וליישר את ההגה בכל פעם שראשו נשמט עליו.
    ירדתי ליד ביתי מתוח ומיוזע כיחמור. "אתה בטוח שאתה יכול לנהוג הביתה?" שאלתי את חברי בדאגה כנה.
    "אין בעיה אח שלי" ענה ידידי לאחר שסיים להקיא על הדשבורד, וקינח את אפו בשרוול הבלייזר, "הכל בשליטה". הוא שם גז וניתר מהמקום בחריקת צמיגים.
    הצטלבתי ועליתי הביתה.

     

    המשך ל "משדרגים קרנל".

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/13 06:19:

      אוהבת את אהבת הלשון גם השפה שלכם

      וכן את מעשה הזוגות בלשונם.

        10/3/13 20:45:
      אני לא בטוח שניתן לתרגם את "מזל שכמוך יש רק אחד" למחמאה אבל ניחא. תודה אח שלי. למותר לציין שאין כמו המטבח הפרסי :)
        7/3/13 09:58:
      אכן עוד מאמר גאוני של גיל. השעטנז הקולינארי הישראלי נותן מיגוון רחב של אפשרויות לבחירה, אבל מזל שכמוך יש רק אחד. תמשיך ליפה את חיינו במאמרים יחודיים מסוג זה.
        5/3/13 19:10:

      צטט: יאיר גרוסמן 2013-03-05 00:14:10

      פוסט נהדר, אבל הותרת אותי עם כמה שאלות: 1. איפה הצלחת למצוא פלטפורמות בגובה 30 ס"מ? 2. באיזו מכסחת דשא השתמשת כדי להיות חלק? 3. איזו פעילות גופנית ביצעת כדי לחזק שרירים נוספים פרט ליד ימין?

      ידידי רב הפעלים

      1. טעות בידך - גובהי הוא 1.81 כך שנזקקתי לפלטפורמות של 9 סנטים בלבד. יתכן שאתה מתבלבל עם 30 סנטים שצוינו בפוסטים אחרים שלי בהקשרים גופניים אחרים.

      2. לא מכסחת דשא כי אם מכונת כביסה בשילוב סכיני גילוח. מומלץ.

      3. עבדתי גם עם יד שמאל בשבוע שלפני האירוע.

       

        5/3/13 00:14:
      פוסט נהדר, אבל הותרת אותי עם כמה שאלות: 1. איפה הצלחת למצוא פלטפורמות בגובה 30 ס"מ? 2. באיזו מכסחת דשא השתמשת כדי להיות חלק? 3. איזו פעילות גופנית ביצעת כדי לחזק שרירים נוספים פרט ליד ימין?