כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורי עוספיא

    סיפורים מעספיא, כפר דרוזי במדינה יהודית.
    © כל הזכויות שמורות לכותב.

    0

    איזה פשלה: לדבר ערבית בעברית

    20 תגובות   יום חמישי, 21/3/13, 12:08

    המורה שהנחתה את הטקס בבית הספר היסודי בעוספיא דיברה בערבית. לפתע היא התנצלה ואמרה "אני מצטערת שהייתה לנו פשלה קטנה". כול המשפט היה בערבית ורק המילה פשלה הייתה בהטיה עברית. וואו אמרתי לעצמי איך הגענו למצב כזה אנחנו משתמשים במילות סלנג בעברית שבמקור הן מילים ערביות.


    פאשאל היא מילה ערבית תקנית שפירושה כישלון. באו הישראלים והפכו אותה לסלנג עברי ועשו לה הטיה עברית פישל פישלנו פישלתם. כך עשו למילים רבות בערבית שאומצו לעברית בהטיות שונות ומשונות כמו המילה אחלה שבאה במקור מהמילה הערבית חילו שפירושה יפה ואחלה פירושו לכן יותר יפה או המילה כיף שפירושה בערבית תענוג.


    ההגמוניה של השפה והתרבות העברית היא לא דבר חדש. המרחב הציבורי הישראלי כולו עברי. מוחקי השלטים הגזעניים בערבית לא צריכים להיות מודאגים כל כך. העברית מטביעה את הערבית ללא בעיות. כול הטכנולוגיות והחידושים שבאו עם הקמת המדינה באו בעברית או באנגלית.


    כך זקנות הכפרים אומרות בערבית "קובאת חולים" (הם לא קנו את הקשקוש של שירותי בריאות...) כך גם ביטוח לאומי ו"מס אכנסה" הם משלמים או לא "ארנונה" ואומרים שלום בהגיעם או "אלו שלום" בטלפון. הן גם קונות מצות כי זה טעים לארוחת בוקר וחושבות שזה דיאטטי ונרות של חנוכה סתם כי זה זול אחרי החג.


    העברית הצברית  החדשה והרזה הינה הרבה יותר שימושית מערבית. במיוחד שבערבית עדיין אבודים הדוברים בין רצונם לדבר בשפה הרשמית הפוסחה לבין השפה העממית עאמיה. אחת גבוהה מידיי וקשה והשנייה עממית מידי כמעט זולה. זה כאילו היו צריכים לבחור הישראלים בין עברית תנכית לבין עברית של עבריינים.


    לכן בוחרים להם דוברי הערבית לשרבב הרבה מילים בעברית שותפת שלא מזוהות עם שפה גבוהה או נמוכה. הדרוזים כמובן הקדימו את כולם לתוך ההתערבבות ביהודים. כיום אין כמעט דרוזי שמשתמש בכישורי הכתיבה והקריאה שלו בערבית ומרביתנו חיים בסביבה עברית לחלוטין. ככל שהמצליחנים הדרוזים בשלל תחומיהם המקצועיים מגביהים לטוס הם נרתעים מלדבר בציבור בערבית הם אפילו מסרבים להתראיין לתחנות רדיו וטלביזיה ערביות מחשש שיעשו צחוק מעצמם.


    אבל עתה מצטרפים שאר הערבים נוצרים ומוסלמים כאחד. אתה עומד בתור בכול מקום בכפר ושומע צעירות עטויות ראש וצעירים מסורתיים מהכפרים מערבבים עברית ללא הכרה בתוך הערבית. פעם זה היה סימן לבושה לאומית וזה נעשה בצנעה כיום זה נעשה ללא בושה ובפרהסיה.


    אחרי שהאוניברסיטאות ומקומות העבודה התערבבו עתה באו הקניונים וערבבו את כולם יחדיו במחול מטורף של חומרנות ומותגים (למען השלום). ילא באי אנא ראיח על קניון... סלמאת.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/4/13 13:40:
      בכל השפות ישנה תופעה של הטמעת מילים משפות אחרות. האנגלית לקחה מהגרמנית והצרפתית, העברית מכולן, האידיש היא בכלל תערובת מעניינת אבל אני לא מבינה אותה . יש השפעה ממילים שביקרו זמנית באיזור כמו רמל (מסקרה) אוטובוס, טקסי... והיהודים והדרוזים חיים בתערובת ובכבוד הדדי. פעם היתה בושה אם כל אחד מאיתנו השתמש בשפה לא תיקנתי ועדיין נכנסו מילים של שפות חברות, אז עכשיו כשהבושה לא קיימת כי אין במה להתבייש, מוצאים היהודים מילים ערביות בשפתם והערבים בישראל מוצאים כמה מילים בעברית בשפתם שלהם. זה אומר שכולנו לא מדברים שפה יפה אבל שיש לנו תקשורת. ;-)
        26/3/13 14:34:
      פוסט מעניין שמלמד אותי רבות על החיים שלכם ומקרב אותי אליכם..........תודה רבה!
        25/3/13 14:18:

      תשמע את הילדים הערבים ביפו, באים לאיצטדיון בלומפילד לעודד את הBועל תל אביב וצועקים אל הקשר הערבי נוצרי : יאללה יא סאלים טועמא, תקרע את האימא שלהם !" (אינטגרציה...)   

        25/3/13 13:57:
      נעים להכיר. רשימה טובה ומענינת. נהניתי
        24/3/13 21:54:
      תודה לעורך על ההמלצה ותודה לכול החברים המגיבים. אכן מה שמתואר כאן טבעי שפות נושמות את אותו האוויר כמו אנשים. משפיעות ומושפעות בו זמנית. השפה עוברת את מחסומי הפוליטיקה כמו מים העוברים גדר.
        24/3/13 18:34:
      נחמד לקרוא אותך.
        24/3/13 17:47:
      תשמע... כמורה לעברית... היה מעניין :-) תודה
        24/3/13 07:50:
      מרגש לשמוע שדוברי עברית מאמצים ערבית בלי שמחייבים אותם, זו באמת עדות להתערבבות נורמטיבית, אולי משם תצמח היכולת לחיות ביחד כשנהיה כולנו דומים מספיק. באותה צורה אני נורא שמחה לראות בעלי מקצוע ערבים נכנסים ליום יום הישראלי, אחות בבית חולים, מוכר בחנות, נציג שירות בטלפון, רופא. רק ככה כנראה ננרמל את החיים ביחד.
        24/3/13 07:32:
      שפות משקפות מצבים לאומיים, גאוגרפיים..על פי חקר השפה והשתנותה אפשר לזהות מגמות הסטוריות.. תנועות עמים, התחברויות פוליטיות ומדיניות...העברית קולטת המון משפות אחרות.. ערבית, אנגלית, רוסית..זה שגם הערבית קולטת.. זה רק טבעי, ומראה על שפה חיה ועל חיבור בין בני שני הלאומים.. זו מגמה לא רעה לדעתי, שוב, בשני הכיוונים. כתוב מצויין.
      הגונב מגנב פטור...)))כולם גונבים מכולם וזה מבורך ,זה מעשיר את השפות אני בעד.
        23/3/13 05:24:
      כול ליסאן אינסאן אינשאללה שהחיבור בין השפות יביא את חיבור השלום.
        23/3/13 00:24:

      וואלה...חיוך

        23/3/13 00:17:
      מעניין.
        22/3/13 23:33:
      היי סלמאן, פעם ראשונה שאני קוראת משהו שלך ואני מוכרחה לומר שנהניתי מהכתיבה בכלל ומהכנות בפרט. נראה שיש סיכוי שאבוא שוב לקרוא, למרות שאני בקושי נמצאת כאן, ואפילו מתקשה להתרכז בקריאה בזמן האחרון ובכל זאת אצלך הצלחתי וגם אהבתי. תמשיך לכתוב! תמשיך להיות כנה ואמיתי. לילה טוב! אילנה.
        22/3/13 20:41:
      אמיתי, יפה
        22/3/13 13:43:
      תהליך כל כך טבעי ובעיני גם חיובי. חבל לי רק שרוב היהודים אינם דוברי ערבית.
        22/3/13 09:23:
      * בהחלט יש משהו בזה
        21/3/13 21:29:

      המציאות חזקה מכל רצון לשמר "טוהר" של שפה. או כמו שציינה ההלך בצדק - חזקה גם מאידיאולוגיה. מצד שני אני גם מוצא אצל לא מעטים גאווה מוצדקת בשפה הערבית שפה נהדרת גם עם קצת מעורבבת בעברית (יעני מח'לוטה)   

      נבצטת כתיר    

      שֻכּרן ג'זילן יא חביבי.    

        21/3/13 20:57:
      שפה היא דבר חי, היא משקפת תרבות ומציאות. אי אפשר לכפות עליה אידאולוגיה. לא מפתיע שכלכך הרבה מילים נכנסו מערבית לעברית, ולא מפתיע ההפך. בסופו של דבר כולנו חיים באותה פיסת עולם קטנה וצפופה. בעיניי זה דווקא משמח.
        21/3/13 17:19:
      אחלה פוסט - - סליחה, התכוונתי לומר, רשימה מעולה. :)

      פרופיל

      סלמאן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון