מחקר שפורסם בדרום אפריקה הראה ש-78% מהנשים היו רוצות שבן זוגן יענה להן בכנות מלאה לשאלה הקשה ביקום- ״האם אני צריכה לרזות?״. המחקר נגע גם בשאלה שכנראה עומדת במקום השני בסולם- ״האם אתה אוהב את אמא שלי?״. אין ספק שאנחנו חיים בעולם מלא שקרים, ככל שאדם מתבגר הוא משקר יותר ויותר. אבל לא תמיד השקר מצליח, וגם אם הוא מצליח אז הוא לא תמיד משתלם, כמו שהמון גברים שניסו לשקר את דרכם החוצה מהשאלות הללו כבר יודעים...
למה אני מברבר לכם אתם שואלים? מה זאת אומרת למה?!? בגלל מסכת השקרים המדהימה שנקראת ״שבוע האפרטהייד הישראלי״! רצה הגורל ולפני כשבוע חזרתי מטיול (מדהים, אתם חייבים לנסוע) של שלושה שבועות בדרום אפריקה. אודה ואומר כי אני גם נשוי לדרום אפריקאית ומסביבי ישנה קהילה דרום אפריקאית ענפה. ולמה זה משנה? כדי שלרגע לא תחשבו שאני לא מבין את משמעות המונח ״אפרטהייד״. חמותי אפילו עוכבה פעם ע״י המשטרה כאשר נאבקה במשטר הטרור הגזעני. לא, לא זה של ישראל 2013, אלא בדרא״פ לפני מספר עשורים.
אז תאמינו לי, אני מכיר את האפרהייד אפילו יותר מהמרצה הממוצע שמחרים את ישראל באוניברסיטה זו או אחרת. שמעתי על זה כל כך הרבה עדויות ממקור ראשון, וראיתי במו עיני במהלך החופשה את המוזיאונים והעדויות והסרטים. לא להאמין שככה התנהלה מדינה שלמה עד לפני כעשרים שנה. אבל יותר מזה פשוט לא להאמין שיש אנשים בעולם כיום שמשווים את הסכסוך במזה״ת לשלטון האפרטהייד. והכל, הכל, מבוסס על מסכת שקרים.
הרי אין אדם נורמלי (ואולי פה טמונה התשובה...) אחד שבאמת מאמין שישראל נוקטת במדיניות של אפרטהייד. מדיניות על בסיס גזע. אני אשמח אם מישהו ימצא לזה הוכחות, אבל אני מרשה לעצמי להניח שפשוט אין. אבל עדיין מדינות שלמות חיות בתחושה הזאת, בשקר הזה. אפילו אצלנו, הליצנים במחנה הנאור חיים באמונה שלמה כי מדינת ישראל תואמת לשלטון החושך והדמים הדרום אפריקאי. אפרטהייד. מספיק להגיד את המילה וכבר קופצת לך לראש תמונה של חייל ישראלי מתעמר בפלשתיני המסכן על לא עוול בכפו, ממש כמו שהתייחסו לשחורים שם. מה, לא קפצה לכם התמונה? כנראה התעוררתם הרגע מתרדמת של כמה עשורים או שנחתתם ממאדים. כי אחרי כל כך הרבה שנים של שקר, שקר אינטנסיבי, שקר דומיננטי, שקר חובק עולם, פשוט אי אפשר לחשוב אחרת. אני יודע שקשה להאמין שכוווולם טועים ורק אנחנו צודקים, אבל מה לעשות.
משטרת המחשבות של המחנה הנאור, על כל זרועותיה, פשוט מאכילה אותנו את החרטא הזה כבר שנים רבות. הוכחות? מי צריך כאלו בכלל... לפני כמה שנים החלו לחשוף את השקר, להפריך אותו. הרי זה כל כך פשוט! זה התחיל בסיפורים דימיוניים על שופט ביהמ״ש העליון שהוא ערבי, שחקני נבחרת ערבים, עובדי ציבור ערבים, ספורטאים, אמנים, שחקנים, נהגי אוטובוס, מוכרים בקניון, ספרים, עורכי דין, רופאים ומה לא. אבל זה לא הגיוני שזה נכון, כי ב"אפרטהייד" זה לא היה יכול לקרות. אבל הפלא ופלא, בישראל ערבים ויהודים חיים ביחד, בערבוביא, ללא שום הפרדה. ההפרדה היחידה נוצרה בעקבות צורך ביטחוני, שמי שמתעלם ממנו לא שווה אפילו את היחס. השנה אתר ״מידה״ פתח בתחרות משעשעת למדי- הם ביקשו מקוראיהם להעלות תמונות שפשוט קורעות את טיעון האפרטהייד לגזרים- ערבים לומדים ביחד עם יהודים באונ׳, יהודים וערבים בקניון, במדרחוב, באוטובוס, והם נתנו לזה כותרות שכאילו נכתבו ע״י מיטב הכותבים של גבלס. אוי, אמרתי גבלס? התכוונתי לתקשורת הבינ"ל, נו טוב, זו אותה שיטה. כפי שאמרתי, זה הרי כל כך פשוט. אם רק הייתם בודקים מה זה באמת אפרטהייד הייתם שמים לב שפשוט חסרים פה שלטים בסגנון ״אין כניסה לערבים״ או ״הקנייה בחנות זה אסורה ללא יהודים״. אביזרי אפרהייד אלמנטריים כמו איסורי נישואים או תחבורה נפרדת לא בדיוק נמצאים בהישג יד.
אהההה, ועכשיו בטח הזדעקתם- ״אבל יש עכשיו קווים נפרדים! קווי אפרטהייד!!״. ברור. ברור שזה אותו דבר, נכון? ברור שגם לאחר עשורים של טרור אין שום הצדקה לזה, ברור שגם לאחר עשרות אוטובוסים מפוחמים ומאות הרוגים ישראלים זו עדיין גזענות לשמה, נכון? ולפני שתסמרטטו לעצמכם איזה תירוץ בסגנון ״גם בדרא״פ קראו לשחורים טרוריסטים וככה הצדיקו את האפרטהייד״ רק תקחו נשימה ותתנו לחמצן להגיע למוח. אולי אז תזכרו בפרט הקטן והלא משמעותי שהשחורים בדרא״פ התחילו עם המתקפות והפצצות רק לאחר שנים רבות של אפרטהייד, בעוד אצלנו, בלבנט, ה״אפרטהייד״ שאתם מקשקשים עליו הגיע אחרי עשורים רבים של טרור. בעצם, עוד הרבה לפני קום המדינה. זאת אומרת אני בטוח שב״שוברים שתיקה״ לא מכירים אירועים כמו פרעות תרפ״ט אבל אני מניח שאת/ה, הקורא/ת הממוצע/ת דווקא כן שמעת.
אז הרי להפריך את שטות האפרטהייד זה לא קשה ויש היום מספר ארגונים ציוניים שעושים עבודת קודש בתחום (לדוג׳ אם תרצו),אז איך יכול להיות שעדיין כל כך הרבה אנשים בעולם, וגם כל כך הרבה ישראלים, עוד מקדמים את השטות הזאת? זה דווקא נורא נורא פשוט- תשומת לב. אני אתעלם לרגע משאר העולם ואתייחס לישראלים שמביניהם.
ארגוני סמרטוטיאדה בסגנון ״שוברים שתיקה״ או כל-שקר-כלשהו-אחר מורכבים פשוט מאוד ממחפשי הכרה ותשומת לב. אני יודע שזה לא ההסבר הכי סוציולוגי אבל מה לעשות, לפעמים החיים לא מורכבים אלא פשוטים מאוד. הרי הם לא מחפשים לעזור לחלשים ומסכנים באשר הם- הם לא עוזרים לניצולי שואה, לא למשפחות נזקקות, לא לעניים וחלשים בשאר מדינות ערב ואפילו לא לילדים באפריקה (אלא אם כן הם כבר הסתננו לישראל ואז כמובן שכן). הם עוזרים רק לפלשתינים, ורק בישראל. הם יודעים שכל קריאה, פעולה, עצומה, הפגנה או אפילו חיטוט באף- כל עוד הוא מופנה כנגד ישראל הוא מבטיח להם אוזן קשבת וכתף תומכת. זה אפילו לא עניין של תמיכה פיננסית בפעילות ארגון השקר-כלשהו בו הם חברים, או מימון נסיעות לכל מיני כנסי-אפרטהייד למיניהם, זה פשוט הצורך הנואש הזה בתשומת לב. אני נגד ישראל, משמע אני קיים. ולא רק קיים, אלא גם אהוב (בעולם. פה אתם פשוט פאתטיים). אני נגד ישראל וזה בטוח נכון וצודק כי תראו כמה תמיכה אני מקבל בעולם, אז מה אם בבית אני הזוי, העולם היום הוא כפר גלובלי ובכפר הזה אני פופולרי, מאות אנשים באים להקשיב לי, קוראים אותי, תומכים בי.
מי שחושב לרגע שאני טועה, הנה סיפור קצר: ב-2004, כשטיילתי אחרי הצבא, התנדבתי קצת בבית הלל של אונ׳ מרילנד. ערב אחד הוזמנתי בבהילות לקמפוס כי יש ערב אנטי ישראלי. הגעתי לכנס שהיה מחולק שליש פרו-ישראלים, שליש אנטי-ישראלים ושליש אירים. למה אירים? כי הכותרת של הערב היתה Bloody Sunday, Israel. למי שלא יודע בלודי סאנדיי,1972, היה טבח של הבריטים במפגינים אירים שלווים שרק הניפו שלטים בהפגנה שכל סרטון וידאו עליה מראה כמה היתה שקטה. ומה עשו שונאי ישראל? הזמינו איזה מוקיון מארגון ״זכויות אדם״ ישראלי, שכנראה היה נזקק נואשות לתשומת לב ולחופשה בארה״ב, שיראה סרטון כיצד כוחות הכיבוש טובחים במפגינים פלשתינים תמימים, וכמובן שהוא ניתח את מה שקרה לפי ראות עיניו. האירוע המדובר היה התפרעות ופריצת גדר בטחון, כאשר עשרות רעולי פנים זרקו אבנים על כוח צה״ל שמנה 4-5 לוחמים. לאחר שהמתפרעים התקרבו יותר מדי לכוח ולמרות ניסיונות הרחקה לפי נוהל מעצר חשוד, הורה מפקד הכוח לקלע-הסער שלו לירות כדור אחד ברגל של אחד המפגינים הראשיים. כדור אחד! שפגע בברך! ובאותו רגע כולם ברחו ומספר רעולי פנים הורידו את הכאפיות מהפנים וצעקו שהם ישראלים. לרוע מזלו של המוקיון הישראלי רווי שנאה-עצמית, הוא נתן לכותב שורות אלו לשאול את השאלה הראשונה. נעמדתי, הצגתי את עצמי בתור משוחרר טרי מכוחות הכיבוש הרצחניים והעליתי בקלות את כל הסתירות בסיפורו ותהיתי בקול רם וברור מה הקשר של זה לבלודי סאנדיי ולטבח מפגינים. לאחר שסיימתי קמו שני שליש מהיושבים ויצאו כי השקר כבר נחשף. אני אתן לכם לנחש איזה שליש נשאר לצעוק עלינו בדרך החוצה (רמז למתקשים, הם מאוד מאוד עודדו את המוקיון שהתבאס).
אז פעם הבאה שתראו מוקיון-זכויות-אדם שכזה, תנו לו חיבוק חם. אל תכעסו עליו/ה, רק תנו חיבוק. הרי כל מה שהנשמות הטועות האלו צריכות זה תשומת לב. רק חבל שזה בא על חשבון כולנו, כאן במדינת האפרטהייד החשוכה והכובשת...
|