כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    האולימפיאדה שלי

    הכנות לסדר (חדש)

    21 תגובות   יום שני, 18/3/13, 01:42

    יום ראשון בבוקר, ה 17 במרץ, יום פטריק הקדוש של האירים. השמש זורחת בחוץ אבל רוח צפונית מלאת מעוף מנשבת ברחבי העיר. לפחות הגשם לקח הפסקה אחרי שבוע שלם של 60 מ"מ ביום. זו הפעם הראשונה מאז שאני בוונקובר, עוד מעט שמונה שנים, שהגשם לא יורד ביום של סנט פטריק הקדוש. אני מרגיש הקלה גדולה עבור הקהילה האירית הגדולה שחיה מסביבי. אמנם הם כבר לא הרוב הגדול והמכריע של תושבי הפרובינציה המרוחקת שלנו, שהרי וונקובר היא העיר הכי אסיאתית מחוץ ליבשת אסיה. עדיין האירים נמצאים ברוב מוקדי הכוח וההשפעה בעיר ובפרובינציה בכלל. קנדה יושבה עלי ידי מהגרים מסקוטלנד ואירלנד שבאו לכאן בחיפוש אחרי הזהב. אז אם בחודש שעבר דיברנו על הימים המיוחדים של פברואר, הרי שגם לחודש מרץ יש את הימים המיוחדים שלו, ובתור אזרח גלובלי אני כבר מכיר את ההרגשה המיוחדת של היום הזה, ואת התמונות שהוא מביא לחיי. כי בכל יום נתון בשנה אני יעדיף לראות אנשים צוהלים ושמחים ומאושרים, על פני תמונות של סבל, עינוי וייסורים. זה לא שאני מתכחש לעובדה שכאב ומזור הם חלק בלתי נפרד מהמסע האנושי, כל אחד מאתנו מקבל את החלק שלו. בין אם אתה ילד סורי מחומס או פציינט זקן מעיר פרבר של וונקובר, כל אחד והחבילה שלו. הרגעים הקשים והכואבים מפסקים לנו את הסרטים והסיפורים הכי טובים של יצירות האמנות שלנו, בני האנוש. http://cafe.mouse.co.il/post/2729721/ לעיתים רק קו דק מפריד בין הכאב לבין זוועה טהורה. http://www.cbc.ca/news/world/story/2012/03/28/syria-children-targeted.html

    הרי לזוועה יש יצרנים וצרכנים משלה, אבל אני?

     

    אבל אני בן אדם אחר אני,
    אני לא טיפוס חומרני אני,
    אני אוהב לשמח לבבות
    של אנשים של הבריות
    הא הא
    וגבירותי ורבותי
    קבלו את החתן והכלה
    במחיאות כפיים סוערות.

     

    הרי בכל פוסט אני מפציר בכם, תמשיכו ליהנות מהחיים.

     

    **

    בין הימים המיוחדים של מרץ מככב יום האישה הבינלאומי שצוין בישראל בכל תרועה גדולה, דווקא כאן, אצלנו, במדינה הכי שוויונית בעולם לנשים, היום הזה עבר בצורה די מינורית. אמנם החברה הקנדית לא יכולה לספק "סביבה סטרילית" לחלוטין עבור נשים, גם אצלנו יש איים של בעיות.

    http://canadianimmigrant.ca/news-and-views/200000-project-announced-for-protection-of-immigrant-women

    כמו למשל, הנושא הזה, ששייך לקבוצות אתניות מסוימות, שבהן נשים מהגרות נתקלות באלימות בשל העובדה שהן הולכות לרכוש השכלה גבוהה. השכלה וכישורים הם הרי המפתח להצלחה בעולם הגלובלי שבחוץ. אבל אישה קנדית שרוכשת השכלה מבטיחה לעצמה חיים די נוחים ומאוד עצמאיים מלאי זכות בחירה. והרי זו בדיוק המשמעות האמיתית של החופש, זכות הבחירה. קנדה בהחלט ניצבת בצד של אלו שמאמינים בחופש בחירה מוחלט לכולם, נשים וגברים כאחד. מהצד השני של המתרס נמצאים כל אלו שמתנגדים לרעיון הזה. כולל כל אלו שחושבים שהרעיון הכי נכון עבור האישה הוא להלביש אותה בשק ולהפוך אותה למכונה לייצור ילדים. האנשים האלו, שמפאת הפוליטיקלי קורקט, לא נקרא להם בשמות. מוכנים לבצע מעשים מחרידים כדי להוכיח את צדקתם.

    http://www.cbc.ca/news/world/story/2013/03/17/swiss-tourist-gang-raped-india-arrests.html

    אבל שוב לא צריך להיגרר לקצוות המזוויעים של החוויה האנושית, בעולם שלנו אפשר למצוא אפליית נשים בכל מיני צורות וסגנונות. מי כמוכם יודעים.

    http://www.tabletmag.com/scroll/109538/whats-happening-on-israeli-buses

    אבל אנחנו כאן הרי כדי להראות לכם את הצד הבהיר של החיים. לספק לכם הצצה למציאות אחרת, קצת שונה. אז קבלו אותה בבקשה, הגברת הראשונה שלנו. מלכת הפרובינציה שלנו. פמלה הראשונה. תקשיבו טוב לשדרנים.

     

    ''
     

    **

    לכבוד יום האישה הבינלאומי הביאו במתנ"ס הקהילתי שלנו,הJCCGV   בשיתוף עם שבוע הספר היהודי והשבועון הקהילתי שלנו "היהודי העצמאי" http://jewishindependent.ca/  את הסופר הישראלי – ערבי סייד קשוע לערב של שיחה לכבוד תרגום ספרו השלישי "גוף שני יחיד" לשפה האנגלית. שלא במפתיע, קשוע מכר את כל האולם. אחרי ההרצאה הוא מכר את כל ארגז הספרים שהוא הביא אתו במטוס. מי שקורא את הטור שלו ב "הארץ" יודע שהעצירה שלו אצלנו באה במהלך מסע של קידום מכירות שכלל עצירות במקומות כמו פרינסטון, שיקגו, מיניאפוליס, אוניברסיטת נוטרדיים, וונקובר ומכאן לפאלואלטו, ממש כמו קבוצת הוקי מקצוענית. הסופר הצעיר מטייבה, מגלה את אמריקה, כמו להקת "החיבושיות" (אחלה בדיחה שהמראיינת הקנדית לא הבינה, אבל הקהל השתגע) בזמנו. סייד קשוע עושה אמריקה. בכל ההרצאות השיחות והטורים סובבים על אותו ציר של סיפור אישי ייחודי מאוד של ערבי שנולד בתוך גבולות מדינת ישראל המודרנית, בגיל 15 הועבר לפנימייה ייחודית בירושלים, למד שפה עברית ונחשף לתרבות המערבית, ואחרי שסיים את האוניברסיטה הפך לעיתונאי סופר ותסריטאי טלוויזיה מצליח שעובד בחברה היהודית. "שמעתי שבבתי קפה במזרח ירושלים מקרינים את הסדרה "עבודה ערבית" במחזוריות, אבל לא בדקתי את זה בעיניים", הוא מודה. אבל הוא לא יודע אם קוראים אותו בביירות או בקהיר או בריאד. סייד הודה שהוא כבר לא יכול לכתוב בערבית, שפת אמו, מכל מיני סיבות. כלוא לעד מול מקלדת בעברית, הוא למעשה סוג של "אסיר ציון", האמת היא שעד עכשיו אני לא יודע האם להרגיש טוב או רע עבורו. אני חושב שגם הוא לא יודע בדיוק מה הוא באמת מרגיש עם הסיפור שלו. "כן, יש לזה צדדים טובים, כמו למשל להגיע לערב ב JCC  של וונקובר" הוא אומר והקהל מגרגר בהנאה. הוא כן מודה בדברים חשובים. "אני שונא נורא את הכתיבה, נורא שונא לכתוב, זה קשה נורא". (כמוני, כמוך). "אשתי אומרת שפרויד כתב את התיזה שלו על נרקיסיזם רק אחרי שהוא נפגש איתי". אבל הכי חשוב מכולם "אני בכלל רוצה לכתוב סיפורי אהבה". לא פלא שבטור שלו השבוע בעיתון הוא פינטז– ולא בפעם הראשונה – על איזו שליחות כזאת, של שנה שנתיים, מהסכסוך. אני חושב שבזה הוא לא שונה מהרבה יאפים ישראלים אחרים שאני מכיר. גם הם היו כבר בכמה מקומות בעולם, אכלו סושי בלונדון ובאגט בפאריס. גם הם רוצים לפעמים לשנות אווירה, להחליף מקום, ממש כמו האירים, או הבלגים, או היפאנים או הספרדים שפגשתי כאן. בכפר הבינלאומי. זוהי זכות הבחירה של האזרח בעולם החופשי.

    **

    הזכות לבחור כוללת גם את האפשרות להחליט לאן ללכת ולאן לא ללכת. כי אחרי הכל האזרח הגלובלי הוא ישות עסוקה. בשבוע שעבר הלכתי להרצאה של גליה ווסטלר, שלנו. שסיפקה לפורום של מקצוענים יהודיים צעירים ערב של הרצאה על איך להוציא את המיטב מאתר האינטרנט שלך. בחורה מבריקה גליה.  לכו לאתר שלה ותראו בעצמכם. http://www.2galvanize.net/#

    היא מתחילה סדנת עבודה ב JCC אם זה משהו שאתם צריכים כדי לקדם את העסק שלכם. מומלץ. יהודי מדהים אחר שפגשתי השבוע היה צ'רלי הארארי שבא לדבר בכולל שלנו http://charlieharary.com/

    יהודי מאוד מצליח, בעסקים ובחיים, בעל קרן הון סיכון ואבא לחמישה ילדים שסיפר לנו איזה שיעור לימדה אותו סופת האימים סאנדי שהציפה את הבית שלו בלונג איילנד. האיש בהחלט האיר את הכולל בשעה מדהימה של השראה יהודית. צ'רלי טוען שהשחרור האמיתי שלנו מ"מצרים הפנימית של כל אחד מאתנו" יכול להתבצע רק אם נבין שאנחנו יכולים לייצר את המציאות שלנו, אנחנו כן יכולים להשיג את החיים שאנחנו מדמיינים עליהם, אם רק נבין שהתמודדות עם האתגרים שבדרך היא חלק בלתי נפרד מהמסע. לטענתו, 4 מתוך כל חמישה יהודים שהיו עבדים במצרים, החליטו שלא לעזוב, גם אחרי שפרעה הסכים לשחרר את בני העבריים. שוב, לדבריו, הרוב פחד לצאת אל המדבר ולהתמודד עם מציאות בלתי מוכרת, ועם הפחד הכרוך בהתמודדות עם אתגר חדש. גם זו סוג של בחירהוכל אחד עושה את הבחירות שלו במסע.

     

    **

    מבזק חדשות קצר מהאולפן:

    • ישראל – פורטוגל בכדורגל בשידור חי מאצטדיון רמת גן. יום שישי (22.3) 05:30 בבוקר בשעון הפסיפי בערוץ ספורטנט  http://www.sportsnet.ca/schedule/ כוונו את ה PVR.
    • נורית גלרון מגיעה אלינו ליום העצמאות. 15 לאפריל תרשמו לעצמכם.

    http://www.jewishvancouver.com/page.aspx?id=261418

    לגבי הסדר עצמו אז באמת תודה על כל ההזמנות. אוהב אתכם מכל הלב. אני אהיה בערב שלפני החג במויש'ה האוס. ובסדר עצמו עשו לי כבר "בוקינג". אז נעשה ריין צ'ק כמו שאומרים בקנדית. כלומר, נפגש פעם אחרת. (אגב, למי שהתעניינה במוישה האוס. http://www.moishehouse.org/)

     

    **

    אני אהיה מאוד עסוק בשלושת החודשים הקרובים עם האתגר החדש שהמסע שלי מציב בפניי. זה "הטכניון" שלנו, אתם יודעים.

    http://commons.bcit.ca/update/2011/04/bcit-partners-with-discovery-parks-foundation-to-offer-the-technology-entrepreneur-mentorship-program/

    מקווה מאוד שנוכל לשמור על קשר, עד אז, שיהיה פסח שמח וכשר לכולכם. וכמיטב המסורת, "נסיך מצרים" לכבוד החג, ברגע של טרנספומציה אנושית.  

     

    ''
     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/13 18:18:
      לאהלה תודה רבה על הפרחים המקסימים. חג שמח, אני אעדכן במידה ואבוא לביקור. מיכלי, אני האחרון שיחשוד שקשוע לא עובד קשה, בתור כותב אני יודע כמה שנים של עבודה והתמדה לוקח כדי ליצור לך מעגל של קוראים. אני מאחל לו רק בריאות ואושר, וכמובן גם לך, יקירתי.
        26/3/13 07:12:
      סייד קשוע זה אחד הסופרים וכותבי הטורים שהייתי שמחה מאוד לשמוע בעצמי. פעם פעם, כשעוד קראתי עיתונים וביחוד את 'כל העיר', הייתי קוראת את הטור שלו באופן קבוע. הוא היה אז נורא צעיר והרבה הרבה פחות מפורסם... מאוד שמחה על ההצלחה הגדולה שלו. מגיע לו. הוא עבד ועובד מאוד קשה בשבילה. חג שמח שחרולו!
        25/3/13 12:43:

      ברכה והצלחה בכל המהלכים שלך.

