טו ד'ה פרזידנט אוף ד'ה יונייטד סטייטס, מיסטר ברק חוסיין אובמה. היי מן. ווטס אפ? האו אר יו דואינג?

שמעתי שאתה מתעתד לבקר בארצנו בקרוב. יפה לך! סוף סוף. בקדנציה שעברה החרמת אותנו כליל. ידידים ידידים אבל לא ספרת אותנו ממטר. עזוב,  לא נתחשבן כעת. אומרים שבמקום שבעלי תשובה עומדים, גם צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. אז יאללה, נעביר לך את זה. שמעתי שבבואך הנה, אינך רוצה לדבר מול הכנסת. אתה ירא מן התגובות שתקבל שם, ולפיכך בחרת לדבר ישירות אלינו. אל עם ישראל. יודע מה, לא הכי מכובד, אבל יאללה- סבבה. גם את זה נעביר לך. בוא דבר אלינו. אבל דבר בפרחים. אנחנו ידידים לא?!  אתה הרי תמיד אומר שישראל היא הידידה הגדולה של אמריקה. אז בוא נבחן לרגע עד כמה אנחנו אכן ידידים, או שמדובר במס שפתיים אמריקני חנפני, כמיטב המסורת הפוליטיקלי קורקטית. למה אתה בא לירושלים ומתאכסן בה? אה נכון, ירושלים מקודשת לכל הדתות. מרכז העולם בלה, בלה, אבל במקרה היא גם הבירה שלנו. בחרת לדבר אלינו מבנייני האומה בירושלים, ולא בכדי. טוב מאד אתה מבין את מרכזיותה של ירושלים בעינינו, ואף על פי כן, בארבע שנות כהונתך עדיין השגרירות של ידידתנו הגדולה ביותר נמצאת ב... תל אביב. מצחיק לא? זה כמו שאנחנו נחליט ששגרירות ישראל בארה"ב לא תהיה בוושינגטון, כי פעם ישב שם שבט אינדיאני שנכחד, או נכון יותר הוכחד, על ידי האמריקנים שלך, ואנחנו מעדיפים את השגרירות שלנו דוקא ביוג'ין אורגון. מה דעתך? ככה עושים ידידים? האם בנאום שלך אלינו אתה מתכוון להצהיר ולהתחייב שתכבד את ריבונותנו, כאן בארץ, ושתעביר ללא דיחוי את השגרירות שלכם לירושלים בירתנו הנבחרת??  הא? כי אם לא, אז על איזו חברות בדיוק אנחנו מדברים פה?!

דבר נוסף- ויזות לארה"ב. תהליך כאוב. למה ידידים צריכים ויזה בכדי לבקר זה את זה? אופס..סורי. מיי מיסטייק. לא זה את זה. אלא אנחנו אתכם. אתם באים לפה חופשי חופשי. בלי ויזה ובלי נעליים. כל נושא דרכון אמריקאי, בין אם הוא נוצרי לבן עם גרביים מתוחים עד לברכיים , מבט לא מבושל, ומצלמה על החזה, ובין אם הוא מוסלמי שחור עם שם של אויב -  כולם מתקבלים כאן בברכה וללא ויזה.  אז למה זה לא דו סיטרי? איזה מן חברים אנחנו בדיוק? האם בטרם תנאם לנו על התכניות הגרנדיוזיות שלך לרעות ושלום עולמי, תיתן גם דוגמא אישית, ותצהיר קבל עם ועולם כי מרגע זה ואילך ישראלים לא צריכים ויזה לארה"ב?

וכעת לדבר השלישי והרלוונטי מאד לעת הזו- אתה מגיע אלינו בדיוק בפסח. החג הראשון ליהודים. ראשית השנה- זכר ליציאת מצרים והתהוותנו כעם. אתה מגיע בכדי לאשרר את ידידותך איתנו- עם הנצח. עם שהיה פה הרבה לפני שחלמו על אמריקה ועמים אחרים, ועם שיהיה פה הרבה אחרי שייעלמו בין דפי ההיסטוריה. עם קשה עורף. עם שלא אוהב להיות פראייר, ועם שלא מוכן לקבל תכתיבים מאף אחד. גם לא ממך ידיד יקר... והעם הזה יש לו בקשה. דרישה אפילו אפשר לכנות אותה . שחרר את יונתן פולארד! לא אחר כך, לא "תחשוב על זה", לא "תבדוק את האפשרות", שחרר אותו עכשיו ודי! כיסא פנוי לליל הסדר כבר הכנו לכבודו. עשינו זאת עם גלעד שליט והנה הוא כבר עמנו. כעת התור של יונתן. שנים אתם מחזיקים בו. נפגעים עד עמקי הנשמה מזה שישראל, החברה הגדולה שלכם, רגלה אצלכם. אפשר לחשוב שלך, מיסטר פרזידנט, אין בכל רגע נתון פה מאות מרגלים. אז יאללה אחי, חליק צביעות. טול קורה מבין עיניך ושחרר אותו לחג החירות. אתה הרי לא מפסיק לבקש מאיתנו לשחרר מאות ואלפי אסירים פלסטינים – רוצחים של ממש, לאות ולמחווה של רצון טוב. נכון? אז מה איתך? מה עם המחוות והרצון הטוב שלך? אולי במקום ללהג כל כך הרבה תיתן דוגמא אישית ותשחרר את יונתן כמחווה לחג, מחווה לחברים, או איך ש'תה רוצה לקרוא לזה, רק תביא אותו איתך במטוס. אתה יודע מן, טוקינג איז איזי- בט דואינג איז מאצ' הארדר. אתה זה שחזרת כל הזמן על המנטרה יס ווי כן, אז אדרבא תוכיח לנו, ואז נקשיב לך במלוא הקשב, ואפילו נמחא לך כפיים בסוף.