לפחות לא היינו צריכים לחכות הרבה כדי להבין עם מי יש לנו עסק בממשלה הזאת: כשיאיר לפיד מגלה בהפתעה את הגירעון שנתניהו הוריש לו ומסיק שצריך "להיכנס בו בכל הכוח" באמצעות צמצומים, מה שהוא באמת אומר זה שהממשלה החדשה תמשיך להיכנס בכל הכוח בשירותי הרווחה המיובשים, במערכת הבריאות הציבורית המתמוטטת ובקצבאות המצומקות כבר ככה של האוכלוסיות המוחלשות ביותר. כשלפיד מסביר שהוא יוריד הוצאות "במקומות הכואבים" מה שהוא באמת אומר זה שהוא מאמץ את גישת נתניהו של להכאיב לכמה שיותר אזרחים בישראל רק כדי שהוא יוכל להימנע מלבטל הקלות במס לבעלי ההון שחגגו בשנים האחרונות. הנה כמה הצעות אלטרנטיביות לשר האוברדרפט החדש בחיפושיו אחר הכסף: במקום לנסות לסחוט עוד את הלימון המצומק שנקרא מדינת הרווחה אתה יכול להשקיע את כל הכוח בלהיכנס לכיסים של חברות כמו כימיקלים לישראל של משפחת עופר, שהרוויחה 1.5 מיליארד ש"ח בשנה שעברה והמדינה משום מה נתנה לה הטבת מס של 121 מיליון דולר. אתה יכול לקבוע את מס החברות על העשירון העליון של החברות ל - 30% - כמו שהיה ב - 2006 - ולהכניס לקופת המדינה עוד 3 מיליארד ש"ח בשנה. אתה יכול לבטל את הפטור המופקר על הרווחים הכלואים ולהכניס מיליארדים שהמדינה חילקה לארבע חברות ענק על חשבוננו. אתה גם יכול לאשר את המלצות ועדת הריכוזיות שבוודאי יכאבו בכל מיני מקומות לטייקונים שאתה מקורב אליהם אבל יעזרו לכולנו. או בקיצור, אתה יכול להפנים שאחרי ארבע שנות נתניהו כבר נגמר מאיפה לקצץ ושלאוברדרפט שהוא השאיר לך יש נוסחה מאוד פשוטה: מי שרוצה לסגור את הגירעון - חייב לבטל את הפטורים לבעלי ההון.
