קחו את הקליק הראשוני בין 2 אנשים, תוסיפו מציאות ורצון טוב והרי לכם זוגיות.... כשאנחנו לבד, ויש מישהו שפגשנו, מצא חן בעיננו, ושחשבנו עליו...כן, זה מתאים להיות לי בן/ת זוג... ונניח שאותה בת זוג גם היא מעוניינת, אז יוצא בעצם, שתוך זמן קצר, אנחנו זוג. כי הקליק הראשוני קיים, שנינו מעוניינים, שנינו לבד... יש זוגיות! מהי משמעות הזוג? כולם יודעים, משמעות הזוג היא מחוייבות, משמעות הזוג היא מערכת אילוצים... משמעות הזוג היא מערכת פשרות... ושלא תבינו לא נכון, זה הדבר הכי נכון וטריוויאלי כשאנחנו במערכת יחסים.... אותם אילוצים, פשרות ובטח ובטח מחוייבות...
אז מצאתי מצאתי מצאתי... יש לי רעיון/הצעה/עיצה... כל אחד שיקח אותה לאיזה מקום שהוא יבחר.... עד היום עברתי מספר מערכות יחסים, קצרות, ארוכות, כל אחת השפיעה עליי בצורה שונה, כל אחת בעצם... היתה שונה... ואני בטח ובטח לא מצטער על אף אחת מהן, מכל הדברים שלמדתי, הגעתי למסקנה, שנכונה לי... ואולי גם לאחרים... לבנות קשר, זה קודם כל לבנות... לא לרוץ מהר מידיי ולהגדיר הגדרות, לא להגיד זוגיות ישר... קודם צריך לבנות...
אז מזה לבנות? לבנות, זה לבנות אמון בין 2 אנשים. לבנות זה לשתף, להכיר אחד את השני ולא סתם להכיר.... להכיר בצורה אינטימית, ואני לא מתכוון לאינטימיות בסקס (למרות שגם את זה אני לא פוסל בכלל), אלא לאינטימיות רגשית... כשאחד משתף את השני בתחושות, מחשבות, בעבר שלו, זה מראה שיש לו אמון, ככל שהזמן עובר אתה תשתף יותר, אתה תפתח יותר, וכך גם תבנה יותר את האמון, כך תבנה יותר את הביטחון בזה שמולך, אינטימיות רגשית מראה שיש ביטחון אחד בשני, יש אמון... האמון והביטחון, הם אבן יסוד בכל קשר, כי מה? אפשר לקיים קשר בלעדיהן?
אחרי שנכנסנו למערכת היחסים, את הדברים האלה יותר קשה לבנות, כי יש לנו מיליון ואחד דברים נוספים להתמודד איתם... יש את המחוייבות, יש אילוצים, יש פשרות... יש כל כך הרבה דברים חדשים שאנחנו צריכים להתמודד איתם שאנחנו שוכחים לבנות... ותוסיפו לזה אגו, תוסיפו לזה את עצמנו... את המורכבות שלנו... כולנו אנשים מורכבים ולא פשוטים... ויש מאבקי כוח, כל אחד על המקום שלו במערכת יחסים... וזה נהיה ממש קשה לפתח את אותו אמון בסיסי, את אותו ביטחון, את אותה אינטימיות רגשית...
אחרי שנכנסנו למצב של זוג, בצורה כזאת או אחרת אנחנו משתנים, אנחנו מחליטים שונה. ולא יעזרו כל הסיפורים שאני שומע על כאלה שהם בדיוק אותו דבר. זוגיות דורשת פשרות (וזה בסדר, וזה לגיטימי) זוגיות דורשת התחשבות בבן זוג שלנו, זוגיות משנה לנו הרבה פעמים את אופי הבילוי (גם אם אנחנו מבלים באותם מקומות, עם אותה תפאורה מסביב... עדיין זה שונה עם ובלי בן זוג) אנחנו כבר לא נספר לחברים שלנו את הכל כי נספר את זה לבן זוג. בזוגיות אנחנו מתנהגים קצת שונה מאשר כשאנחנו לבד... (נקודה וסימן קריאה).
חשוב לבנות את הבטחון בקשר ואת האמון באדם שמולנו, עוד לפני שנכנסים לקשר, כי אם הביטחון הזה לא נבנה, הוא תמיד יהיה מלווה ברעשים, רעשים כי כשאין לנו ביטחון ואמון, אנחנו מפרשים הרבה פעמים דברים חסרי משמעות והופכים אותם לפיל... וזה כי אין לנו ביטחון.... כי אין לנו אמון... ואז כדי שלא יהפוך לפיל הבן זוג צריך למלא את הצורך הזה בנו, כי הרי הוא הבן זוג, גם הוא רוצה שהקשר החדש יצליח, הוא לא רוצה להכשל פעם נוספת במערכת יחסים, אז הוא משנה את דפוס ההתנהגות שלו כדי ליצור את הביטחון... הוא מתאים את עצמו על מנת שנרגיש טוב יותר, ונרצה אותו בעצם... כל זה דרך אגב... נכון לשני הצדדים, כי כל אחד כל פעם בתורו, מרגיש חלש יותר והשני מחזק את אותה חולשה... ודרך ההתנהגות הזו מופנמת וחוזרת על עצמה שוב ושוב... מעין מעגל כזה... בלי סוף.... ואז נוצר דפוס התנהגות שהוא לא נכון
אז אני טוען, שאותה מהירות שבה אנחנו משנים את הסטטוס שלנו, אותה מהירות מרגע ההכרות עד שאנחנו הופכים לזוג, אותה צריך לשנות... לא יודע, אני יודע שבפוסט הזה, אני נשמע כמו איזה חוברת הוראות....
|