כותרות TheMarker >
    ';

    על דא ועל הא

    ארכיון

    0

    "איוב" בתיאטרון מלנקי

    11 תגובות   יום רביעי, 13/3/13, 07:25

    רציתי לכתוב מהר בקורת על ההצגה הנפלאה שראיתי לפני יותר משנה

    אחרי שהזכרתי אותה בבקורתי על ההצגה האחרת של מלנקי -"הגולם" -

    כדי שתוכלו עדיין לראות -

    הצגות בודדות השבוע ביום חמישי ה-14 במרץ ויום שישי ה-15 במרץ

     "איוב" ב 14/3, 15/3. שעה: 20:30
    כרטיסים: 054-2488105

    אבל נמצאה לי פה בקפה בקורת נפלאה של משתתפת אחרת מלפני שנתיים-

    אז פשוט העתקתי וקצת שיפצתי.  אנא תנו את הכוכבים לה!!!!!  מגניב

    מאד מקווה שתספיקו לראות - הם לא מעלים את זה כל הזמן!

     

    צטט: עליס בארץ הפלאות 2011-03-03 20:20:45

    http://cafe.themarker.com/review/2056356/


    ''

    כל המשפחה ובמרכז -ואדים חליף.

     

     

    ''

    דימה רוס.  צילם - גדי דגון.

     

     

    איוב והזהות היהודית

    בתיאטרון מלינקי

    מזה 13 שנה מעלה תיאטרון מלינקי ("קטנטן" ברוסית)

     הצגות משובחות בלבד בעברית.

    רחוק מקיטש ודאגה למלא קופות, עושה הלהקה מלאכת קודש.

     

    הצגת "איוב"  (1930), עפ"י יוזף רות, סופר אוסטרי-יהודי, היא בבחינת הישג בימתי ייחודי לשחקנים וליוצרים. שפת תיאטרון כמוה לא רואים בכל יום, המיועדת לקהל אוהבי התיאטרון.


    אחרי נדידה במרכזי פרינג' שונים – (תיאטרון תמונע ותיאטרון הסימטה), זוכה  התיאטרון האמיץ והנחוש בבית קבוע, בבית המרכז לגאה שבגן מאיר

    באולם האינטימי, עם במה רחבת ידיים, עולה המחזה באמצעות שבעה שחקנים ובובות.

    לא מאריונטות המונעות בחוטים, אלא בובות בגודל אנוש, שהשחקן נכנס לשרווליהם ומכנסיהם, ומשחק באותה אימפרסיה כמו הבובה עצמה.

    הקהל זוכה לחזות בכעין פיצול אישיות של הבובה, בבגדים המטולאים של יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה-19, יחד עם הבגדים הרגילים-מודרניים של השחקנים שמאחורי הבובות.

    הדואליות אינה בבחינת עובדה פשוטה.

    הפיצול הזה מסמל את הנפש החצויה של היהודים, אז וכיום, ואת איבוד הקשר עם הזהות היהודית, והחזרה אליו בסוף. העוני, הדלות והעליבות של חיי היהודים אז, כשמסביב הם נתונים למשיסות הקוזקים ושאר הגויים – אלה גרמו לבריחה מהיהדות והרחיקו אותם לאמריקה.

     

     , איוב- המכונה כאן מנדל, מאבד כמעט את כל משפחתו, מקבילה לניסוי שאלוהים עושה לאיוב לפי עצת השטן, כשהוא מאבד את כל רכושו והיקר לו, אך ממשיך לדבוק באלוהים.

     דימה רוס, שלא יישכח בתפקיד הזקנה שרסקולניקוב רוצח ב"על החטא", עושה כאן עוד תפקיד מרהיב בשרשרת הישגיו הבימתיים.

    את אשתו דבורה, המיוסרת בעוני ובמכות גורל (הולדת בן חולה באפילפסיה), ממלאה בחום והמון רגש אסתי ניסים, הזכורה כאשתו של שלום עליכם בהצגת ת' מלינקי ""עיקר שכחתי".

    בנם הגדול יונה, (ואדים חליף המצוין), מחליט לנטוש את היהדות ולהיות לקוזאק. עד כדי כך הזהות היהודית נמחקת מליבו.

    אחיו שמריהו (יונתן בר אור, הזכור לטובה מ"הוקי פוקי" ב"תמונע" , שחקן מחונן מלא רגש ועשיר הבעה), מחליט לנסוע לאמריקה. הוא מצליח מבחינה כלכלית, ושולח להוריו כרטיסים לאמריקה, כדי לחלץ אותם מהפוגרום הבא.

    בכך לא תמה התפרקות המשפחה. גם הבת מרים (ענת גת הרבגונית, מלאת הקסם) הופכת במהלך המחזה  למאניאקית, טורפת גברים. תחילה היא מתאהבת בקוזק רוסי תוך כדי ריקוד חרבות מדהים שהוא רוקד לפניה ( איליה דומנוב המצוין, שהזכיר לי את הופעות אמנים שראיתי במוסקווה, שם למד ומשם הגיע); בהמשך, מתאהבת באמריקה באיש צבא בשם מק, ומתגלגלת לעבוד בריקודי-עמוד במועדון לילה.

    על כולם יושב הרבי מנדל שבעה. אשתו מתה גם היא מרוב צער, כשבנה שמריהו-סם, נהרג במלחמת העולם לאחר שהתנדב לצבא ארה"ב. רק בנו הקטן והחולה מנחם ,שהושאר מאחור אצל שכנים ברוסיה, אך החלים וגדל, ומופיע אצל מנדל במפתיע, יפים ריננברג בתפקיד קטן אך רב משקל– מביא את האור שבקצה המנהרה, ומסמל את תחיית החזרה לזהות היהודית.

     

    הבימוי המעולה, הרגיש ורב התכליתיות של איגור ברזין, מאגד בתוכו את כל יכולת משחקם של צוות השחקנים המרשימים כולם, עם תנועה והבעה מרשימים כאחד של הבובות המהוות כעין תאומים סיאמיים של כל דמות בהצגה.

    הפיצול והאיחוד מקנים לסיפור הכביכול בנאלי, שכה מוכר מחיי היהודים אז, את מלוא כובד המשקל וההצלחה של ההצגה. העושר הבימתי הנשקף מהתנועה והאכספרסיה, מעיצוב הבמה והתלבושות של פולינה אדמוב, והוראות הבימוי של ברזין – כל אלה בטקסט שעיבד ותרגם רועי חן, מתרגם הבית של ת' גשר, בתאורה הנדירה באיכותה של מישה צ'רניאבסקי הבינלאומי שלנו, בעזרת אינה מלכין, הכוריאוגרפיה המדהימה של ובביצוע איליה דומנוב, הדרכת התנועה עם החרבות של אנרה פרנץ יודשקין, הנחיית ותנועת הבובות הכה בלתי רגילה של יערה בויום-קפלן ובעיצובן ע"י אוקסנה ינוביצקי וליאוניד אליסוב, עם המוסיקה המפעימה של יבגני לויטאס

    כל אלה יוצרים חוויה עזה, שלא תשכח, ומשאירה הן את רישומה  על הצופים והן את חותמה על תולדות התיאטרון בישראל.

     ואת המיבטא הישראלי של כל הצוות שרובו רוסי במוצאו – כבר הזכרתי? נקודת ציון הראויה לשבח.

     

    מפעים ומרגש שאסור להחמיץ. משב רוח מרענן בנוף התיאטרון הישראלי.

     

    בפייס: https://www.facebook.com/malenkiteam?fref=ts

     

    גילוי נאות:

    ראו שתי תגובות של קוראי שהלכו לראות את ההצגה בעקבות המלצתי -

    בתגובה שלי למטה לחברתי LEMIRA

    היא אהבה ומישהי אחרת סבלה מכל רגע....

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/3/13 22:56:

      צטט: lemira 2013-03-17 15:58:15

      כשלמדתי תיאטרון הזהיר אותי אחד ממורי הנערצים עלי באומרו: "...הזהרי. הקהל אינטליגנטי...." נזהרתי. לימים גיליתי שלפעמים היה קהל מקשיב, קולט, מבין ומתרשם. לפעמים לא !!!!!! (תרתי משמע). אין להאשים את הקהל הזה. הוא עדיין לא מוכן להפקות אחרות. ואולי לא יהיה מוכן אף פעם.............נהנית? ספרי את אשר גרם לך הנאה/אושר/עילאיות...........אולי גם לך היו מקרים שלא נהנית???????? ממליצה לך שוב, על ההצגה בתיאטרון תמונע "מרי סטיוארט". חג שמח חברה יקרה ורגישה !!!!!

       

      תודה!!!

      כאמור שמחתי מאד שנהנית.

      על ההצגה מרי סטיוארט קראתי ושמעתי כבר כמה פעמים.

      אשתדל לראות את זה בהזדמנות הראשונה.

        17/3/13 22:52:

      צטט: זיוה גל 2013-03-17 14:04:59

      הביקורת נשמעת מאוד מעניינת.
      תקשיבי אם את אוהבת את ההצגה תביאי ביקורת שלך ותהיי עקבית איתה ואיתנה בדעתך.

      את לא יכולה לבלבל את הקורא ולהביא גם דברים נגד. מי שחושב נגד שיכתוב אצלו בבלוג. לא כן?:)

       

      אני לגמרי עיקבית ואיתנה בדעתי שההצגה שווה ביותר

      אבל אולי היא באמת לא מתאימה לכל אדם.

      לכן הוספתי גם דעה אחרת ...

