אני שונא לנסוע מערבה בבוקר, זה עושה לי רע.

אני גר באריאל, כולם קוראים לי ״מתנחל״ ואין לי בעיה עם זה.

מתנחל, זה אדם שחוזר לנחלתו.

 אבל לא על זה רציתי לדבר, אני שונא לנסוע מערבה.

אל הפקקים וזיהום האוויר, הלחות וגועל הנפש.

ממעלי השומרון רואים את כל מישור החוף, מגדרה עד חדרה.

עננה רעילה בצבע חום צהבהב רובצת על כל מישור החוף.

יש בקרים נדירים שאני נאלץ לנסוע לתל אביב.

הסיוט מתחיל בין צומת מורשה לצומת ירקונים.

פקק אדיר עד תל אביב, מתקדמים בצעדי צב.

מסתכל על האנשים במכונית, נשים מתאפרות, גברים מתגלחים.

רובם מדברים בטלפון בטירוף.

אני לא מבין, איך הם מסוגלים כל יום לעמוד שעות בפקקים.

אני מאבד את שפיות הדעת, מכניס דיסק לרדיו ומגביה את הווליום כמעט עד הסוף,

שוקע לתוך השירים, לעולם לא שומע חדשות.

יש לי בקשה קטנה אליכם נבחרי הציבור.

היו לי חיים יפים בסיני, החזרתם את סיני, במקום להחזיר את תל אביב.

הרסתם לי את כל החלומות.

אם תחזירו את השומרון, אני יעבור דירה לנגב.

אבל יש בעיה, הנגב נכבש על ידי הבדואים.

אז אני יעבור לרמת הגולן.

אם תחזירו את רמת הגולן, אני יעבור לערבה.

אם תוותרו על הערבה, אני אעבור לאוסטרליה לגדל כבשים.

רק תודיעו לי מראש, תודה אלון.