כותרות TheMarker >
    ';

    נהג מונית

    בין ברק (אהוד) שהלך לבין ברק(אובמה) שבא הנאום ה"היסטורי" והאמת ההיסטורית !

    0 תגובות   יום ראשון, 24/3/13, 00:15

     

    ''

    השבוע נעלם מנוף חיינו בשקט ובצנעה לא אופייניים אהוד ברק מי שהיה שר-הביטחון בשבע השנים האחרונות ובעברו הרחוק יותר ראש-ממשלה ,בעל הכהונה הקצרה ביותר בהיסטוריה של  ראשי- הממשלה שכיהנו במדינת ישראל עד היום ובעברו הרחוק יותר,חייל וקצין המעוטרים ביותר בצה"ל. בשירטוט גס של ברק המדינאי והפוליטיקאי ניתן לקבוע כי הוא הפגין הרבה פחות יצירתיות,אומץ לב ויצירתיות מאשר הפגין  לפחות על פי המיוחס לו כחייל וכקצין. כרמטכ"ל הסתייג ברק מאד מ"הסכם אוסלו" שנחתמו בזמן כהונתו כנראה ללא התעייצות עימו "ההסכמים מלאים חורים כמו בגבינה שוויצרית  אמר אך יותר מכך לא העיז שלא כמו למשל הרמטכ"ל בוגי יעלון שתקף את "תכנית ההינתקות" של אריק שרון שנרקמה ללא התייעצות מתבקשת עם הדרג הצבאי בכלל והרמטכ"ל בפרט ושילם על-כך בכיסאו. השבוע באופן אירוני נסגר מעגל כאשר בוגי יעלון החליף את אהוד ברק בלשכת שר-הביטחון של מדינת-ישראל.

               אין טעם לסקר את עלילותיו של אהוד ברק ,מפרק ומרכיב שעונים מוכשר,בעל "מוח אנאליטי" כפי שמציינים מעריציו ונהנתן עשיר בהווה למרות שורשיו כקיבוצניק. ברק כרמטכ"ל ובהתאם למוניטין שדאג לטפח,הגה רעיונות צבאיים "מורכבים" ו"יצירתיים" להרתיע את החיזבאללה בדרום לבנון מלירות קטיושות על ישובי צפון ישראל ולהקיז את דמם של חיילי צה"ל ששלטו ב"רצועת הביטחון" בדרום לבנון ולאלץ את ממשלת לבנון וצבאה לשוח את חייליה לדרום המדינה ל"החליף" את "חיילי " החיזבאללה. ברק הגה תכנית על-פיה צה"ל יפגיז מהאוויר ,מהיבשה ומהים יום ולילה במשך כמה ימים ברציפות את הכפרים והישובים הלבנוניים בדרום לבנון,תושביהם ימלטו בהמוניהם לעבר בירת לבנון ויגרמו לתוהו ובוהו בלבנון,תוהו ובוהו שיאלץ את ממשלת לבנון להפשיל שרוולים ולחזור ולהשליט את שלטונה הריבונית של ממשלת לבנון ,באמצעות חייליה בדרום המדינה ובא לצפון ציון גואל ובישראל ישרור שקט לפחות לארבעים שנה. כל-כך פשוט,כל-כך גאוני איך לא חשבו על זה קודם?  המבצע ,פרי תיכנונו הגאוני של ברק יצא לדרך, מבצע  "ענבי זעם" אלא שהלבנונים ,פרימיטיביים שכמותם,לא התעלו לדרגת היצירתיות והגאוניות של ברק והמבצע נכשל, החיזבאללה המשיך לשלוט בדרום המדינה ולהקיז את דמם של חיילי צה"ל,ברק כרמטכ"ל ואח"כ כשר בממשלת רבין ושר-חוץ בממשלת פרס  המשיך להתנגד ליציאת כוחות צה"ל מדרום לבנון.

              ערב הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה ב-1999 הכריז ברק ביו"ר האופוזיציה כי אם יבחר לראשות הממשלה הוא ידאג להוציא סוף כל סוף את כוחות צה"ל מדרום לבנון אחרי כמעט שמונה עשרה שנים קשות  ב"מו"מ והסכם או בלי". ברק עמד בהבטחתו כראש-ממשלה הוציא באישון לילה את כוחות צה"ל מדרום לבנון וסיים את שליטת צה"ל ברצועת הביטחון. המחיר היה הפקרה למעשה של "צבא דרום לבנון"-"חיילים" בעיקר בני העדה הנוצרית מרונית שצה"ל הקים ,מימן,חימש ופקד עליהם בפועל ובין לילה ננטשו לגורלם ,בעיקר אלו שסירבו להתפנות לישראל עם משפחותיהם. החיזבאללה תפס את כל העמדות שצה"ל נטש והמשיך להתחזק,להתחמש,לבסס את שליטתו במרחב ולאיים על ישובי צפון ישראל,איום שהפך ממשי וקשה בפרוץ מלחמת לבנון השנייה.

          מול הפלשתינאים אהוד ברק כראש ממשלה הגיע עם עמדות מוכנות ומובנות. ברק איבחן נכון ש"ישראל חיה בג'ונגל אמיתי שבו החזק הוא השורד ולא הצודק ואוי ואבוי לנו אם נהיה רק צודקים ולא חזקים,אז,לא נהיה בכלל!" אלא שבפועל ברק נהג אחרת . הוא ניסה להשיג הסכם שלום עם סוריה תוך נכונות לקבל את כל תנאיה של דמשק לנסיגה מלאה מרמת-הגולן כמעט עד שפת הכינרת. על ה"כמעט" הזה,ברק החייל והקצין האמיץ,תפס פיק ברכיים ולמזלנו יש להדגיש על מנת לא להיות צבוע,הוא נסוג ולא חתם על הסכם עם סוריה למרות רצונו ולמרות השתדלותו של הנשיא האמריקאי קלניטון שרצה לעזור בכל מאודו לברק אחרי ששבע מרורים לשיטתו,מראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו שלא היה "איש שלום" לשיטתו של קלינטון והשמאל הישראלי שעדיין לא התפכח מהזיות אוסלו ומהתרוממות הרוח שחשו בעת שיאסר עראפת קיבל,במשותף עם רבין ופרס פרס נובל לשלום לא פחות!   אחרי שנכשל בזירה הסורית ברק שוב חזר לזירה הפלשתינאית. יחד עם שריו שאת חלקם ניסה להרחיק אף אימץ את השקפותיהם במלואה,כמו שמעון פרס,יוסי ביילין, יוסי שריד,אמנון ליפקין שחק ושלמה בן-עמי, ברק הסכים לקבל כמעט במלואם את כל התנאים של הפלשתינאיים כולל חלוקת ירושלים. היה זה הפעם הראשונה בהיסטוריה מאז מלחמת ששת-הימים שראש ממשלה ישראלי שבר את הקונסנזוס הישראלי מקיר אל קיר כמעט בדבר הצורך החינו מבחינה היסטורית,מדינית,מוסרית וגם צבאית לשמור על אחדותה של ירושלים. על-מנת להקל את הגלולה המרה עבור הציבור הישראלי מחד ועל-מנת לעזור למנהיגים הערביים לקבל את ההצעה הישראלית בעטיפה אחרת,הוא הסמיך את נשיא ארה"ב ביל קלינטון להניח את ההצעה שברק הגה,יותר שמאל משמאל,יותר קלינטון מקלינטון,בשמו  על שולחן  המו"מ הישראלי פלשתינאי  ולהציג אותה כאילו הוא,קלינטון בכבודו ובעצמו הגה אותה. אלא בג'ונגל כמו בג'ונגל,אף אחד לא קונה בלופים. חתן פרס נובל לשלום שלא חשב ולו לשנייה להניח את חרבו בצד ולהשיג הסכם שלום עם ישראל,דחה את הצעתו הנדיבה של ברק ב"קמפ-דייויד" והורה על פתיחת  "אינתיפדה שנייה" רצחנית וקטלנית מזו הראשונה! אהוד ברק הזהיר כי "אנחנו הולכים להתנגש בקרחון רב עוצמה אם לא נפעל בתבונה מדינית מול הפלשתינאים" אך למרות שלשיטתו ובוודאי לשיטת השמאל הישראלי הוא הניח תכנית מדינית מפורטת וסופר יונית לפלשתינאים בעטיפה של "מיתווה קלינטון",עראפת לא התרצה. לאחרונה העידה אלמנתו של עראפת,סוהה, כי מיד בתום ועידת "קמפ-דייויד", בעלה התקשר אליה,למקום שהותה בפריז, עוד מארה"ב והורה לה להישאר בעיר האורות כי "אני הוריתי על פתיחת אינתיפדה". מה עשה ברק אחרי "קמפ-דייויד" למנוע פריצת מלחמת טרור? כלום ושום דבר. הוא הכריז כי עראפת הוא "לא פרטנר" ובכך הקים עליו את איבת השמאל הישראלי לנצח ,שמאל אידיאולוגי פאנאטי שלא היה מוכן לשמוע שהאידיאולוגיה שלו מתנפצת מול סלע המציאות. מצד שני,ברק כאמור לא נקף אצבע עד לפריצת האינתיפאדה השנייה והתוצאות היו קשות ומרות ! הציבור הישראלי התפכח מאשליות ה"שלום" ומסיסמאות "אנחנו פה והם שם ושלום על ישראל" ו"רק ניסוג מהשטחים ויפרוץ כאן שלום נפלא" ועוד הבלים. ברק עוד ניסה להציל משהו ושלח את שרי השמאל,שריד,ביילין ואחרים "נבחרת החלומות של השמאל" לטאבה לעוד ניסיון עקר להשיג איזשהו הסכם עם הפלשתינאים או לפחות לנסות לעצור את הטרור הרצחני המשתולל אלא שעראפת צחק לו בפרצוף והמשיך להכות בישראל עד זוב דם !  

