כותרות TheMarker >
    ';

    חוק ו/אי סדר

    בית העם TLV

    1 תגובות   יום חמישי, 7/3/13, 20:54

     

    לפני כשבועיים נערכה מסיבת פרידה. גם המשטרה הגיעה. שכנים עלומים טענו שיש יותר מדי רעש. המסובים הציעו להנמיך את המוזיקה ובכך הושלמה פשרה ונמנע פיצוץ. זה קרה כשבית העם שבשד' רוטשילד בתל אביב סיים את ימיו, כשהוא רחוק לצערי, מלסיים את תפקידו.

     

    עדיין לא נמצא לנו, ייתכן מאוד שייקח זמן עד שיימצא, בית עם חדש. הצפון התל אביבי נראה כרגע קצת פחות מזמין, עבור המחאה החברתית. נראה לי, שהמחאה שהתחלפה באמונה שיש עתיד ולכן אולי, לעזאזל עם ההווה. במיוחד ההווה של אלה שאינם שייכים להגמוניה, למה שנהוג לכנות "השבט הלבן" אבל הוא, ביננו, קצת מזה, אבל לא ממש כזה ובכל מקרה, כמו לכולנו, לא יזיק לו מעט ואפילו הרבה, צבע.

     

    חשבתי, שהסגירה הזו מחייבת סיכום או לפחות סיפור ונזכרתי בדבר שהיה. זה לא היה כל כך מזמן. זה ארע ביום שני הראשון של יולי 2012, בשעות הערב. באותו ערב, בבניין הזה, בבית העם, בניין לא גמור בסיטי של תל אביב, התאספו, כבכל ערב, כמה וכמה קבוצות. ועדת החינוך של רוטשילד למשל קיימה שם את ישיבתה השבועית. בקומה אחרת, התקיים עוד שיעור אנגלית לפליטים. גם עשרות רבות של עובדים סוציאליים היו שם. אחד הסקטורים הפחות מוערכים בישראל, התכנס שם ולא רק כדי להוציא קיטור. נוהלו שם דיונים בצוותי עבודה. באחת אולי דברו על עתיד המקצוע, על האתגרים שבפניהם. באחרת, עלתה גם האפשרות לעזוב את הארץ. אולי, אולי דנו בשאלות הנוגעות לקושי הבלתי אפשרי של המשך עבודה מול השכבות המוחלשות ביותר בישראל ועל התחושה ששבה ומזדחלת לגרונותיהם של כמה מהנוכחים, שדבקות במקצוע הזה, עלולה להשליך אותם ואת שכמותם לאותו מעגל של דלות, שבו הם נאבקים מידי יום, עבור אחרים.

     

    בסיום הדיונים, עלו המשתתפים לגגו של בית העם[i] שבשד' רוטשילד 69 בתל אביב, ברי סחרוף שנעתר לבקשה מטליה, אחת מהמארגנות של הכנס הזה של עובדים סוציאליים, ניאות, בנדיבות אין קץ, להשלים להם את הערב, בהופעה יוצאת מגדר הרגיל.

    *         *       *

    בית העם TLV1 שכאמור נסגר בימים אלה, שכן באחת הכתובות הנחשקות ביותר בעיר. בית העם שימש פלטפורמה, תשתית. "נדל"ן לעם" אמר מישהו, קצת בציניות. אני מבין בנדל"ן, אבל אני גם מבין, שלציניות הזו, שכל כך הורגלנו בה, אין כאן מקום. אין לה מקום, כי בית העם הוא ההמשך הישיר למחאת 2011 ולליבה של המחאה הזו, של הקריאה שסחפה מאות אלפים לשינוי בסדרי העדיפויות של מדינת ישראל ושל העומדים בראשה. למרות מה שרבים וטובים אומרים, לעיתים, אולי בצדק, על מדינת תל אביב, לבה של המחאה הזו, היה גם במאהל שברוטשילד והוא פעם ממש עד לאחרונה, בבית העם של תל אביב.

     

    *         *       *

     

    ולמה כל זה מעניין אותי? לפני זמן רב אמי חלתה במחלה קשה. כיון שכך, כבר פגשתי את מערכת הבריאות. גם קצת משירותי הרווחה. ראיתי אז, את הצדדים המצודדים פחות של החברה הישראלית, את הרגישות שנעדרה ממערכת הבריאות, את המשאבים שחסרים בשירותי הרווחה. ראיתי כמה וכמה דברים מאלה שלא מדברים עליהם. ראיתי את הצד האחר של אלבומי הניצחון שאמי שמרה כשחיכתה לאבי. כנער, כאיש צעיר, ראיתי מקרוב מדי, בלי שהבנתי, את פניו של שבר.

     

     היום אני מנוסה יותר, מבין יותר. אני יודע שיש שיאמרו שהמצב היום טוב יותר או שאינו רע משהיה. אבל כשמדברים, במידה רבה של צדק, על תעשיית היי-טק מתקדמת, על מדענים שאכן התברכנו בהם, כשמדברים על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, ברור לי שמצבם של שירותי הבריאות והרווחה, יכול וצריך להיות טוב הרבה יותר. מחאת 2011 וצוותי העבודה שראשיתם באותה מחאה, אין ספור העמותות והארגונים שמנסים לצמוח, כל אלה ואחרים יכולים להיות תחילת התיקון של המערכות האלה. אני בוחר להאמין, שלא ניתן לשום דבר ולאף אחד, לעמוד בדרכם של אותם עובדים סוציאליים וכל שאר הקבוצות והיוזמות שמצאו להן בית, בבית העם. חברה ראויה לא די לה להיות ספרטה. חברה צודקת נדרשת ליותר. יותר מזה, מגיע לנו, לכל מי שגורלו נקשר בארץ הזו, לכל אחד ואחד מבני הארץ הזו, לא רק הצבא הטוב ביותר, אלא גם מערכות בריאות ורווחה, טובות הרבה יותר.

     

    אגב, ארשה לעצמי להציע, בשלב זה, שלקראת הבחירות לרשויות המקומיות נחזור ונאמץ את הקריאה הזו ברמה המוניציפלית. נשאיר את הפוליטיקה הארצית לסיפורי היבלת של אחי מהסיירת, ונתגייס למשימה הזו, של שיקום ותיקון וחיזוק ועידוד מערכות הבריאות והרווחה, בגדר הרשויות המקומיות, בתחומי כל קהילה וקהילה. אם נעשה  כן, יש מצב, שהמאבק הזה לתיקון, המאבק הזה שלא אחת נראה דון קישוטי לחלוטין, עוד יעלה יפה.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/13 22:01:
      באמת עצוב מאד. גם אני שהיתי בבית העם במסגרת פעילות חברתית ונהניתי מהאוירה המיוחדת ומסבירת הפנים. עגום מאד.

      ארכיון

      פרופיל

      boazlaw
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין