דווקא באה טוב (-:
אני מתכוונת קצת לשתף כאן, קצת להקיא כאן, קצת לצחוק בקול רם ובהחלט לרקוד כאילו אף אחד לא רואה אותי...
פוסטים פופולאריים
-
את?? רווקה?? לא יכול להיות...!!!
16/1/08 | 760 צפיות
-
ושוב מנקה את הנשמה!
17/3/09 | 720 צפיות
-
אמא'לה - חיפה!!!!
17/12/07 | 464 צפיות
-
קילו
6/1/08 | 802 צפיות
-
הכל כל כך שביר...
8/10/07 | 363 צפיות
-
מצפצפים אלינו
6/2/08 | 715 צפיות
פוסטים אחרונים
- מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה! 30/3/09
- ושוב מנקה את הנשמה! 17/3/09
- כמה שאני התגעגעתי... 2/2/09
- הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף? 9/4/08
- תשפריצו בעמידה! 28/3/08
- היא אוהבת רק רדיו סגור, אוהבת...ש(לא) מנגן 27/3/08
אם נוהגים - לא נרדמים
עצה אישית ממני באהבה: אם אתם נוהגים, עשו לעצמכם טובה - אל תנמנמו, זה לא בריא. באמת. היה לי היום יום מ ש ו ג ע, מהימים האלה שאני לא מבינה איך הם מתנהלים. קמתי בבוקר עם תחושה שהיום - הנה היום אני אצליח לנקות שולחן ולהגיע מחר ליום עבודה חדש בלי "חובות". נקייה. עם אשראי חדש וללא רבב. היקום, כנראה, לא חשב כמוני. שזה בסדר, אם רק היה מודיע לי על זה... אימון הכושר עבר בנעימים, הזעתי את נשמתי החוצה כמו שאני אוהבת, 20 דקות של תרגילי בטן בסוף האימון סגרו את העניין וירדתי לי לאיטי לתחזק את עצמי לקראת יום עבודה שבסופו אצא מנצחת. אני אנצח את כל החובות שצברתי. חשבתי. הגעתי לעבודה, הלכתי למטבח להכין לי קפה ואפילו היה חלב 1% שומן, זהו - זה סימן אמיתי שהיום הזה יהיה מתוק מתוק. הגעתי למקומי, פתחתי את המחשב, הדלקתי סיגריה וצפתי לאט לאט לתוך יום העבודה. 10:00 - המוזלי מתארגן תחת ידיי הנרגשות, אני אוהבת את המוזלי שאני מכינה. מאוד. ואז זה התחיל. מבול מטורףףףףףףף של טלפונים, משימות חדשות, מצגת מטורפת להרים עד סוף היום, 2 פגישות שלא תוכננו, סרטים חדשים שהחלטנו להוציא, דיווחי מנצחים ב"גלובוס הזהב", עבודות דפוס שהקשו עליי את החיים, ספוטים לטלוויזיה שלא אושרו ואז כן ואז לא ורק בסוף היום כן. בקיצור - יום משוגע מהרגיל. הימים שלי בד"כ נראים ככה, אבל היום חשבתי שיהיה אחרת. משום מה. 19:30 - סוף היום. נכנסתי לאוטו והתמזגתי עם פקק מהגיהנום. נורא ואיום. שמתי מוזיקה חזקה בווליום מחריש אוזניים וצרחתי עם השירים באוטו, כדי לא להירדם. עד ששמתי לב שאני יותר מפהקת את השירים מאשר שרה אותם. כיביתי את המוזיקה והתקשרתי לחברתי הטובה ליילל לה על תלאותיי.
ואז חברתי לפקק הפקקים, כזה שאלוהים ישמור אותנו ממנו. העברתי ל - P, החלשתי את הווליום של המוזיקה ואז התחלתי את המשא ומתן עם עצמי. - תעצמי את העיניים, רק לשנייה... - לא, זה מסוכן לאללה - מה מסוכן? את ב - P, מה כבר יכול לקרות? מקסימום יצפצפו לך - לא! אם הפקק ישתחרר פתאום? - אז ישתחרר, נראה אותך ממשיכה להילחם בעפעפיים האלה - לא לא - אני עשויה להירדם באמת ואז יחלפו על פניי נהגים שיחשבו שקיבלתי התקף לב ויזמינו אמבולנס ואיזה מישהו שיזהה אותי פתאום כבר ידאג לעדכן את ההורים שלי, שיתקשרו בהיסטריה לאחים שלי שיעדכנו את הבוסית שלי שחטפתי התקף לב והיא כבר תחפש לי מחליפה ומה יהיה מחר בעבודה? לא רוצה שיחליפו אותי כל כך מהר, ומה פתאום שמישהי אחרת תקבל את המשרד שלי ואת האוטו שלי, ומה יהיה עם רועיקי? עם מי הוא יחפש דירה, ויש לי גם 2 מבחנים בקרוב, ודידו מחכה לי ביום שלישי, ואושר אמורה ללדת עוד מעט - מה, לא אהיה שם? יש לי גם תור לחנה ביום רביעי, היא תקרע אותי אם לא אגיע וגם נשארו לי רק 7.5 קילו להוריד, לא חבל? - איזה לחץ, עד שיגלו שבסה"כ נמנמתי זה יהיה כבר מאוחר מדי...
