היכן הם אותם מבטים
שפילסו דרכם אל תוכך
ואני רק פיניתי מקום
לי ולך,
לנקות את ראשינו
מעודף הזרם
להשקיט את גופנו
עכשיו,עוד בטרם.
רק לחשוב
שהעור הוא כסותנו
יחידים ביקום
חשופה ערוותנו.
ועיניים אינן מביטות עוד
וידיים נוגעות כבר בקץ
ושפתינו יבשו
ללא דמע
הגענו
חולמים אל החטא הרובץ. |