ראי ראי שעל הקיר, למי הציצי הכי גדול בעיר?
אתמול הלכתי לפאב תל-אביבי מוכר, סתם ישבתי לי עם חברה והעברתי את הזמן עם המשקה החביב עלי, ג'ין אנד טוניק ועוד סיגריה מיותרת בחיי. לפתע נכנסה בסערה בחורה צעירה, לבושה בסטרפלס (יותר נכון שרוול אלסטי) יומרני, מצוידת בזוג שדיים חדשים לתפארת.
עוד לפני שסיימתי את הסיגריה, נכנסה הבחורה להתקף אמוק של ריקודים סוערים, כשגבר צעיר התחיל לפתח קשר אינטימי עם שדיה הזקורים. שאלתי בחור צעיר שעמד לידי, מה הוא אומר על התופעה המדהימה שנמצאת בצד השני של הבר. הבחור הביט כמהופנט ואמר, "למה הזכרת לי את זה, לעזאזל, עכשיו אני לא מסוגל להפסיק להסתכל".
גם במכון כושר לא נחסך ממני הביזיון הזה של בובות-מין מזדקנות, רצות על הליכון עם בגדים מינימליסטים להנאת הגברברים החרמנים. במלתחות הן מתפשטות ומשוויצות בחזה כמו תינוק שקיבל צעצוע חדש...."ראי, ראי שעל הקיר למי הציצי הכי גדול בעיר? הציצים שלהן תמיד עומדים זקורים למרות גודלם (הרב בדר"כ), פולשים לבית השחי, כשרווח גדול מידי בינהם.
אגב, נשים אמריקאיות מגדילות את החזה שלהן למימדים גדולים יותר מהנשים האירופאיות. לצערי, הנשים הישראליות שעוברות תחת סכין המנתחים נוטות יותר לעבר הטראש האמריקאי הטיפוסי.
אבל, יש גם בחורות אחרות שעוברות תחת סכין המנתחים. שתיים מחברותי הקרובות (נקרא להן דאבל-די וקאפ-סי) עשו זאת. שתיהן בחורות נאות ואינטליגנטיות, בעלות השכלה גבוהה ומחזיקות במשרות טובות ומכניסות.
דאבל די, הגדילה את החזה באופן מוגזם, כתוצאה מהכרות עם חבר עם עיניים גדולות. תמיד היא רצתה חזה גדול, אבל אחרי שהכירה את החבר הנ"ל היא החליטה שזה הזמן. אחרי הניתוח, זנחה דאבל-די את כל חזיות הפוש-אפ הישנות שקנתה בחופשה בתאילנד, והחליפה אותן במלתחה תואמת למידות החדשות. כמובן שהיא לא חסכה גם על חולצות ושמלות, תמיד עם מחשוף אדיר שלא משאיר הרבה מקום לדמיון.
קאפ-סי, לעומת זאת, הגדילה את שדיה באופן פרופורציוני, אבל גם היא לא חסכה על חולצות ושמלות עם מחשופים נדיבים. שתיהן, מאוד מרוצות מהתוצאות. אגב, דאבל-די התחתנה עם אותו חבר, קאפ-סי, לעומת זאת, עדיין מחפשת (אולי אם היא הייתה מגדילה יותר, זה היה עוזר).
כל הדיון הזה, מחזיר אותי לחטיבת-הביניים, תקופה בא מתחילים לצמוח להם שדיים. אני זוכרת איך כל הבנות שבורכו במימדי חזה גדולים ניסו להסתיר את גודל התופעה ככל האפשר, (תחשבו מה זה ללבוש שכבות על גבי שכבות בקיץ חם של 40 מעולת בצל), שלא לדבר על חזייה, שהייתה מוצר דוחה ומוקצה בעיננו. איך קינאתי בחברתי לכיתה ("אורית") שהתרוצצה עם זוג ניצנים קטנים עד סוף התיכון. איזה כיף ללכת, לרוץ או לקפוץ מבלי לחשוש שאיזה חרמן מגעיל, מביט בערגה לתנועות האווירודינמיות של שדייך.
בצבא שירתה איתי בחורה עדינה ומתוקה בעלת חזה אדיר. היא די התביישה בחזה הגדול שנפל בחלקה. אני זוכרת איך תמיד הייתה חוזרת בוכה מחדר האוכל, לאחר שנאלצה לסבול את מבטיהם הפולשניים, הגיחוכים וההערות הנבזיות של חיילים ומילואימניקים חרמנים.
בחתונה של קרוב משפחה (אח שלי), אחת האורחות שהייתה בעלת מימדי חזה מרשימים (טבעיים), צולמה מכל הכיוונים האפשריים. הצלם עקב אחריה לכל מקום בעיקר כשהיא רוקדת, כי אז אפשר לעשות זום אדיר על הציצים המקפצים בכבדות, ולצחוק על זה אח"כ בחדר העריכה. כשראינו את הסרט לא הבנו של מי החתונה הזו בכלל, (סליחה איפה נעלם אחי?) הציצים שלה קיפצו בכל פריים. מיותר לציין שכשאותה בחורה ראתה את הסרט, היא יצאה החוצה ופרצה בבכי תמרורים.
נשאלת השאלה...למה? למה לעזאזל אתן צריכות את זה? למה להרוס את המרקם הטבעי שלכן ולאבד תחושה אמיתית של הנאה? למה לעבור ניתוח קשה עם הרבה חששות לסיבוכים ולסבול אח"כ כשהחזה שלכן משנה צורה? (והוא אכן משנה צורה, אחרי פחות מעשר שנים זה נראה כמו שני שקי אגרוף שיצא מהם האוויר) שלא לדבר על כאבי גב. לשם מה לכם כל הבחורים החרמנים האלה, שמביטים קודם לעבר הציצי שלכן ואח"כ לעבר הפנים? (אגב, יש כאלה שנתקעים שם). מה רע בחזה קטן ופרופורציוני?
העידן החדש בו אנו חיים מאפשר לנו לשנות/לשפר את פרצופנו וגופנו. בכל עת שנחפוץ, אם מצב המזומנים מאפשר, אנו יכולים לקפוץ לפלסטיקאי הקרוב ולהכין את עצמנו לקראת החגים הבאים עלינו לטובה. לצערי, ה"קורבנות" העיקריים לתופעה זו, הן בעיקר נשים חסרות בטחון, שמושפעות מכל מיני תכתיבים חדשים שמפילה עלינו התקשורת (שמנוהלת על-ידי גברים בעיקר) חדשות לבקרים.
הפתרון (אם בכלל קיים כזה דבר בחברת השפע השופעת) לא פשוט הדרגתי וכואב. לא אכנס לפרטים ייתר על המידה, אבל זה מתחיל בנפש פנימה. ברגע שנבין שגודל החזה שלנו והמראה בכלל, הוא לא זה שיקבע לנו את סדר היום או את הרגשתנו הפנימית והאמיתית לגבי עצמנו, רק אז (אולי) דברים יתחילו להשתנות. |
מרה שחורה
פוסטים אחרונים
- מרחפת בתוך עננה של אדישות ממארת 1/8/09
- גנגוטרי, הכי קרוב לאלוהים 12/6/09
- תחזור ותישאר לתמיד הפעם!!! 12/6/09
- המתאבק 11/6/09
- הבריחה מהוויפאסנה 11/6/09
- המומו ששלח אותי לגיהנום 11/6/09
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דור הסיליקון והבוטקס
הדור של היום כבר לא מסתפק במה שהטבע נותן ,והאפשריות הכירוגיות הקיימות נותנות את קפיצת הדרך .
הרי לא רוצים להיות כמו כולם ,הרי זה "דור מזויין".
והמבוגרות שמסתרחות מאחור יש להם את הגופנשגה מהסביבה שהיא יכולה להשתנות ,להיות יותר מחוזרת , הרי היא צריכה להוציא שפן מהכובע...
כמו שיזוף זה יפה אבל מסוכן
גם כול המתנפחות למינהם יגיעו בסופו של דבר שגם הדבר הזה מסוכן.
כמובן שאוכלים ומחפשים מה לעבות ולנפח
שפתיים, חזה, תחת
לא אוהב את הפלסטיקים המגודלים האלה
קטן ואמיתי עדיף בהרבה
עוד תכתיב אופנה, מבית היוצר של המאה העשרים ואחת.
איפה הגבול במרדףאחרי המראה הטבעי?
האם דיאטה פסולה גם כן? האם רזה זה יפה? מה רע במפלי שומן אה-לה נשות הרנסנס?
והעיסוק האובססיבי בספורט ופיתוח גוף? הרי ההשרדות שלנו לא באמת תלויה במצב הגופני שלנו.... ומה לגבי שיער גוף? כמה זה טבעי למרוט ?
הרשימה הי הרי אינסופית....
אז סכין מנתחים זה פסול, אבל כל השאר לא?
אני מניח שאנחנו כחברה קובעים מה נחשב נורמטיבי, ומה פחות.
ארה"ב, אירופה, ישראל, תל-אביב, חיפה. כולן קהילות בעלות ערכים מסוימים. לפעמים הערכים חופפים יותר, לפעמים פחות.
אז מצד אחת את מטיפה לטיפוח, ומצד שני במידה. אני מניח שהשאלה היא איפה עובר הגבול. אצלך הוא די ברור.
מסכים כמעט עם כל מילה.
עצרתי ועיקמתי קצת את האף כשנתקלתי בהערת הסוגריים שלך, המרמזת שתכתיבי האופנה שמטופטפים לנו ע"י התקשורת - נשלטים ע"י גברים.
לא עשיתי סקר שווקים. יכול להיות שעובדתית את צודקת, ושגברים שולטים בענף התקשורת. אבל יש באמירה הזו שלך סוג של השלכת אחריות: "זה לא אנחנו, הנשים - זה אתם, הגברים, ששוטפים לנו את המוח".
קחי למשל את שתי החברות שלך שהגדילו. הן מן הסתם אינטיליגנטיות, משכילות, מתורבתות, רהוטות. אני מניח שכאשר ג.יפית תנסה למכור להן באמצעי התקשורת שניצל סויה או מסיר שומנים - הן יעבירו ערוץ בהבעת גועל. הן לא רואות את עצמן כנתונות לתכתיבים, או כניתנות להשפעה. יש להן דעה משל עצמן, ותבונה מספקת כדי להחליט החלטה מושכלת.
ובכל זאת, הן לקחו החלטה גדולה ומשמעותית הרבה יותר מהחלפה של מדיח כלים או בחירת נופשון לחו"ל. הן לא עשו את זה בגלל לחצים של החברה, ולא בגלל שראו בעיתון איזו פרסומת עם צעירה בת 18 זקורת שדיים ונטול שיער גוף. ונראה לי שזה יהיה פשטני מדי להטיל על ה"תקשורת" או על "העולם הגברי" את האחריות להחלטה שלהן.
(ומתנצל מראש אם עשיתי השלכה כבדה מדי על שתי החברות שלך; באותה מידה, זו יכולה להיות כל אחת אחרת שעשתה או רוצה לעשות ניתוח השתלה שכזה).
דרורה המקסימה .... אחות לנשק אבל על השפתיים... (כן כן הבנתי את כוונתך אבל בכל זאת).
הצחקת אותי וסחפת אותי בכתיבתך למרות שהנושא לא מצחיק בכלל ולפעמים עצוב.
ואני לא רוצה לדבר על כאלו שיוצאות מפרופורציה בכלל וצגדילות כל חלק אפשרי כולל ניפוח שפתיים... והרופאים חוגגים.
עצוב לי על כל אלו שמגדילות לC ול D וכאלו ... מה רע ב 75 B (מידה מושלמת לטעמי).
הכי עצוב לי שחברי לנשק (ושלא תהיה הבנה לא התכוונתי הפעם לנשיקה) אכן כן לפעמים מאבדים חוש כיוון אל מול דדיים ענקיים...
למרות שאני בעד שבמקרים מסויימים כגון הצטמקות אחרי לידות, במקרים של גודל חריג כאשר בלי החזיה אין ממש מה להראות מלבד שני ניצנים קטנים אישה תוכל לגשת לרופא מנתח ולהגדיל ל 200 סמ"ק לפחות ... כי אישה רוצה להרגיש אישה וזו זכותה הנשית.
רק לא לעשות את זה בשביל אידיוט שרוצה שתגדילי כדי שהוא יתחתן איתך.
אהבתי .. מאוד .. ואשוב לבקר.
בחיבוק ענקי שובר צלעות....
להתראות.
אני איתך...חזה קטן ופרופורציונאלי שולט
מיד רץ לבדוק .....
אני מקוה שלא דיברת סתם
הרגת אותי ... לידות ומחלות אחרות באותה נשימה ?....
נו טוב תמיד ידענו שמה לא עושה הטבע ...עושה הצבע .
לפעמים זה דוחה ולפעמים לא .... הכל תלוי בטיב המילוי .
תראה...
אין לי שום בעיה עם השינויים החיצוניים שציינת למעלה, להיפך, אני לא חושבת שאישה צריכה להזניח את עצמה. היא יכולה לעשות כל מה שציינת כל עוד זה נעשה במידה.
לדעתי, גם לגברים הישראלים, לא יזיק קצת טיפוח. נמאס לי לראות את המוזנחים האלה שמסתובבים ברחובות תל-אביב כאילו רק אתמול חזרו מהודו.
מה שבאמת נראה לי מוגזם זה התערבות פלסטית שכוללת ניתוח מכאיב עם סיכונים וחשש לסיבוכים, בשביל למשוך תשומת לב, שלדעתי היא מיותרת לחלוטין.
טוב...המאמר הזה לא מתייחס לנשים שעברו לידות, תאונות או מחלות אחרות.
אבל, בוא לא ניתמם, כל הזקנות האלה, שמגדילות בטרוף את הציצי, לא ממש עושות את זה בגלל הלידות.
"למה להרוס את המירקם הטיבעי שלכן ולאבד תחושה אמיתית של הנאה..."
הלו.... מי אמר לך שזו שיש לה שקיות ריקות בעקבות לידות והנקות, נהנית מזה. אז אולי את בורכת באופן טבעי, אבל לא כולן כך. אני למזלי לא התרוקנתי לגמרי, אבל הייתי מעדיפה להגדיל במעט, להחזיר לי את החזון שהיה לי קודם (או קצת יותר, אבל קצת) וזה אך ורק בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר. לא בשביל להשוויץ במכון הכושר ולא בשביל לחשוף יותר מידי, אלא אך ורק כדי להרגיש טוב יותר ולהנות יותר...
ולצבוע את השיער, פן, לק, ליפסטיק, איפור, מסכות פנים, קרמים, בלה בלה בלה... כן משפר הרגשה ???
בשביל מה צריך את כל זה ?
סתם שאלה מסקרנות ...