ואז קלטתי שאני ישנה. לגמרי לגמרי ישנה. נכנעתי לי. נכנעתי לעייפות המכריעה הזאת שלי. היום הזה גמר אותי. הלו"ז הזה של החיים שלי גמר אותי.
התנערתי, עצרתי בצד (באמת באמת עצרתי בצד), יצאתי מאוטו לקור המקפיא צלצלתי לחבר טוב כדי לוודא שהחיים שלי עדיין כאן ולא התחרפנו לי בכמה שניות וחזרתי בחזרה לאוטו. הגעתי בבטחה הביתה. איזה מזל.
אז חברים - בחייאת! אם אתם נוהגים, עשו טובה - תנסו לא להירדם. יש לכם עבודה טובה,התחייבויות לחברים מפה ועד להודעה חדשה ומיליון דברים להספיק - חבל.
|
תגובות אחרונות
-
יוני-ל
בתגובה על דולר/מדד/ריבית/אג"ח/ני"ע - איזה פחד!! עזרה? מישהו?
-
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
-
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
-
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
-
מלכת האמבטיה
בתגובה על כמה שאני התגעגעתי...
-
בונבנירה
בתגובה על הצעת חוק: מעליות בעבודה - מי מצטרף?
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בטח מתייחסים ממוש, בטח
רק בשנה שעברה הסתובבתי חצי סמסטר עם עיגול קטן באמצע המצח
זה מה עיגול-עכבר קטן שנמצא באמצע הלפ-טופ (הידעת שמכנים אותו "דגדגן"...?)
ואם נרדמים מול המחשב?
יש הרבה סכנות בלהשאיר סימני ריבועים של מקשי מקלדת על המצח.
למה אף אחד לא מתייחס לזה אף פעם?
אם מנמנמים, לא מקלידים. בשביל זה יש כוכבים.
אולי כדאי שאלך לישון..
תני לי לישון על זה קצת, מאחורי ההגה (-;
ממי,
אני לא יודעת לרכוב על אופניים.
ו......התכבדת לתת לי את הכוכב ה -100. איך זה היה ברור שזאת תהיי את
ברוך מעיר ישנים.
תגידי, השתגעת?
נסי אופניים. מנסיוני (כן, גם היום) מקסימום יקפאו לך האצבעות
אין עליך!
היה לי חשד שיש...אבל אין עליך!
אהה.... אם זה בשביל העובדים אז זה בסדר. יפה מצידך, אפילו. נשמה דאגנית שכמותך...
ואני מבטיח לשתף ולספר הכל מאוחר יותר. רק לפני כמה דקות חזרתי מהעבודה וסיימתי ארוחת ערב. תגידו... יש פה למישהו קיסם?
זה רק כדי לשמור על בריאותם של עובדיי
חבל שאעיף עליהם ת'עצבים שלי, לא...?
אל תדווח עליי לרשויות,
לא שאכפת לי מהקנס, זה העובדים...
אנא שתף אותי בשאר המחשבות שעברו לך בראש.אנא...
הרבה מחשבות עברו לי בראש כשקראתי את הפוסט הזה. רובן אוויליות, כדרכי.
אבל מחשבה אחת הדהדה מעל כולן....
את מעשנת מול המחשב?
לכי תדעי, יום אחד הפוסטים האלה יהיו שווים הון כסף ואז כשאנפיק אותם וארוויח מיליונים נוכל לפתוח את החברה הזאת שאנחנו חולמות עליה אבל בגלל שאהיה מיליונרית ולא ארצה לעבוד בשביל כסף נעשה את זה פרו-בונו. ויצא שהרווחנו פעמיים.
נו, אז תגידי את - שווה או לא?
גם את ניסית, ותראי מה יצא לך מזה: פוסט. נו, זה שווה???