              גם ערביי ישראל החליטו להצטרף ל"חגיגה" ופתחו באינתיפאדה משלהם. רבבות ערבים ישראלים התפרעו,חסמו כבישים כולל, כבישים מרכזיים במדינה,השליכו אבנים על כוחות הביטחון שניסו לבלום את ההתפרעויות ואף הטילו מעין מצור שעות ארוכות על כמה ישובים יהודיים הסמוכים לישובים הערביים. כוחות הביטחון השתמשו גם בנשק חם לבלום את ההתפרעויות וכתוצאה מכך נהרגו 13 מתפרעים. השמאל הישראלי נחרד,הכל התפוצץ לו בפרצוף ועוד כשנציגיו הבכירים הם בשלטון. יוסי ביילין,יוסי שריד וחבריהם תמרנו את אהוד ברק ,בניגוד לרצונו ,להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את "הסיבות והכשלים שהובילו למותם של 13 אזרחים ערבים ישראלים וכן תבדוק את יחס המדינה לאוכלוסיה הערבית בכלל".   בכך חשבו כוהני השמאל,הם יצליחו  להסית את הדיון הציבורי מכישלון המדיניות הישראלית ומכישלון ההערכות הדרג המדיני והצבאי שהביאו לפרוץ האינתיפאדה השנייה דווקא תחת שלטון השמאל. אלא שהציבור הישראלי כך התברר ולא בפעם הראשונה הוא לא כל -כך נאיבי. שנה וחצי בלבד אחרי שאהוד ברק הביס ברוב גדול את בנימין נתניהו ולאור המאורעות הקשים,ממשלתו של ברק התפוררה,הוא נאלץ להתפטר וללכת לבחירות חדשות רק על ראשות הממשלה כפי שהיתה נהוגה שיטת הבחירות אז ,מול אריק שרון שנחשב לאיש ימין קיצוני שמעולם לא יצליח להגיע לפיסגה. שרון הביס את ברק ברוב עצום. הציבור הישראלי הביע אי אמון ענק בדוקטרינת השמאל של "אוסלו" שנכשלה בגדול וגרמה לשפך דם נוראי של חיילים ואזרחים חפים מפשע בלב מדינת-ישראל.

      ברק פרש ו"עשה לביתו" בהצלחה לא מובטלת ותעיד על-כך דירתו המפוארת ומנקרת העיניים כפי שהעידו המבקרים בה באחד המגדלים המפוארים בת"א. ברק המשיך להיות מרואיין מבוקש בארץ ובחו"ל וניתוחיו "האנאליטיים" הקסימו את שומעיו שהתקשו להבין את הפער הגדול בין ברק המדינאי והפוליטיקאי הכושל לבין ברק הפרשן המריק ונותן עצות ה"זהב". הימין לא סלח לו על הסכמתו לחלק את ירושלים והשמאל לא סלח לו על אמירתו ש"עראפת הוא לא פרטנר" וברק נותר כמה שנים מחוץ למערכת הפוליטית.

                 לאחר מלחמת לבנון השנייה שהסתמנה בציבור הישראלי ככישלון,ראש-הממשלה אהוד אולמרט כמו כל פוליטיקאי מצוי ניסה להתחמק מהביקורת הציבורית וניסה להטיל את ההאשמה על שר-הביטחון שלו עמיר פרץ אותו אולמרט מינה למרות שפרץ היה חסר כל ניסיון ביטחוני משמעותי,כמו אולמרט אגב. אולמרט עם רוח גבית מהציבור ורוח גבית של מפלגת העבודה שמצטיינת בחיסול מנהיגיה,דחף את פרץ לקיים בחירות על ראשות מפלגת העבודה,בחירות שבהן התמודד אהוד ברק שהחליט לחזור לפוליטיקה. אולמרט וברק היו חברים לפחות ברמה הפוליטית אחרי שאולמרט הביעה תמיכה סמויה בברק שהתמודד על ראשות הממשלה מול נתניהו בשנת 1999 דבר שהיה כרוך בסיכון פוליטי עצום. ברק נבחר לראשות מפלגת העבודה ותוך שעות ספורות הדיח את פרץ ממשרד-הביטחון והוא חזר לכורסת השר לשמחתו של אולמרט. אלא שהשמחה של אולמרט היתה מוקדמת מדי. ברק היה בין הפוליטיקאים שדרשו מאולמרט, להתפטר אחרי שהפרקליטות החליטה להעמיד את ראש- הממשלה לדין באשמת קבלת שוחד והפרת אמונים. החיבה של אולמרט לברק הפכה לשינאה יוקדת ומאז ועד היום ,אולמרט לא החמיץ שום הזדמנות להשמיץ את ברק.  ע"פ אולמרט,ברק כשר-הביטחון שלו התגלה כפחדן,חסר אומץ וממש מוג לב. כך היה בהתנגדותו של שר-הביטחון להפצצת הכור הגרעיני בסוריה ע"י חיל-האוויר הישראלי (ע"פ מקורות זרים כמובן...),כך כאשר אחרי שלושה ימים של מבצע "עופרת יצוקה" בעזה,ברק,מאחורי גבו של אולמרט,לטענת האחרון,ניסה להפסיק את המבצע,ליזום הפסקת –אש חד-צדדית "הומניטארית" ולחבל בתוכניות הדרג המדיני. ברק,ע"פ אולמרט התגלה כמנהיג מוג לב. גם אם "מנקים" את הדם הרע בין אולמרט לברק,כנראה שיש משהו בתיאוריו של אולמרט.

      אחרי בחירתו של נתניהו בפעם השנייה לראשות הממשלה, ברק תימרן את מפלגתו לממשלת נתניהו חרף כל הבטחותיו המפורשות כי לא יצטרף לממשלת ימין כי הרי  הוא נולד לתיק הביטחון ודקה לפני שמפלגת העבודה עמדה להדיח אותו מראשות המפלגה הוא עשה  תרגיל פוליטי " מבריק",הקים מפלגה עצמאית בראשותו,העיקר שישאר בממשלה כשר-ביטחון עד שהבין לקראת הבחירות האחרונות כי הציבור אולי סומך עליו כשר-ביטחון אך לא מעבר לזאת והוא הבין כי עתידו הפוליטי מאחוריו והוא החליט לפרוש.

     כנראה שאהוד אולמרט צדק לפחות חלקית לגבי אהוד ברק. ברק,יחד עם נתניהו תמך בלהט באופציה צבאית ישראלית לחיסול תכנית הגרעין האיראנית תוך שהוא מביע גם בפומבי וגם מאחורי הקלעים (מאמרו המכונן של ארי שביט ב"הארץ" על" השקפתו מקבל ההחלטות הבכיר" שהסביר בפירוט ובאופן אנאליטי כדרכו מגוע חייבים לחסל את האופציה הגרעינית האיראנית,מדוע אי אפשר לסמוך על ארה"ב וממשל אובמה שיעשו זאת ועוד כהנה וכהנה. אלא שבקיץ האחרון,אולי בלחץ ציבורי משמאל ואולי מסיבות אחרות,ברק שוב התגלה כמנהיג הבורח מאחריות ברגע המכריע,הוא הסיר את תמיכתו מתקיפה צבאית ישראלית באיראן והשאיר את נתניהו חשוף בצריח. יתכן שנתניהו שהופתע שבן בריתו ושותפו הקרוב בעל משקל ביטחוני וציבורי מהצד ה"שני" של המפה הפוליטית שתמך בו במה שהכי בוער בעצמותיו של ראש-הממשלה-מניעת התגרענותה של איראן,ולכן החליט לנטוש אותו לאנחות פוליטית. השבוע כיממה לאחר שפרש,פרסם ברק מאמר ארוך ב"הארץ" ובו פירט את השקפתו המדינית וחזר על התיזה שלו שלפיה ישראל  "צריכה לנקוט צעדים חד צדדיים אם הפלשתינאים לא יגיעו לשולחן המו"מ,לעצב את גבולותיה בעצמה ואז לחזור ולפנות למו"מ ד-צדדי". במילים פשוטות ולא גבוהות של מדינאי אנאליטי,ברק רוצה שישראל תיסוג ביהודה ושומרון באופן חד-צדדי,תיזה מצויינת שהוכיחה את עצמה בנסיגה , ה"הינתקות " החד-צדדית מעזה שמאז כידוע שורר בדרום ישראל שקט ושלווה ואז,אחרי שניסוג ביו"ש חד-צדדית,נבא למו"מ,על מה בדיוק? על ירושלים,חיפה,יפו ועל מימוש זכות השיבה? ולמה ברק לא נקף אצבע ליישם את התיאוריה שלו בשבע שנותיו במשרד-הביטחון? רק משום שהיה בעל כוח פוליטי מוגבל? אולי בגלל שדברים שרואים משם מבינים שתיאוריות יפות שבאות ממוח אנאליטי מבריק טובות למחקרים אקדמאיים אבל בג'ונגל המזרח-תיכוני שסער עוד יותר בשנתיים האחרונות בשל ה"אביב הערבי" תיאוריות אלו עפות ברוח הסערה ולא ישימות בשטח?

    שוב ושוב התנפצו התיאוריות על "רק נצא מהשטחים ויבא שלום על ישראל" ו"אנחנו פה והם שם ושלום על ישראל" כאשר ברק כשר-ביטחון בשתי ממשלות ישראל האחרונות ,ממשלת אולמרט וממשלת נתניהו לא מצליח גם כשר-ביטחון של הצבא החזק והמשוכלל במזרח -התיכון  לא מצליח לבלום ירי של רקטות "פשוטות" מעזה על ישובי הדרום ,ירי שהופך את חייהם של מאות אלפי אזרחים שלווים לגיהנום מתמשך של שנים רבות?מהו התפקיד הראשון במעלה של ממשלה,כל ממשלה בעולם בכלל ושל שר-הביטחון בפרט אם לא להבטיח ביטחון מינימלי לכל אזרח ואזרח ישראלי?

     אהוד ברק הבין שנגמרו התרגילים הפוליטיים,שהציבור לא קונה את התיאוריות האנאליטיות המבריקות של הגאון המדיני והרים ידיים. לפני כחודשיים הודיע שהוא פורש "על אמת" הפעם מהחיים הציבוריים והעובדה שנטש את נתניהו שנושא האיראני גרמה לכך שנתניהו לא הזיל דמעה ונפרד מברק לשלום ולא להתראות לפחות לטווח הנראה לעין.

           ביום שני שעבר עזב ברק בלי יותר מדי טקסים וחגיגות את תפקידו כשר-הביטחון. ברק לא השתהה יותר מדי שעות,הוא אפילו לא יחכה לידידו הטוב ברק אובמה איתו ניהל קשרים קרובים יחסית כשגרירי ישראל ושר-החוץ שלה בפועל מול ארה"ב ש"החרימה" באופן לא רשמי כמובן את שר-החוץ הרשמי של מדינת-ישראל אביגדור ליברמן וישר התעופף מארץ הקודש לאי שם בעולם אולי שוב לעשות לביתו הצנוע והדל הפעם ללא מיגבלות חוקיות שונות(וחשוב לקרוא את כתבת התחקיר המפורטת שפורסמה ב"הארץ" לפני כשבועיים על מעורבותו הלא רשמית של אהוד ברק בעסקיו למרות האיסורים והמגבלות החוקיות).

    ''
    ''

             ברק (אהוד) עזב בשקט וברק ( אובמה) נחת ברוב פאר והדר כראוי למנהיג העולם החופשי ואף למעלה מזה כי כידוע, אין דבר שהיהודים אוהבים,מעריכים ומוכנים לעשות הכל על-מנת לקבל אהבה ביחוד מאישיות רמת דרג שכזו שבקדנציה הראשונה שלה עשה הכל על מנת לחבוט ובפומבי בראש- ממשלת ישראל. עתה שיישם את הכלל האמריקאי הידוע "אם אינך יכל להילחם בו,הצטרף אליו" (באנגלית זה נשמע טוב יותר), אז בכלל, אנו סוגדים למנהיג המופלא שהגיע אלינו מאמריקה,ידע מתי לצחוק,מתי להתחנף,מתי לחבק וללטף,מתי להחמיא,מתי להסיר את הז'קט ומתי ,בחדרים הסגורים,להסיר את הכפפות. מה לא נכתב,צולם,שודר ונאמר על הביקור המלכותי,סליחה הביקור הנשיאותי ההיסטורי?

     שיא הביקור היה אמור להיות נאומו של אובמה ב"בנייני האומה" בירושלים   מול קהל צעיר מכל האוניברסיטאות בארץ,פרט לאוניברסיטת "אריאל" שהיא כידוע המכשול הגדול לשלום ושרק אם ניסוג משם ישר יבא שלום ושלווה . התקשורת הישראלית שתוקפת בציניות כל נאום "מפוצץ" של נתניהו מול הקונגרס האמריקני או מול פורום חשוב כזה או אחר בארה"ב,לועגת לנתניהו,מזלזלת בכמות מחיאות הכפיים שהוא סוחט ומגמדת בכלל כל נאום כזה, השתטחה לרגלי אובמה אחרי נאומו  ה"היסטורי",תיארה אותו במימדים מיתיים כמובן  ואימצה כל מילה וכל הברה כאילו היו דברי אלוהים חיים לפחות! מה בין הנאום לבין המציאות בשטח? אל תטרידו את התקשורת הישראלית הדומעת מהתרגשות בזוטות כאלו !יוסי ביילין השתפך "מנהיג השמאל הציוני" לא פחות ואפ השמאל הציוני בארץ-ישראל צריך לייבא מנהיג מבחוץ זה מראה על מצבו העגום בישראל. "כדאי להאזין לאובמה" קראו/תבעו פרשנים מומחים. "נעשה ונשמע" קראו הפרשנים לממשלת ישראל.

    ''

            הכל טוב ויפה רק חבל שאובמה לא נתן תשובה למציאות בשטח. הוא התעלם הרקטה החמאסית שנורתה היישר לפרצופו באותו בוקר והתפוצצה בשדרות,הוא כרך את כל המתנחלים וההתנחלויות בחבילה אחת לאמר דין מעלה מכמש ודין מעלה חבר כדין ירושלים ,אין "גושי התיישבות" שישארו  בריבונות ישראלית בכל הסדר תחת ריבונות ישראל כפי שהבטיח הנשיא בוש לאריק שרון כחלק מההבנות שקדמו ל"הינתקות",כל המתנחלים הם אליבא דה אובמה פורעים ומבצעי "תג מחיר" והפלשתינאים הם מסכנים ומדוכאים עלי אדמות אבו מאזן הוא מנהיג ענק רק חבל שבעזה הוא לא יכל לדרוך אבל שקט,אל תבלבלו אותנו עם עובדות! "אתם לא לאווד" אמר אובמה בעברית וכל התקשרות הישראלית נפלה לרגליו רק חבל שהוא לא הסביר לתושבי הדרום מה פירוש העניין? האם הוא מסתפק בשיגור פרחים ובמימון "כיפות ברזל" ומסרב לתת לישראל אור ירוק למגר את הטרור מעזה וחמור יותר-זה מה שהוא מציע לתושבי המרכז? לשבת במימדים ,לכופף את הראש ולצפות בביצועי כיפת-ברזל שהופכת את ישראל לגטו מסוגר וחמוש מכל עבר? זה החזון ההיסטורי /ציוני של מיסטר פרזידנט?

    לאובמה מותר לקרוא לדור הצעיר הישראלי לצאת לרחובות ולמחות נגד ממשלתו,אובמה התבלבל בין ירושלים וקהיר או רבת-עמון, נראה אותו נושא את נאום "צאו לרחובות" מול סטודנטים בעמו אן בערב הסעודית אבל התקשורת הישראלית תומכת אפילו שפרשנים מהשמאל אומרים שזוהי כמעט  "קריאה לפוטש אזרחי" ( עימנואל רוזן) אך היא יוצאת בזעם נגד שניים משרי ממשלת –ישראל שכאשר לחצו את ידו של אובמה בשדה-התעופה הם ביקשו ממנו לשחרר את יונתן פולארד. "חוצפה ישראלית, מחו בתקשורת,"בכל מדינה מתוקנת היו מפטרים אותם מהממשלה באותו יום,חוסר נימוס משווע"! ועוד אבל לנשיא המתקבל בכבוד מלכים ע"י ממשלת ישראל,מותר לקרוא מעל הבמה לדור הצעיר למרוד בממשלתו-זה שיא הנימוס,שיא האדיבות ובכלל זוהי הכרה בדמוקרטיה הישראלית שרק לפני כחודשיים אמרה את דברה ובחרה בראש-ממשלה ובממשלה שלא בדיוק מאמצת כל תג ותג ממישנת אובמה!

      נאומו ה"היסטורי" של אובמה היה הכל פרט להכרה בהיסטוריה ובמציאות המזרח-תיכונית! הוא היה מנותק מההיסטוריה ומההווה!נשיא המעצמה הגדולה בתבל שלא יכל להבטיח את ביטחונו של ילד יהודי בדרום הארץ ומסתפק בשפיכת מיליונים על נערכות הגנה מתוחכמות אך מסרב לאפשר למדינה ריבונית לעשות את חובתה העליונה-להילחם,לא להתגונן !!! על ביטחונה,לנשיא כזה אפשר להגיד תודה רבה אך בבית ספרנו הנאום ה"היסטורי" שלך לא עובר!!! אנחנו כאן בארצנו ההיסטורית בזכות ההיסטוריה היהודית,בכוח ,כן גם בכוח שנאלצנו להפעיל ולכל הפעלת כוח יש גם צדדים מכוערים,נכון מיסטר פרזידנט אבל האלטרנטיבה של להיות רק מוסריים וצודקים לא עובדת בג'ונגל המזרח-תיכוני,אזור ממנו אתה מיסטר פרזידנט ממהר להורות לחיילך לעזוב במהירות מעיראק דרך אפגניסטן ואתה משאיר אותנו "לאווד". זה בסדר,אנחנו מספיק חזקים,גם בעזרתכם הכספית אבל אנא,אל תטיף לנו מוסר בלתי מציאותי בעליל! נראה אותך הולך לעזה ומטיף שם מוסר,נראה אותך נוסע ליבשת אבותיך אפריקה,מטיף שם מוסר ועוזר למיליונים החיים ברעב ובעוני נוראי,מתים בהמונים ממחלות שמזמן הודברו בעולם המערבי או אם אתה רוצה "לחשוב מחוץ לקופסה" בנוגע לנעשה מסביבנו, מטיף לארצות הערב העשירות לתת כמה מיליונים מהאוצר הבלתי נגמר שלהם לטובת אחיהם הפליטים שקרוב לשבעים שנה חיים בתת תנאים במחנות פליטים בסוריה,לבנון וירדן ומוחזקים בתנאים קשים כבני ערובה של הפלשתינאים הקוראים ל"זכות השיבה". נראה אותך מיסטר פרזידנט מטיף לפליטים אלו,"לקום נגד שליטיהם " המנצלים אותם באופן מחפיר רק כדי לשמור על נשק  "זכות השיבה" תוך רמיסת כבודם ותנאיהם. נראה אותך מיסטר פרזידנט ואז אם יהיה לך העוז,התבונה,החזון והאומץ להתחיל לשקם את חייהם העלובים של הפליטים הללו,אז נדע שאתה מנהיג גדול ואז יהיה נאזין לך ביתר רצינות!

    ''

          הנאום של מיסטר פרזידנט היה מרשים ,מבריק ונראה גדול וחשוב בדיוק כמו המכונית הנשיאותית של אובמה שהיתה גדולה ,יפה ומברקיה אך לא יכלה לנסוע כי מישהו עשה טעות קטנה ומילא את המיכל בסולר במקום בדלק והמכונית שבקה חיים! כך נאומו ה"היסטורי" של אובמה שהיה בו הכל רק עובדות היו מוטעות ולכן הוא תקוע כמו אהוד ברק שהיה מנתח מבריק ומקסים את שומעיו והבעיה היחידה היתה שהתיאוריה של ברק לא עובדת במציאות הג'ונגל המזרח-תיכוני. נאום אובמה ב"בנייני האומה" בירושלים היה מנותק מההיסטוריה, מההווה ולכן לא ישים בעתיד!

    ''

        יוסי ביילין רואה באובמה "מנהיג ציוני אמיתי" אך אחד מגדולי המנהיגים הציוניים אם לא הגדול שבהם היה דויד   בן-גוריון שאובמה נמנע מלעלות על קברו,אות קלון לנשיא מדינת ישראל שמעון פרס שמכריז על עצמו כעל תלמידו   של בן-גוריון!כדאי שאובמה כמו חלק ממנהיגי ישראל יחזרו וילמדו מנחישותו של מקים המדינה למשל כיצד הדגשי את חשיבותה ההיסטורית של ירושלים לעם היהודי,כיצד לחם בהפגנתיות בניסיון העולמי לבינאם את ירושלים ולא להכיר בהיסטוריה ובקשר של העם היהודי אלפי שנים לירושלים הלו היא ציון וכיצד על אפו וחמתו של ה"עולם" קבע את ירושלים כבירת העם היהודי וזאת בניגוד לעצתם של יועצים מדיניים "מפוכחים וריאליים".

    ''

      דיר מיסטר פרזידנט אובמה,העדת שאתה,מישל והבנות יושבים וקוראים את ה"הגדה" של פסח בליל-הסדר של הג'ויש פיפל. אני לא יודע אם אתה כמו הרבה יהודים טובים אך מותשים,ממשיכים לקרוא ב"הגדה" אחרי האוכל נשברים ברוב עוונותיהם אבל מי שקורא את ה"ההגדה" עד סופה צריך לקרוא את פסוק הסיום-"לשנה הבאה בירושלים הבנויה"! זוהי ההיסטוריה האמיתית מיסטר פרזידנט ואין בלתה-אין שום "הגדה" פלשתינאית /מוסלמית שמספרת על הקשר הניצחי של העם היהודי לארצו ולירושלים-שהוי ההיסטוריה וזהו הכוח המוסרי שהוביל את היהודים לשיבת ציון וחבל שיועצך לא עידכנו אותך ולא דאגו להכניס את הפיסקאות הרלוואנטיות לנאום ה"היסטורי" שלך בנכון בירושלים! אולם,אף פעם לא מאוחר ללמוד ביחוד שאתה איש צעיר ובהחלט חכם!

    ''

                              חג חירות שמח !

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      נהג מונית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין