
"תמיד הולכת לפניך שתיקתך..." משה בן שאול
המילים...לעיתים / יעל פריאל
מילים שנבעו בי אתמול נדמה כמו התישנו כנראה מילים ברוח, הן שהיו כמו עפיפונים שאיבדו את אחיזתם בחוט הזמן כי רגשות נותרו בעינם רק התחדדו שוב, עוד ועוד על סליל הזמן המפותל מזדככים, מאפשרים לשהות, לנוע גם הלאה מכאן וחזרה אלי.
לפעמים המילים הן לא בדיוק אנחנו, ולא רק מבחינת המחשבות החולפות, אלא בעיקר מצד התחושות, לא משקפות ממש את מה שנובע בתוכנו באותם הרגעים. ולפעמים (לא מעט פעמים) אין כמו המילים לדייק ולשקף לנו ולזולתנו (ובעיקר כשאותו זולת חשוב או חשובים לנו) את מה שעובר עלינו שם בפנים, בדיוק בזמן. ובין כל המילים, מוצאת שדווקא הרגשות, שנוטים לייחס להן תזיזתיות, בעיקר בענייני הרגש הם הדבר החזק, היציב יותר, באשר הוא זורם בתוכנו, ללא צורך במילים, ללא צורך בתיווך. פשוט נמצאים שם, כפי שהם, לא נזקקים למסכות, לניסיונות, פשוט שם. רק להקשיב להם. משם גם יצמחו להן המילים המתאימות, אם נזדקק להן עבור עצמנו וכל מי שאיתנו בשיח כזה או אחר, במימדים כאלה או אחרים. ואין לי מושג אם המילים הללו שפה היו נהירות יותר ממיליות השיר, אבל הן בהחלט נכונות לי פה. כאן. בזמן הזה :))
ושיהיה לכולנו חג חירות אמיתי, ולא רק בחגים... :)) |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה יכול לפעמים לסבך כהוגן.
היי אחאב תודה, האמת שגם כשהן לא שמחות הן בכיוון החיובי להיטיב,
וזה העיקר :))
כן רק שלפעמים חשוב גם היחס שבין המילים או המלל לבין השתיקות, כשהן מרובות מידי,
הן לא אומרות תמיד משהו טוב...
תודה. גם אני :))
איך להשיב לך על כך? רגשות תמיד, היו ויהיו, כאלה ואחרים
והמילים או המילים, מה הייתי עושה בלעדייהן...??
הייתי פעם עפיפון בלי חוט, אבל רגשות שהיו לי תמיד נשארו. לפעמים רגש אחד התחלף ברגש אחר, אבל תמיד היה רגש. אני מאמין גדול במילים. הן מביאות אותי למקומות נהדרים, מסבכות אותי, אבל גם מוציאות אותי מזה.