        17/3/13 15:58:
      כשלמדתי תיאטרון הזהיר אותי אחד ממורי הנערצים עלי באומרו: "...הזהרי. הקהל אינטליגנטי...." נזהרתי. לימים גיליתי שלפעמים היה קהל מקשיב, קולט, מבין ומתרשם. לפעמים לא !!!!!! (תרתי משמע). אין להאשים את הקהל הזה. הוא עדיין לא מוכן להפקות אחרות. ואולי לא יהיה מוכן אף פעם.............נהנית? ספרי את אשר גרם לך הנאה/אושר/עילאיות...........אולי גם לך היו מקרים שלא נהנית???????? ממליצה לך שוב, על ההצגה בתיאטרון תמונע "מרי סטיוארט". חג שמח חברה יקרה ורגישה !!!!!
        17/3/13 14:04:

      הביקורת נשמעת מאוד מעניינת.
      תקשיבי אם את אוהבת את ההצגה תביאי ביקורת שלך ותהיי עקבית איתה ואיתנה בדעתך.

      את לא יכולה לבלבל את הקורא ולהביא גם דברים נגד. מי שחושב נגד שיכתוב אצלו בבלוג. לא כן?:)

        17/3/13 10:04:

      צטט: lemira 2013-03-17 06:50:24

      ,תודה על ההמלצה. זהו תיאטרון במלוא מובן המילה.
      ראיתי הפקות אחרות שלהם.
      קבוצה מדהימה של יוצרים ושחקנים.

       

      פייייו   -    שמחה שאהבת...

      כבר חשבתי שאני צריכה לכתוב פה אזהרה - 

      רק לאוהבי תיאטרון חזותי - תיאטרון מיוחד וכו וכו

      קיבלתי בפרטי גם את זה:

       

      הלכנו בהמלצתך לאיוב, .........

      סבלנו מכל שניה. מצאנו את המחזה רדוד את המשחק בכלל והמשחק עם הבובה חובבני לתפארת

      הכל היה מלא קלישאות, שטחי ובעיקר ארוך ומשעמם. 

      ..... ואני רצינו לפרוש בהפסקה אבל ......ביקש להשאר עד הסוף ולא רצה להשאר לבד

      הקהל היה מורכב ברובו מחברים וקרובי משפחה של השחקנים ובכל זאת מחיאות הכפים לא היו יותר ממנומסות

      ...... ואני לא מחאינו כף למרות שישבנו מול השחקנים. כל כך סבלנו

       

      לא נורא רק הצגה ומה גם שזה במרחק של חמש דקות הליכה מאתנו.

      לפחות תמכנו במרכז שעושה עבודה חשובה

       

      אז התנצלתי:

       

      ראשית כל צוחקנשיקה

      שמחה שאת חברה שלי וכנה לחלוטין. 

       

      על טעם וריח אין להתווכח, כאמור.

      יכול להיות שלא זכרתי שהיה קצת מייגע - ראיתי את זה לפני שנה וחצי או יותר...

      אני נזכרת עכשו שמה שייגע אותי באמת זו הסצינה החוזרת בחידר בו מלמד האבא.

      לא זוכרת שחשבתי שהמחזה רדוד.

      קצת ארוך מדי - אולי.  משעמם לא חשבתי בכלל

       

       אולי המופע הזה מתאים יותר לאנשים שאוהבים תיאטרון חזותי.  

      מאותה סיבה גם אהבתי מאד את הגולם שכתבתי עליו לפני כן -

      וייתכן שאף זה מייגע לאנשים שלא רגילים לסוג כזה של מופע.

      בנוסף - אני באה מעולם תיאטרון הבובות וכול העסק ענין אותי.  ודווקא כאן התפעלתי -

      שכן השחקנים אינם מפעילי בובות מקצועיים.

      עוד דבר שיכול להיות שלא עשו מספיק חזרות בזמן האחרון כדי לעשות את כל המופע TIGHT

      כמו שאומרים באנגלית.  הם לא העלו את זה המון זמן וכנראה בגלל זה גם היה משפחתי כל כך:))

      ובהפעלת בובות בעיקר - אם לא מתאמנים בזה כל הזמן - זה הופך רשלני.

       

      לפחות באמת לא הלכתם רחוק וגם המחיר לא בשמים.

      מצטערת :)

       

       

       

        17/3/13 06:50:
      ,תודה על ההמלצה. זהו תיאטרון במלוא מובן המילה. ראיתי הפקות אחרות שלהם. קבוצה מדהימה של יוצרים ושחקנים.
        14/3/13 22:36:
      הזמנתי כרגע אדווח
        14/3/13 20:02:
      מעניין מאוד - תודה
        13/3/13 19:39:
      נשמע מעניין!! תודה רבה!
        13/3/13 10:48:
      תודה!
        13/3/13 09:35:
      נשמע מעולה. תודה