כותרות TheMarker >
    ';

    ביקור אובמה - הקייס הפלסטיני

    0 תגובות   יום חמישי, 21/3/13, 21:56

    ביקור אובמה הסתיים. כלומר, כרגע הוא עדיין בארץ, אבל שלב התוכן, הפגישות המדיניות והנאומים הנמלצים נגמר. וזה נראה כמו זמן טוב לסכם.

     

    מאז שאובמה ניצח בבחירות והכריז על ביקור בארץ - ולמעשה, הרבה לפני כן - פומפמה בתקשורת תפיסה לפיה אובמה של הקדנציה השניה יאמץ את העמדה הפלסטינית. התזה היתה שבהיותו נשיא שחור ובעל עבר ליברלי, מה שמנע ממנו למחוץ את "סרבנות השלום" הישראלית היה הצורך להיבחר שוב. וברגע שזה קרה, הוא יוכל לאמץ את רצונו משכבר הימים לאלץ את ישראל להקפיא התנחלויות, ובכלל לתת לנו בראש על זה שאנחנו רעים לפלסטינים.

    זה לא מה שקרה. המציאות כמעט הפוכה. וכמו שאמר כבר מי שאמר - זה גם לא יקרה.

     

    כדי להבין למה, צריך להסתכל על הדברים מנקודת המבט האמריקאית. ומהנקודה הזו, קרו מספר דברים מאז 2009:

     

    דבר ראשון, מה שהם ניסו אז נכשל. הופעל לחץ על ביבי, שנגמר בהקפאת התנחלויות ובקרע מתוקשר עם ממשלת ישראל. הופעל לחץ על אבו מאזן, שנגמר , למעשה, בשום דבר. שורה תחתונה - ארצות הברית השקיעה תשומות מדיניות, ורק הפסידה כתוצאה מכך. מי שחושב שהאמריקאים יחזרו על אותה טעות בדיוק בפעם השניה, כנראה לא מבין איך הם חושבים. יותר מזה - כנראה לא נותן להם קרדיט שהם חושבים בכלל.


    דבר שני - הבעיה הפלסטינית נהיית פחות חשובה. אם ב-2009 ראו אותה כמפתח להשגת יציבות במזרח התיכון, היום ברור שגם פתרון מושלם של הבעיה הפלסטינית לא יפתור שום דבר במצרים, סוריה, לבנון או איראן. בכלל, המזרח התיכון נהייה פחות חשוב עם כל הצרות שבו, וכשמהצד השני התגלו מקורות אנרגיה חדשים בארצות הברית עצמה. וההתעצמות של סין מחייבת את ארצות הברית להפנות משאבים לבעלות הברית שלה במזרח אסיה.  

    והנקודה המכרעת, אולי - לא נראה שיש פרטנרים, בשני הצדדים. בשמאל שלנו מאוד אוהבים להאשים את ביבי וההתנחלויות, ובאירופה התירוץ הזה אפילו מתקבל במידה מסויימת - ויש בו מידה של צדק, כשישראל פועלת בניגוד להסכמות בינלאומיות. בימין שלנו אוהבים להאשים את החמאס ואת אבו מאזן, ובארה"ב יש רבים שמטים אוזן לטיעון הזה - וגם בו יש מידה לא מעטה של צדק, כשבסופו של דבר מי שמונע משא ומתן להסדר קבע זה אבו מאזן והדרישות שלו. השורה תחתונה היא שזה לא משנה. בסופו של דבר נשיא אמריקאי צריך איזשהו חומר לעבוד איתו, והוא לא מאמין שיש כזה - בשני הצדדים. ארה"ב למודת ניסיון מר מהניסיון הכושל שלה להשליט שלום בכוח בעיראק ובאפגניסטאן - אין לה סיבה מיוחדת להשקיע מאמצים בעוד ניסיון חסר סיכוי במזרח התיכון.


    חשוב לשים לב גם לזירה הפנימית האמריקאית. אובמה ספג מהלומות פוליטיות לא קלות בגלל שנתפס כמי שאינו מצדד, או לכל הפחות אינו מצדד מספיק, בישראל. התמיכה בישראל בדעת הקהל נמצאת בשיא של כל הזמנים.

    ויותר מזה - ישראל הוכחה כידידה היציבה היחידה של ארה"ב במזרח התיכון. מדינות ערב כולן נמצאות בתוהו ובוהו, או פסע אחד לפניו. בכולן דעת הקהל עויינת את ארה"ב במידה שנעה בין רבה לרבה מאוד. לשם המחשה - בישראל אובמה מקבל תשואות, וברשות הפלסטינית זורקים עליו נעליים. וזה מאנשים שחיים מהנדבה האמריקאית (וכן, המשקל של הסיוע האמריקאי בצותר הפלסטיני גדול בהרבה מזה הישראלי).

     

    וכל זה קיבל ביטוי נדיב בנאומי אובמה. היה מי שספר כמה פעמים הוא אמר "ישראל" (המון), וכמה "פלסטינים" ו-"פלסטין" - הרבה פחות. הוא לא הזכיר את גבולות 67'. הוא נזף באבו מאזן על דרישתו להקפאה כתנאי מקדים. המחמאות לישראל ניתנו ברוחב יד, לפלסטינים - במשורה. לא מקרה שהפלסטינים מאוכזבים קשות מהנאום שלו.

     

    בשורה התחתונה, בביקור הזה אמריקה בחרה צד. היא מעוניינת בשלום בין ישראל לפלסטינים, אבל לא תכפה אותו. וכל עוד הוא לא קיים, ברור לגמרי לאיזה צד הם נוטים. חלום הכפייה שמגיע משמאל מתנגש קשות הן עם האינטרס האמריקאי והן עם נטייתם בסכסוך, ואובמה בחר בצורה ברורה במדיניות של תמיכה בישראל. כנראה שאבירי הצדק לפלסטין ייאלצו להמר על סוס אחר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      sard
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין