אני מניח שבכל פעם שאתם נדרשים להגיע ליעד המצוי באחד ממרכזי הערים הגדולות מיד עולה במחשבותיכם המחשבה שרצוי ואפילו עדיף לעשות זאת ללא רכבכם הפרטי. לא סוד הוא שחנייה פנויה במקומות אלו כמעט שאין בנמצא.
האם עדיין חקוקה בזיכרונכם הפעם האחרונה בה ניסיתם להגיע ברכבכם הפרטי למרכז עיר גדולה? בוודאי זכור לכם הניסיון המייאש לאתר מקום חנייה פנוי בקרבת היעד, לרוב ללא הצלחה רבה, ובעקבותיו ניסיון עיקש לאתר מקום חנייה פנוי תוך נסיעה מעגלית סביב היעד כשאתם ניזונים מתקווה שהנה, אחת החניות תתפנה באחד מהרחובות הסמוכים.
אגב, הניסיון שלי מלמד שברוב המקרים אתם נידונים לכישלון מוחלט. לאחר מספר סיבובים סביר להניח שכמוני, גם אתם התייאשתם והחלטתם להגדיל את קוטר הסיבוב לרחובות מרוחקים יותר בתקווה ששם תצליחו לאתר חנייה פנויה. כשגם ניסיון זה נוחל כישלון מוחלט, אתם בייאוש טוטאלי.
לאחר זמן ומאמץ, כשהשעה נושפת בעורפכם והזמן שנותר למועד שנקבע דחוק, אתם מתרחקים מהיעד ובחוסר ברירה נאלצים להפסיק להיכנע לדחף הדוחק בכם להמשיך ולחפש, ופונים לאתר חניון בסביבה, שעדיין מצויים בו חניות פנויות. לרוב אין כזה, ובדרך כלל הוא נמצא הרחק מהיעד המבוקש. אם מצאתם אחד כזה, לרוב הוא פרטי אתם נגזלים בו בברוטאליות, בתעריפי חנייה אסטרונומיים.
לפעמים כשעולה בידכם לאתר מקום חנייה פנוי, אתם קורנים מאושר, נאנחים בהנאה, מלאים בתחושת הקלה עצומה, בעיקר אם הצלחתם לעשות זאת בזמן סביר. איזה יום, המזל מאיר פנים ואולי אף כדאי לנסות את מזלכם בהגרלה בפיס.
סוף כל סוף נגאלתם והתנתקתם מרכבכם ואתם מתחילים במסע רגלי עד ליעד המבוקש, נשבעים שבפעם הבאה, אם תידרשו להגיע ליעד בשנית, תעשו זאת במונית.
חניית הנכים לאנשים שיש להם קושי או חוסר יכולת הליכה, הרכב הפרטי הוא התחליף לרגליים, בלעדיו הם אינם מסוגלים לנהל אורך חיים תקין. מתוך התחשבות במצוקה, בחר המחוקק להקצות חניות נכים. החניות מצויות בקרבת יעדים מרכזיים ואמורות לשמש נכים ולאפשר להם לחנות סמוך ליעד מרכזי ומבוקש, בדרך כלל במינימום הליכה. התחשבות בנכות או במצב רפואי מורכב יפה היא, אלא שכמות המקומות המסומנת כחניית נכים באתרים מרכזיים מצומצמת. התחרות על מקומות החנייה קשה, הן בין הנכים עצמם והן בינם לפורעי החוק.
מניסיונם של נכים רבים, ברוב הזמן החנייה המסומנת תפוסה על ידי רכבי נכים בני מזל ועל ידי רכבים של אזרחים פורעי חוק, מהם יש שני סוגים: כאלה שמחנים "לרגע", תוך לקיחת סיכון מחושב - הרכב בזווית העין והסיכוי שיעבור פקח וירשום דוח לפני שיסיימו את ענייניהם וישובו לרכב וייעלמו, נמוך, אולי בגלל דלילות הפיקוח, אולי בגלל הניסיון הטוב עם פקחים טובי לב המתחשבים בנהגים ונמנעים מלרשום את הדוח הדרקוני - 1,000 ש"ח, זה לא צחוק!. הפקחים התרגלו לתחינות הנהגים ונענים להן. הרבה יותר קל להתחשב בנהג פורע חוק המפנה חניה מאשר להתעמת איתו בסיטואציה מלחיצה. עם לא די בכך, ישנם פורעי חוק סדרתיים המחנים את רכבם ונעזרים בתעודות נכות מסוגים שונים ומשונים, שהקשר בינם לתג הנכה שבידם מקרי בהחלט, וסתם כאלה שהקנס המרתיע לא הרתיע אותם וזמנם ועיסוקם יקרים להם יותר מדוח החניה. כשנכה מגיע ורואה שהחניה תפוסה, לרוב הוא אינו יכול להמתין. הנהגים שמאחור מצפצפים בהיסטריה, וברוב המקרים הם ממשיכים בלית ברירה בחיפוש. כשחניית הנכים תפוסה הם נאלצים להחנות את הרכב במקום שבו החנייה אסורה לכלל הציבור אך לרוב היא מותרת לנכים.
החוק העניק לבעלי תג החנייה לנכה זכות להחנות את הרכב בהתניות מסוימות במקומות אסורים, אלא שהרשויות והפקחים ידם קלה על הפנקס. לעיתים בצדק, למשל כשנכה חונה בעמדת כיבוי אש או בתוך תחנת אוטובוסים ובמקומות נוספים שבהם החניה אסורה גם להם, ולעיתים שלא בצדק - אבל למי יש כוח להתרוצץ, להסביר ולשכנע את הרשות שרישום הדוח שגוי וצריך לבטל את הדוח? את השופטים שבבתי המשפט לעניינים מקומיים קשה לשכנע בכך שלא היה ברירה. לרוב יושב מולך שופט קשוח, שאילולא היה שופט עם חניה השמורה רק לו, גם הוא היה מצטרף לזרם מחפשי החניה. קשה לו מאוד להבין את מצוקתם של נכים שחצי בוקר מסתובבים ומנסים למצוא חניה במרחק סביר והגיוני מהיעד שאליו הם רוצים להגיע.
התו הירוק והכחול משרד הרישוי האחראי על הנפקת התווים מנפיק לנכים שני סוגי תגים עיקריים: תו ירוק ובו משולש שבתוכו שלוש נקודות. תו זה מוענק לכלל הנכים המהלכים וגם לנכים אחרים; תו כחול, שעליו ישנו הסימון הבינלאומי המקובל של נכים. תו זה מיועד לנכים בכיסא גלגלים. על שני התגים מוטבע בחזית מספר הרכב ותאריך תפוגה, ובצד האחורי מוטבעים הפרטים האישיים של הנכה.
זה זמן מה חלה נסיגה בתנאים לבעלי התו הירוק. תחילת הנסיגה היא במניעת חנייה חינמית בחניונים, שבינתיים הופסקה לאחר כמה פסקי דין בעניין.
משרד הרישוי אף הוא טומן ידו בצלחת, ובשיתוף הרשויות המקומיות, החל בתהליך גריעת זכויות בעיקר לבעלי תג ירוק. השינוי החל ברישום שגוי ובעייתי בספר התמרורים, המגביל בעלי תג ירוק מלחנות בחניות מסומנת. שינוי זה נדחה על ידי בית המשפט. בנוסף חלה החמרה מאסיבית במתן זכאות לתג באמצעות גריעת זכויות מקבוצות נכים כמו: הורים לילדים נכים וקשישים נכים.
הרשויות המקומיות אף רשות מקומית לא מקלה באכיפתה, בעיקר לנכים ובייחוד לבעלי תג ירוק. רבים מהפקחים מתעלמים מההנחיות המפורשות שבאו בשינוי החקיקה שהתקבל בכנסת בנוגע לאופן רישום הדוח ומסירתו לנכה. רשויות מקומיות רבות נוטלות את החוק לידיים וקובעות הנחיות חדשות לפיקוח, הנחיות המשנות ומגבילות את תנאי השימוש בתג. ברשויות מרבים לאחרונה לסמן "נתיבי תנועה מהירים" ורחובות המסומנים בתמרורי "אין עצירה", ואלו, הצצים כפטריות לאחר הגשם בעיקר במרכזי הערים, אסורים לחניית נכים. עיריית תל אביב חלוצה במדיניות ההקשחה. ברבים מהרחובות המרכזיים צצו עמודי חסם המונעים עלייה על מדרכות, ובכך סגרו את הגולל על אופציית החנייה על המדרכה שהקלה מאוד את מצוקת הנכים.
נציבות לשוויון הנציבות לשוויון אנשים עם מוגבלות אמורה להציג דעה קשוחה ונחרצת ולקדם פתרונות למען הקלה והתחשבות שוויונית, אלא שהיא עושה את עבודתה במשורה. באופן מפתיע מי מהנציבות אימץ דעה לא שוויונית המפלה לרעה בין נכים בעלי תג חניה ירוק לתג חניה כחול. הנציבות מנסה לקדם את הנרטיב הפוגעני הזה, גם במשרד התחבורה, בתקנות הנגשה ובנושאי חניה וסימון חניה, תקנות המצויות בחלקן באחריות הנציבות וחלקן באחריות משרד התחבורה. בפועל, התקנות מתבוססות בבוץ הבירוקרטי, מתעכבות בעיקר בשל מחלוקות קשות שלנציבות חלק לא קטן בהם.
ולי לא נותר אלא לבקש, אנא עזרו לעצור את כדור השלג המתגלגל, שהפך את חניית הנכים לבעיה כאובה וקשה. |