כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג הראשון שלי

    בלוג שמתעסק בעיקר בשטויות הקטנות של החיים ומשתדל להמנע מעיסוק בנושאים שחוקים, אבל אם כבר נגעתי בנושא כזה...מקווה שהצלחתי להביא אותו מזווית קצת אחרת.

    פיצול זהות

    18 תגובות   יום שני, 14/1/08, 13:41

    זהו פוסט על חוסר היכולת שלי להפטר מדימוי, שבניתי לעצמי בראש, על מישהו.

     

    במסגרת העבודה שלי, הייתי מדברת כל יום בטלפון עם בחור שהיה לו קול מאוד סקסי.

    הקול הזה גרם לי לדמיין אותו בתור חתיך.

     

    יום אחד הוא נתן לי את כתובת המסנג'ר שלו, כדי לשלוח לי משהו.

    כשהוספתי את הכתובת למסנג'ר, גיליתי לתדהמתי שהוא כבר מזמן מופיע בכתובות שלי! הפתעה

     

    הסתבר לי שדיברתי איתו כל יום, בלי לדעת שאנחנו מכירים באופן שיטחי כבר שנים !

    ובמציאות הוא הדבר הכי רחוק שיש מהתואר "חתיך".

     

    אבל הדימוי שיצרתי לגביו כבר היה כל כך חזק, שלא הצלחתי להשתחרר ממנו אפילו לאחר שנודע לי במי מדובר.

     

    לכן, כשדיברתי איתו במסנג'ר, דמיינתי אותו כפי שהוא במציאות,

    אבל לעומת זאת כשדיברנו בטלפון בעבודה, המשכתי עדיין לדמיין אותו בתור החתיך שחשבתי בטעות שהוא מגניב

     

    קטע מוזר...

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/1/08 14:55:

      כן, בטח ששמתי לב לדקס שמלווה את קפה דה מרקר,

      רק שאנשים מתלוננים על הדקס הזה כל הזמן.

       

      אתה אבל בעיקר שולט על תחום התרופות: דקסמול, קולדקס ועוד ועוד.

       

      אני מסכימה איתך שכדאי לתת לגוף לרפא את עצמו ולא להתנגד לתהליכי הריפוי הטיבעיים שלו כגון חום וכו'.

      אבל אני בעד לקיחת משככי כאבים, אין סיבה לסבול סתם.

        17/1/08 14:50:

       

      צטט: קורינה2 2008-01-17 13:29:55

      אם כואב לך הגרון, קח דקס-מול צוחקקורץ

      NO CAN DO - אני נגד נטילת כדורים. הגוף צריך ללמוד להסתדר לבד.

      אבל אם הייתי לוקח כדורים - תהיי בטוחה שזה היה דקס-מול!

      אגב, שמת לב שבחלק העליון של כל מסך בקפה כתוב "[Powered by [dex"? ידי בכל - אינטרנט, פרמצבטיקה, שואו ביז - YOU NAME IT!!!

        17/1/08 13:29:
      אם כואב לך הגרון, קח דקס-מול צוחקקורץ
        17/1/08 01:57:

      אני ידעתי איך הבחור נראה הרבה לפני שדיברתי איתו לראשונה בטלפון, פשוט לא קישרתי בין הקול שלו לבין הבחור שאני מכירה באופן שטחי במציאות.

      זה בדיוק המחדל המודיעיני!

      למרות שאני יודעת איך אתה נראה ונשמע

      אני עדיין ממשיכה לדמיין אותך בתור דקס הצרוד.

      מה לעשות, בחרת כזו זהות חזקה לייצג אותך באינטרנט! :)

      מה חשבת, שסתם בחרתי את דקס דקסטר ההורס? יש הגיון מאחורי הדברים... אגב, עקב כאבי גרון, שלוו בצעקות עקב נסיון לדבר בפאב רועש, אני צרוד למדי כרגע. עכשיו רק נותר לי להיות דומה לדקס...

        16/1/08 20:44:

      אה ועוד משהו דקס

      אם כבר דברת על הדמיון שמשתלט על המציאות...

      אתה סובל מבעיה דומה אצלי !

      למרות שאני יודעת איך אתה נראה ונשמע

      אני עדיין ממשיכה לדמיין אותך בתור דקס הצרוד.

      מה לעשות, בחרת כזו זהות חזקה לייצג אותך באינטרנט! :)

        16/1/08 20:32:

      חחח אכן הדימיון עולה על המציאות, במקום שיהיה ההיפך.

       

      ולגבי המחדל המודיעיני, יש לי תחושה לפי כמה מהתגובות פה שהסיפור שלי לא הובן לגמרי.

       

      אני ידעתי איך הבחור נראה הרבה לפני שדיברתי איתו לראשונה בטלפון, פשוט לא קישרתי בין הקול שלו לבין הבחור שאני מכירה באופן שטחי במציאות.

       

       

        16/1/08 20:17:

      קודם כל, עולה מהסיפור הזה שהיה אצלך מחדל מודיעיני חמור ביותר - אותך לועדת וינוגרד!

       

      ולגופו של עניין, הפוסט הזה מוכיח שהדמיון עולה על כל מציאות... לא?

        16/1/08 16:20:

       

      צטט: קורינה2 2008-01-16 15:51:31

      בדיוק

      ברור שבדיוק. :)

        16/1/08 15:51:
      בדיוק
        16/1/08 15:01:

       

      צטט: קורינה2 2008-01-15 19:47:47

      גם להיות ממוצע זה לא משהו...

      או כמו שמישהו אמר: Normal is boring.

        16/1/08 00:34:

       

      צטט: קורינה2 2008-01-15 19:47:47

      גם להיות ממוצע זה לא משהו...

      רוב האנשים מרחפים סביב הממוצע. אחרת הוא לא היה הממוצע.

        15/1/08 19:47:
      גם להיות ממוצע זה לא משהו...
        15/1/08 18:41:

       

      צטט: קורינה2 2008-01-15 17:36:32

      אולי זה בגלל שלנשים יש יותר דימיון?

      בזמן שגברים מתבססים בעיקר על החוש הויזואלי?לשון

       

      יאללה מכות!!! בין הבנים לבנות.

       

      וברצינות עכשיו,

       זו טעות מצידי להגיד כזה דבר על כל הבנים, כמו שזו טעות מצדך לעשות הכללות לגבי כל הנשים.

      הכללות הן דבר איום ונורא. בואי נדבר על ממוצעים. מחייך

        15/1/08 17:36:

      אולי זה בגלל שלנשים יש יותר דימיון?

      בזמן שגברים מתבססים בעיקר על החוש הויזואלי?לשון

       

      יאללה מכות!!! בין הבנים לבנות.

       

      וברצינות עכשיו,

       זו טעות מצידי להגיד כזה דבר על כל הבנים, כמו שזו טעות מצדך לעשות הכללות לגבי כל הנשים.

        15/1/08 16:07:
      עוד דוגמה לכך שנשים מסרבות לחיות בעולם המציאות, ואנו, שמסתמכים על כלים אזוטריים כמו כמו "היגיון" ו"עובדות" כדי לתפקד ולאזן את הציפיות שלנו, מבולבלים כשמשהו פתאום לא מסתדר עם בחורה.
        14/1/08 16:12:
      הגבתי בלינק שנתת לי, וגם בפוסט וירטואליה אחר שלך, עם תסמונת הטוראט קורץ
        14/1/08 15:13:

      אז זהו...שזה לא קשור לעולם הוירטואלי...

       

      הרי מה שגרם לי לדמיין את הבחור כחתיך, זה אמצעי מיושן ולא וירטואלי כמו טלפון.

       

      ודווקא במסנג'ר הוירטואלי, דמיינתי את הבחור בדיוק כפי שאני מכירה אותו במציאות.

       

      זה גם לא נכון שהוא עשה לי משהו ולכן שמרתי על קשר איתו, להיפך! הקשר איתו התנתק מזמן, אבל הכתובת שלו המשיכה להיות קיימת אצלי במסנג'ר. לכן גם לא זכרתי שכבר יש לי את הכתובת הזו כשהוא נתן לי אותה בטלפון.

       

      אין לי מה להפגש איתו כדי לפתור את הבלבול, כי אני יודעת בדיוק מי הוא במציאות, פגשתי אותו הרבה לפני שדיברנו בטלפון, ומה שמצחיק זה שבמציאות לא רק שהוא לא נראה סקסי, אלא הוא גם לא נשמע סקסי !

      בטלפון יש לו קול שונה לחלוטין! :)

       

      אני קופצת לקרוא את הפוסט שלך, ובתמורה תורמת לך שני לינקים שלי על הוירטואליה :

       

       http://cafe.themarker.com/view.php?t=252950

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=258729

       

       

        14/1/08 13:57:

      זה מה שנקרא

      העולם הוירטואלי

      גורם לנו לחיות במימד אחר

      שבו הפנטזיה והדמיון הם הדומיננטיים.

      בכל זאת הבחור הזה עשה לך משהו

      עובדה את כבר הרבה זמן בקשר איתו.

      אני ממליץ לך להפגש איתו ולשים סוף

      לכל הבלבולים.

      דרך אגב כתבתי בזמנו בבלוג שלי

      פוסט על הנושא של החיים הוירטואליים

      המתעתעים. אשמח אם תבקרי:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=213785

      ארכיון

      פרופיל

      קורינה2
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין