0
לפעמים אני יושב מכונס בתוך עצמי מתבונן בשמש השוקעת לתוך הגלים וחושב, היכן טעיתי במהלך השנים האם הייתי יכול לעשות אחרת בחיי משהו משובש בתוכי, אני הולך לאיבוד
אני יכול לצרוח אל הגלים לרוץ בטירוף על חולות לוהטים לפרוק מעליי את הזעם הנצבר למחוק ממוחי את כל מה שנאמר לדעת בתוכי שאני יכול לגבור על הכול לשבת לבד ולחפור עמוק בתודעה לא יודע להתמודד עם ימים של שלווה זה מותיר לי זמן לשקוע למעמקים אני צריך לרוץ בפראות בשדות ירוקים לחוש שאני דועך, מהבהב והופך לאבק כל חיי הייתי לוחם פרוע, ניזון מהמאבק קשרו סוס המלחמה זקן באי של שלווה לנוח ולהזדקן בשקט ולדעוך בחשכה אלון
|