תכנים אישיים
בבואה כתומה, כמו צל אגדת ילדים,
מושכת אותי לרקוד איתה
מתוך חיי,
לתוך הלילה,
אל חלומות זרים.
בוקר ערפילי פוקח עיני,
סערה נרגעת לאט.
אגלי טל על עורי,
זולגים אל ירכי.
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צטט: שרון קדם 2013-03-15 22:23:00 סערות, גם אם הן נרגעות לאט, הן תמיד מעלות דברים ששכנו במעמקים ונותנות לנו את האפשרות לסדרם מחדש. לחיי אגלי הטל שבדרך. בהחלט. לא חשבתי על זה ככה אבל אתה לגמרי צודק. וכן, אגלי הטל שווים שנרים לכבודם כוס משקה..
צטט: שרון קדם 2013-03-15 22:23:00
סערות, גם אם הן נרגעות לאט, הן תמיד מעלות דברים ששכנו במעמקים ונותנות לנו את האפשרות לסדרם מחדש. לחיי אגלי הטל שבדרך.
בהחלט. לא חשבתי על זה ככה אבל אתה לגמרי צודק.
וכן, אגלי הטל שווים שנרים לכבודם כוס משקה..
צטט: קובי אש 2013-03-11 10:55:51 יפה תודה ג'יי. אתה יודע שדעתך חשובה לי.
צטט: קובי אש 2013-03-11 10:55:51
יפה
תודה ג'יי. אתה יודע שדעתך חשובה לי.
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#