      תבקר מידי פעם.

      תודה.

      .

      .

      פרחים לחג שמח.

      .

       

      ''
        23/3/13 04:39:
      חן חן על הברכה המיוחדת, איילת השחר, חג שמח גם לך.
        21/3/13 06:47:

      .

      ''
        21/3/13 03:43:
      שלום לך תכשיט ותודה על הופעת האורח. מקווה שבדבלין התנהגת כדבלינאית...:) ביקרתי שם פעם, 3 ימים.
        20/3/13 19:12:
      סנט פטריק דיי.. מעלה בי נשכחות.. גרתי 3 שנים בדבלין... חג שמח...
        19/3/13 08:25:
      חג שמח לתושבי ביג'יינג. אשכול נבו נשמע מעניין. חג שמח גם לך בועז. לשמחתם, הפעם יצא להם שמש, הלוואי עלינו בליל הסדר...:)
        19/3/13 08:04:
      גשם ביום סנט פטריק אצלכם, זה כמו גשם בסוכות, אצלנו... (-: חג שמח שחר!
        19/3/13 08:03:
      סואן אצלכם בתרבות ישראלית וסואן גם בנתב"ג. אצלנו בבייג'ינג נמצא כרגע אשכול נבו...
        18/3/13 20:26:
      חג שמח גם לכם, חברים!!
        18/3/13 20:06:
      חג אביב שמח :)
        18/3/13 19:17:

      חג שמח ובריא ובהצלחה  צוחק

        18/3/13 18:00:
      מכבית יקרה, "גוף שני יחיד" כתוב יפה ומעניין, שוב מעניין אותי מה היו כותבים עליו בעולם הערבי. התנצלותך לגבי הכוכבים מתקבלת, את לא הראשונה שנחסמת בבלוג הזה, מה שנקרא "מנפלאות הטכנולוגיה הישראלית". תודה על התגובה וחג שמח.
        18/3/13 17:57:
      נערת ליווי יקרה, זה לא נעים להסתכל עליה כל הזמן...במיוחד כשמשלמים בשביל לראות הוקי...:) אבל האמת היא שגם היום אין בוונקובר יותר מדי כושים, אבל יש בה המון המון פמלות כאלו.
      בעיני "גוף שני יחיד" הוא ספר עגנוני ממש, השניות באישיות מודגמת שם הרבה מעבר לפן הלאומי. לגבי יום האשה, הלואי והיינו כאן במצב דומה לשלכם ואז באמת לא היה צורך במס השפתים הזה...כרגיל נהניתי לקרוא, בעיה מערכתית מונעת ממני לככב כרגע, חבל. חג אביב נעים!
        18/3/13 17:52:
      טוב. אין עלייך! וסייד קשוע. אומרים שרובנו ממשיכים תמיד לספור (כסף ולא רק) בשפת אמנו (בלי קשר ליום האשה) חג שמח ושלושה חודשים מוצלחים במיוחד! :)
        18/3/13 17:44:
      אני עצרתי רגע אחרי פמלה. זה אמיתי? שהשורה מתחתיה ככה מביטה קדימה ולא שמה שנייה לכיוון שלה? ועד שאני חוזרת לקרוא הלאה. (ואז תבוא הרי עוד תגובה) אוהבת את זה שאין חגיגות מיוחדות ליום האשה, הזכרת לי במקביל (איך לא) שכשהגעתי לוונקובר לפני בערך מליון שנה מה שהי הלי מוזר לאללה זה שלא ראיתי אז כושים בכלל. העיר הייתה צהובה. ולא בגלל הגבינה.. (ממשיכה לקרוא..)
        18/3/13 16:34:
      קראתי גלית, קראתי. בהחלט ספר מעניין. אסיר ציון.
        18/3/13 14:27:
      בשניות הזאת של הערבי שחי בעברית ובנפשו החצויה עוסק הספר של קשוע. כדאי לקרוא.
        18/3/13 12:22:
      סייד קשוע סופר מבריק! מקווה שייצא גם לי לשמוע אותו בקרוב

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין