0

יום האישה שאני

2 תגובות   יום שישי , 8/3/13, 17:26

 

שוכבת במיטה

עם טישו ומעיל

נאבקת על פינה קטנה שתהיה נקיה מכאב

הדמעות לא יודעות

אם אני רוצה אותן בחוץ

או בגבורה

הן תקועות מחכות לפקודה.

 

בעצמי לא החלטתי מה יהיה לי טוב

רק יודעת שצריכה לצלול לתוך הכאב הזה 

בשביל לצאת ממנו חזקה יותר

חכמה יותר.

 

ודי נמאס לי מחכמה

לו רק הייתי קצת יותר טיפשה

פחות רואה.

פחות חזקה

יותר אישה.

 

כותבת את השירה הכי גרועה שיצאה אי פעם תחת ידיי

לא עורכת

לא מאפרת

מתאפרת

כמו שהבטחתי לעצמי

את עצמי

בלי הנחות.

דרג את התוכן: