0

4 תגובות   יום שבת, 16/3/13, 08:29

''
זה כל כך טריוויאלי שצריך אהבה במערכת יחסים...
אבל אהבת אמת כזאת, ששורדת תמיד...
אהבת אמת שנשארת תמיד, גם אחרי הרבה שנים...
זה החלום הרטוב של כל אחד,
כמו בסרט הנסיכה הקסומה...
איזה אהבה יפה יש שם...

 
אבל בעצם תסתכלו סביבכם...
זה קיים? אתם מכירים מישהו שייש לו את זה?
אם כן, אני מתחנן, תראו לי אותו...

 
תעשו ניסוי,
אתם נוסעים במכונית, עומדים ברמזור,
מסתכלים שמאלה וימינה...
לתוך מכוניות שעומדות לצידכם,
רואים זוג בתוך אחת המכוניות...
בד"כ אתם תראו ששניהם מביטים על נקודה דמיונית,
לא מדברים,
לא מחייכים,
כל אחד בעולם שלו במחשבות שלו.
ככה זה בד"כ, ברוב המקרים, תאמינו לי בדקתי.
 

תסתכלו על השכנים של ההורים שלכם,
תנסו לחשוב כמה מתוך השכנים שהיו לכם אתם באמת מאמינים נמצאים יחד מתוך אהבה... ולא מתוך הרגל של שנים יחד...
יושבים כל ערב בסלון רואים טלויזיה ומעבירים אינפורמציה אחד לשני (הופה... אינפורמציה, גם משהו...מה עם קצת חוויות, רגשות...), מה צריך לקנות, לאן צריך ללכת... שמתם לב... שהכל זה צריך...
או שכל אחד רואה את התוכנית שהוא אוהב בחדר אחר (אחד בחדר שינה, השני בסלון...)
דרך אגב, אחד הדברים שמקסימים אותי, זה לראות זוג זקנים, אשר בקושי הולכים או שהולכים עם מקל הליכה כזה או אחר, ברחוב, ונותנים יד אחד לשני, הולכים באותו קצב...
מעט מאד אפשר לראות את זה, וכשאני רואה כזה דבר, אני פשוט נעצר ונועץ, נועץ מבט כזה של קנאה... איזה יופי... איזה כיף להם...
כמה הם מלאים מבפנים...

 
לא יודע, יכול להיות שאני חריג, אבל מהשכנים שאני מכיר, על מעט מאד מהם, אני יכול להגיד שראיתי אותם הולכים יד ביד,
שראיתי אותם מפגינים חיבה אחד כלפי השני,
שראיתי אותם אי פעם בכלל מחייכים בחום אחד לשני...
אז אולי אני חריג...
אבל התחושה שלי שהאהבה היא לא כזו טריוויאלית,
בטח ובטח אהבת אמת...

 
לפני יומיים, הייתי במסיבת יומהולדת סגורה כזו, שעשה הגולדן בר, אחד הפאבים העמוסים והמצליחים שייש בת"א היום,
זהו bar pick up בסופי שבוע ובאמצע השבוע יש בו בד"כ מוזיקה טובה שאני אוהב וצוות מקסים.
ומכיוון שאני מכיר כבר המון זמן את 2 הבעלים שלו, הוזמנתי,

 

אז הלכתי לשירותים להשתין, והיה תור...
ואני שומע שיחת טלפון של בחור שהיה מאחורי,
בחור בערך בן 30, נראה די טוב,
הבנתי שהוא דיבר עם חברה שלו...
הוא: אז רגע למה לא ענית?
היא עונה (ואני כמובן לא שומע...)
הוא: אז אני לא מוכן יותר, מעכשיו את לוקחת את הטלפון לכל מקום, את נכנסת לשירותים את לוקחת אותו, את נכנסת להתקלח את לוקחת אותו, לא מוכן שלא תעני לי יותר...
ואני חושב לעצמי... איך לעזאזל, הבחורה הזו מסכימה שידברו אליה כך?
האם היא מסכימה בשם האהבה? האם זו אהבה?
אני מניח, שלחברות שלה, למשפחה שלה, היא משדרת שייש כאן מזה אהבה....

 
בסרט המנדולינה של קפטן קורלי, יש איש זקן אחד מאד חכם, שאומר שבזמן ההתאהבות, יש ניצוצות, זיקוקים, עשן ואש, הרגשות בשמיים,
בדיוק בזמן הזה, נכרכים שורשי האהבה.
אם בזמן ההתאהבות, הניצוצות והזיקוקים, השורשים יכרכו מספיק עמוק וחזק
האהבה תחזיק לנצח, האהבה תנצח.
אם בזמן הזה השורשים לא תפסו עמוק עמוק... כשההתאהבות תעבור הכל ישקע.
אז לדעתי, אצל הרבה אנשים שאני רואה מסביב הכל כבר שקע.
 

המוזר הוא, שלמרות הכל, אני עדיין מאמין שהיא קיימת.
אהבת אמת קיימת!
אני מאמין בגלל אותם זקנים שראיתי הולכים יד ביד,
אני כנראה מאמין...
כי יש בי רומנטיקן מושבע כזה...
שלא מוכן להפסיק לחלום.
ואולי אני פשוט מאד מאד רוצה,
להאמין.

דרג את התוכן: