
אימא (כן, ככה כותבים אימא, ולא כמו שמלמדים אותנו מגיל 3 בערך...לא "אמא" אלא "אימא". זה היה - רגע של עברית) זה כמו חמצן, אין לנו מושג כמה אנחנו תלויים בו וזקוקים לו עד שהוא אוזל לנו פתאום. אימי, שתהיה בריאה, כאן במלוא מובן המילה ולעוד הרבה מאוד שנים יפות, יקרות ומלאות. אבל היום אני מלווה אותה להליך רפואי פשוט באופן יחסי שתוצאותיו יכולות לעורר בנו צחוק מובך ומטופש שבסופו אחיי ינידו בראשם ויגידו :"אין, אתן שתיכן כאלה פולניות. ואתה אבא? מה אתה נסחף אחריהן?" או שתוצאותיו יכולות להיות הרות אסון. שלא נדע. טפו טפו טפו וחמסה חמסה (למהדרין).
אני אף פעם לא שוכחת להגיד תודה על ההורים שלי. באמת. אני ילדה ממש ממש טובה, מכבדת אותם, מנומסת (לרוב...), יודעת להעריך אותם, אוהבת אותם אהבת נפש, מתגאה בהם בכל הזדמנות שרק יש לי (תראו לי עוד בלוגר ששם כאן בקפה תמונה של הוריו...). באמת ילדה נהדרת. ויש לי את כל הסיבות להיות מפונדרקת מגעילה שחושבת שכל העולם מגיע לה. כאילו...אני מפונקת אבל לא מגעילה. נכון שנולדתי אחרי 2 אחים בנים (ואגב, בהריון של אימא שלי איתי חשבו שאני תאומים בנים, אבל זה כבר חומר נפיץ לפוסט אחר) ונכון שהייתי הנסיכה של הבית במלוא מובן המילה אבל אף פעם לא ניצלתי את זה לרעה. את הפינוק הזה קיבלתי, לא לקחתי. יש הבדל עצום.
ובכל זאת, בדרך הביתה עכשיו ותוך התכוננות נפשית להליך הרפואי שעומדים לבצע בה חשבתי בכל זאת. אי אפשר להימנע מזה. חשבתי על זה שהיא באמת באמת ביטלה את עצמה כל החיים שלה בשבילנו, היא וויתרה על כל תענוג רגעי. כל דבר שיכול היה להיות לה ושיכול היה להיות מומר במשהו עבורנו דינו נחרץ ללא הנד עפעף. עבורנו בכלל ועבורי בפרט. אימא שלי הקדישה את חייה - במלוא מובן וכובדה של המילה - בשבילנו. היא מעניקה לנו עשרות שנים של מסירות, אהבה אמיתית בלי תנאים, לגמרי בלי תנאים. היא תעשה ועושה הכל אבל הכל בשבילנו. היא לא תתחשבן איתנו, אף פעם. היא לעולם תקבל את הבחירות שלנו (שלעולם ייעשו, אגב, תוך התייעצות איתם). היא לעולם תחפש עבורנו את הדרך הקלה, הבטוחה והרגועה. היא תמיד תהיה שם בשבילנו, נחיתה רכה כזאת, מקום להישען בו לאחור ולעצום את העיניים. היא הצילה - מילולית - את חיינו. היא הצילה את חייו של אחי הבכור שהוגדר כבר מת קלינית, רק היא. היא הצילה את אחי האמצעי מחיים של נכות קשה והעניקה לו חיים רגילים כמו של כולנו. היא הצילה את חיי - 3 פעמים. 3! אימא שלי - נו! היא נתנה לאבא שלי את השרביט איתו הנהיג את המשפחה שלנו, והייתה שם כדי לתמוך, לעודד, להאכיל, להקל, להעריץ. הכל. כשמישהו מצליח לטפס על האוורסט ומראים את הטיפוס שלו בטלוויזיה - הוא זוכה לכל הכבוד, שמו מוזכר בכל העיתונים, תמונתו מתנוססת בכל אמצעי מדיה שרק מאפשר זאת וכולם מסתכלים עליו בהערצה. אבל כולנו שוכחים שעם האיש הזה טיפסו למעלה גם צוותי צילום, נושאי כלים, עוזרים ועוד. אותם אף אחד לא זוכר, אותם אף אחד לא מכיר. אף אחד לא לוקח אותם בחשבון. ככה זה. זאת אימא שלי. הרוח הגבית של המשפחה. אוהבת אותה מהבטן.
רק בשורות טובות.
|
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה עדינדוש
* חזרתי, התחדש לי.
מסרי לאמך המקסימה.
אני בדיוק חושבת הבוקר עד כמה הכותרת שלך נכונה.....
כל כך נכונה.
אמא זה באמת כמו חמצן.
ולי מזמן כבר נגמר האוויר.......
נשיקות ממוש
ממש לא חוסר רגישות, יקירתי.....
תרגישי חופשי.
תבטיחי לי להגיד לה כל יום כמה את אוהבת אותה. תחושת ההחמצה הזאת שקיימת בי היא משהו שאני לא יודעת איך לחיות איתו..... וזה לא שלא אמרתי לה שאני אוהבת. רק שאני חושבת שיכולתי יותר.
נשיקות.
אחרי שכתבתי את הפוסט חשבתי על זה שזה כזה חוסר רגישות מצידי, במיוחד בגללך...
סליחה...
אני מצטערת שאני ככה, אבל אני מקנאה בך שיש לך אמא.
אין כמו אמא.
כל השאר שטויות.......
המילים שלך יכולות רק לחזק עדינוש, את בעצמך מחזקת
יום מקסים
התפוח לא נופל רחוק מהעץ.
נעמה, את מופלאה, המילים שלי רק יקלקלו את מה שאני באמת מרגישה.
מרגש מאוד (אחזור לככב כשיתחדש המלאי).
נשיקות, עדינה
תודה אלעזר
לפעמים אני מרגישה שאני לא עושה מספיק
אבל ככה אנחנו בנויים כנראה, יסורי מצפון הם חלק מהמהות שלנו
יום נעים לך
מרגש
אהבה בין בת לאם שמקבלת ביטוי נקי וישיר כל כך.
אימך גם היא זכתה בבת מקסימה
אלעזר
מקסימה את!
האופטימיות שלך כובשת :)
באמת בצחוק :) !
אני דווקא מתחילה לחבב את הדרך שבה אתה בוחר לחזר אחריי
לאט לאט אני נכבשת
אני כבר מעריץ את אימא שלך אבל תגידי ... למה את יצאת כזו ??? לא מגיע לה קצת נחת גם ? חוץ מפירגון בפומבי ? הא ??
:)
שיווו.. נרגעתי..
ומקווה שהכל יהיה בסדר.
נשיבוק :)
ברור ברור נשמה
גם בלי הקונוטציה הנוכחית הייתי בוכה
הכי בכיינית בעולם
לא זו היתה הכוונה.. אוף..
מקווה שהכל בסדר:)
יו ליטלי
איזה ברזים שפתחת אצלי עכשיו...את לא מבינה....
תודה לך המופלאה שבנשים
זכינו, אה?
לבריאות ולחיי אמהות מופלאות.
גם זו שלי מופלאה באמת. טפו...שרק תהיה לי בריאה.
עשית לי חשק להעלות תמונה שלהם, של הוריי.
שתהיה בריאה אמא שלך ושתדאגו לחינם. לחינם לגמרי.
נשיקות מותק.
ממי,
לא כולם כאן מכירים אותך
לפעמים צפיך לך דברים מהבטן בהחלט בלי סיבה
מתה עלייך
אכן אימא מופלאה לי...תודה!!!
תודה על הכוכב רני-רן...
מקווה שהברכות תישאנה פרי
כן - היקום בהחלט זימן לי אינסוף כוכבים עם המשפחה שלי
תודה גילוש
אכן
אני לא יודעת למה, אבל משהו ממה שכתבת הזכיר לי את המשפט הבא מהשיר של
Steely Dan :
They got a name for the winners in the world, I want a name when I lose
הבטן העלתה את זה, לא אני.... אני לא בטוחה בהקשר לטקסט שלך, אבל אם זה צף לי, אז בטוח יש לזה סיבה....
גם אני רוצה גם אני רוצה...
כיכבתי אותך על הכתוב הנפלא...
יחד עם זאת...
עם אמא כזאת החיים כבר כיכבו אותך...
גילה