כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים בצל האמונה

    ניסיון להתמודד עם ההתלבטויות, התהיות, הספיקות.. בצל האמונה באדון העולם.

    אמא

    2 תגובות   יום שלישי, 19/3/13, 14:16

    אמא יקרה, מלאכית שלי,

    בימים האחרונים לחייך, עת כאבת עד מאוד ונלחמת על כל טיפת חמצן - גם אז מבעד לעפעפייך העצומים למחצה פגשתי את מבטך. אותו מבט אשר ממאן לחלוף מנגד עיניי. אישונייך נעו אנה ואנה כמו תרות אחר גוזלייך שזה מכבר פרשו כנפיים ובכל זאת מעולם לא חדלת לדאוג להם/לנו.

    כאשר נדמה היה כי כבר אינך איתנו, שהכרתך אבדה, אני ידעתי שעודך שם - מקשיבה, דואגת לרגשותנו (לא לך לעצמך, כמובן, רק לנו - כפי שהיה תמיד).

    נדמה היה לי כאילו את ממאנת לפרוש מן המשרה היחידה בה אחזת מאז ומעולם - האמהות, וכי את נאחזת בחיים ולו רק על מנת שלא נזיל דמעה..

    אמא יקרה, בימים כואבים אלו ילדותנו עוברת כסרט נע מול עינינו (אני מרשה לעצמי לדבר בשם כל ילדייך אמא יקרה). כל אחד ואחת מאיתנו נזכרה כיצד עטפת אותנו כל רגע ורגע באהבה ללא גבול, דאגה חסרת מעצורים ופינוק מחמם. איך דאגת תמיד לשנן - "רק אל תבכי..", איך הנחית אותנו בנפתולי החיים ותיבלת אותם במשפטים מעוררי חיוך (אל חשש, לא אגלה אותם כאן - הם שלנו ושלך בלבד..), איך תמיד נפרדנו ממך כאשר ידינו עמוסות שקיות מלאות כל טוב, איך סירבת בכל תוקף לקבל מתנות מאיתנו וכשחשבנו שהנה הצלחתי "לעבוד" עלייך "ולדחוף" לך מתנות, מצאנו את אותן המתנות לאחר זמן מה אצל מי מאיתנו...

    כזו היית אמא יקירה, מן אמא שלא מן העולם הזה, שונאת מתנות ואוהבת לאהוב..

    אני זוכרת את ימייך האחרונים, כואבת ודואבת - בשקט ובדומיה, שחלילה לא תפריעי למאן דהוא..

    כל כולך שידרת אצילות נפש ורוגע (בדיוק כפי שהיית כל חייך) - עד כי אני זוכרת שרופאך אמר לנו: "אבל לא כואב לה, היא לא מתלוננת..". אז, אמא, נאלצנו להסביר לו את אופייך ואת רוחך .. והוא, הוא רק חייך בחזרה ומיהר לתת הוראות להקלת סיבלך.

    אמא יקירה קשה היתה לנו הפרידה ואין לי ספק שהיא תהיה אף קשה יותר בעתיד, כי הגעגוע הינו למגע שלך, לנוכחותך..

    כל כך קשה היתה הפרידה עד כי ליווינו אותך עד לרגע בו הדבר כבר לא היה נתון בידינו..

    עטפנו וגוננו עלייך ככל יכולתנו, עד הסוף הכואב.. הסוף בו ליבנו הדואב משלח אותות מצוקה לכל נים ונים בגופנו.

    אז החלו לזמר סביבנו ולהלל את פועלינו למענך.. ואני, אמא אהובה, הזדעקתי ואמרתי - לא היא זכתה בנו, אלא אשרינו אנו שנולדנו לאב ולאם שכאלו.

    כן, אמא, בימים קשים אלו גם אבינו-אישך איתנו עמוק בליבנו, שניכם יחד עיצבתם את חיינו בתבנית עשויה היטב ואת כל ההלל והתודות יש להפנות בראש וראשונה לבורא עולם ולאחריו אליכם, ובכל מקרה לא אלינו, ילדייך.

    בימים האחרונים לחייך לא הפסקתי להודות לבורא עולם על שבחר לי אותך ואת אבי ז"ל כהורים.

    אמא יקירה, כעת את נחה - לא סובלת ולא דואבת.. אולם אין לי ספק כי עודך דואגת לנו שם למעלה..

    אני כשלעצמי מבטיחה לך אמא שלא אטוש תורתך ותורת אבי..

    אשתדל לאמץ כמה ממנהגייך והליכותייך (זה יהיה לא קל, כי הרי את ייחודית ומיוחדת בצניעותך ובהליכותייך) ותמיד, אבל תמיד, אפסע לאורך...

     

     לסיום, אמא יקירה - מזמור תהילים לעילוי נשמתך (מתאר את שיקרה בימות המשיח):

      
    שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
    בְּשׁוּב ה' אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן - הָיִינוּ כְּחֹלְמִים.
    אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ - וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
    אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם - הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
    הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ - הָיִינוּ שְׂמֵחִים.

    שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ - כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
    הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה - בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
    הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה - נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
    בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה - נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.

     

     

     

     

    יהי זכרך ברוך, אמא.

    נוחי בשלום על משכבך, שם בינות הורייך ואישך האהוב.

    אוהבת ומתגעגעת..

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/4/13 12:54:
      מרגש עד דמעות,יהי זיכרה ברוך.
        10/4/13 14:31:
      מיכל,מרגשת את ואשרייך שזכית לאמא כזאת,יהי זיכרה ברוך ותהה לנר תמיד שיאיר לך את דרכך.תהה נשמתה צרורה בצרור החיים אמן ואמן

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מיכל-1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין