0
אני,יש לי שאלה,לחגיגות וציון יום האשה . כאשר ילדה מגיעה לסף התבגרותה, הסמנים הראשונים להנץ הנשיות שלה מתגלים בכאבים, הבטן אם מגיע רגע של מימוש נשיותה, מה תקבל האשה הצעירה, המלבלבת? היא תקבל אליה את בא כחו של הגבר המתענג, והפרס הוא כאב ודם הבתולים. ואז, אז מתחילים להיווצר בקרבה החיים. עוד לפני שעיניה נפקחות מדי בקר, הקבס עולה בה והקיא מגרש אותה מהמיטה, ישר אל האסלה ומתוך קיבתה פורצת הירוקת, הרי אין מה להקיא. אחר כך כאב הראש הנורא, כדור נפץ מתנוסס שם על כתפיה, עומד לפני פיצוץ. עד שתסמינים אלה עוברים, מתחילה הבטן לתפוח והמשקל המשקל עולה, עולה והרגליים מתנפחות ועליה לשמח "הה האמהות הנפלאה" בדרך. כל כך מהר עוברת התקופה, אומנם קשה, אבל מנחמים אותה: "זו לא מחלה". היום הגדול הגיע, לפעמים זה הלילה, הכל בשל, עם מעט מזל, הכל יהיה רגיל, כלומר כאבי נכון, כל חייה נדונה לכאב ואין עול בכפה. ואין את מי להאשים, למה מראש התכנון כל כך לקוי... בחולשתה הרבה היש מי שיעמוד לצידה? אולי הגבר שכנגדה? נכון הוא כנגדה, מנצל את חולשתה, את כאבה הופך אותה לרכושו והוא בעל לה. היא שיפחתו.
איזה מזל, אנחנו חיים כאן ועכשיו, |