השבוע הובאו לנו מספר הצעות של מספר אנשים באשר למצבם של הפלשתינים. משה פייגלין, הידוע בכינויו המשתטח, הציע לתת לכל משפחה פלשתינית חצי מיליון דולר בתמורה לעזיבתה – את רצועת עזה, או את איו"ש. לטענת פייגלין, 80 אחוזים מאיו"ש ו-65 אחוזים מאזרחי רצועת עזה רוצים לעזוב. אכן הרמוניה, או כמו שהגדיר זאת פייגלין "זה פתרון מושלם לבעיה". אין ספק שפייגלין הוא קוסם. ממעמד של אדם הזוי הוא הפך למעמד של אדם חזק והפיתרון שלו הפך ממעמד של פיתרון הזוי למעמד של פיתרון ריאלי.

זהו לא הפיתרון היחיד שמציעים לבעיה הפלשתינית. יו"ר הכנסת, מר ראובן ריבלין, מציע לספח את כלל שטחי איו"ש למדינת ישראל, כך שיהיו חלק אינטגראלי ממנה. כמו כן, הוא בעד לתת אזרחות מלאה לכלל התושבים הפלשתינים שבהם. מר ריבלין הוא אדם ממלכתי, דמוקרט אמיתי שמבין היטב את משמעות שבירת כללי המשחק הדמוקרטים (זה אומר שמספחים ולא נותנים כלום) ולכן הוא אומר, ניתן להם שוויון זכויות, רק שתיתפר כבר בעיית השטחי 67 הזאת. ככה גם הם יתחילו להרגיש את יוקר המחייה ואולי יפתחו שם אפילו איזה סניף של איקאה או אפילו סניף של מס הכנסה. שיגנבו גם מהם, למה רק מאיתנו.

נפתלי בנט, יו"ר מפלגת הבית היהודי ומי שעתיד להיכנס לכנסת ככוכב עולה יחד עם עוד כמה חברים, הציע גם הוא פתרון. קוראים לזה "תכנית ההרגעה" שנקראת גם "תכנית הסיפוח החלקי". עיקרי התכנית פשוטים מאוד. שטחי איו"ש מחולקים ל –A,B   ו-C. C הוא השטח הגדול ביותר (כ-60 אחוז) והוא שייך כבר כיום למדינת ישראל אשר עושה בו כרצונה. שטחי A ו B שייכים לרשות הפלשתינית (הכל לפי הסכמי אוסלו) והם עושים בו, הממ, לא בדיוק כרצונם, אבל גם אנחנו לא עושים בהם כרצוננו. לפי התכנית, שטח C יסופח במלואו למדינת ישראל ושטחי A B  יהיו מין מושבה של פלשתינים שבהם הם יעשו כרצונם. כמו מין אי בודד בהישרדות, רק בלי פרס כספי. בינתיים מחפשים מודד טוב ליישום התכנית כי כרגע מצב חלוקת השטחים באיו"ש לא כל כך ברור. הוא נראה בערך ככה. ומן השבועון לילד: "עזרו לבנט למצוא את שטח C".

ולמה אני מספר לכם את כל זה? למען האמת, זהו בכלל לא טור על בחינת פתרונות למצב. זה טור שכמו הכותרת שלו בא לומר רק דבר אחד- כנראה שיש עם פלשתיני. הוא תקוע כמו עצם בגרון, הוא מרגיז, הוא מכעיס, הוא מכאיב, הוא מוציא אותנו מדעתנו, אבל לא יעזור לנו כלום – יש עם כזה בציון, או בעצם התקועה בגרונה של ציון. לא בגרונה של ציונה, אלא בציון. אם לא היה עם כזה, לא היינו מחפשים כל כך הרבה דרכים ופתרונות כדי או להגיע איתו להסכם, או להיפטר ממנו.

ח"כ אריה אלדד, אדם מתון, בר דעת והגיוני אמר פעם: "ירדן היא פלשתין. אין דבר כזה ירדן ואין דבר כזה עם פלשתיני. מקום מושבם של הערבים באיו"ש הוא ירדן, היא המדינה הפלשתינית האמיתית". גם אני קראתי שוב ושוב ולא בדיוק הבנתי–אז יש או אין עם פלשתיני ? גם לפי חה"כ אלדד כנראה שיש איזו מין ישות שמורכבת מפלשתינים כלומר, יש עם פלשתיני, בין אם נרצה ובין אם לא.

חצי האלף הגיע. כל טוב.