אִלּוּ מֵחַשָּׁבוֹתַי הָיוּ אֶנֶרְגְּיָה חַשְׁמַלִּית הָיִיתִי תַּחֲנַת כֹּחַ הַמַּסְפֶּקֶת חַשְׁמַל לְעִיר גְּדוֹלָה וּמֵאִיר אֶת כֹּל הָאוֹרוֹת כֻּלָּם לִכְבוֹדֵךְ. אֵלּוּ הָיִיתִי מַעְגַּל חַשְׁמַלִּי קָטָן הָיִיתִי קֶצֶר שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת כֹּל קַבָּלָיו וּמַד הַמֶּתַח הָיָה קוֹפֵץ לִקְצֵה הַסְּקָלָה. אֲבָל אֲנִי רַק מוֹלִיךְ לְמֶחֱצָה שֶׁל זִכְרוֹנוֹת וּמִלִּים שֶׁנּוֹתַר בְּהַפְסָקַת חַשְׁמַל בָּאוֹר הַנֵּר הַמְּתַעְתֵּעַ אֶת דְּמוּתֵךְ עַל הַכְּתָלִים. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודב פרח1
כן , געגועים שהופכים לתעתועים.
תודה אביה, ואני שמח כול פעם מחדש כשאת באה לקרוא ולהגיב.
תודה מיכאל, שמחתי שהצלחתי לחשמל.
מעגלים מחשמלים.
תודה ינון.
חשמל זורם מהאצבעות למילים..
תודה שבאת לקרוא ולהגיב.