חברותא מפגשים פרקים כ' כ"א פרקים אלה התארחו אצלנו בחברותא ועברו ביעף, דוקא בפרקים כל כך טעונים הדיונים מאחר והודעתי כי אין ביכולתי להמשיך לארח את החברותא, מסבות הבריאות והסבות האישיות של המשפחה, דנו בעקר מה יהיה גורלנו, וגורל הדמויות התנ"כיות ריחפו מעלינו ולא נקלטו בלבנו, כי הרי האדם קרוב אצל עצמו. מכאן שאני באה לבשר במקום דיונים על הפרקים שקראנו וחלפנו עליהם וכלל לא הרשימו אותנו, לתדהמתי, אני באה לבשר שני דברים. ראשית החברותא עוברת דירה, מהפעם הבאה כלומר לאחר החגים, אנחנו כבר לא נפגש בביתי, אלא דבר שני, האתר של אנ"י, שזהו ביתנו הקבוע, באויר, נפתח מחדש והוא רענן ומעוצב מחדש, לכן כעת יש אפשרות לקרא בענייני החברותא בשני המקומות, כאן בבלוג שלי ובאתר אנ"י הנה הכתובת: http://www.ani.org.il/?CategoryID=421 הקוראים שלי מוזמנים להכנס לאתר, לחברותא, וכן לשוטט באתר, נקבל כל אורח בסבר פנים יפות. כמו כן אני פונה אל האומניות והאמנים שבינינו ומציעה לשלוח יצירות המספרות על אחד מתכני הפרקים הנ"ל. כמו עניין העקדה, כמו עניין גירוש הגר. אהיה הראשונה המביאה שיר בנושא, בתקווה שרבים יצטרפו וישלחו חומרים.
מִכְתַּב פְּרֵדָה
לָקַחְתָּ אֶת פְּנִינַת הַכֶּתֶר וְיָצָאתָ מַהֲלַךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים. יָדַעְתִּי, וְאַתָּה? וַתִּקַּח אוֹתוֹ בְּיָדְךָ הַקָּשָׁה לְהַחְזִיר הַפִּקָּדוֹן. לָקַחְתָּ נַפְשִׁי וְחָפַנְתָּ בְּיָדְךָ הַקָּשָׁה וְהָלַכְתָּ מַהֲלַךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים מְחַפֵּשׂ אַחַר הָהָר וְהַמּוֹרָא גָּדוֹל עָלֶיךָ מֵעִם יָהּ הַמּוֹרֶה לְךָ דְּבַר הַנִּסָּיוֹן. וְהַמֹּרִיָּה שָׁם מְחַכֶּה לְךָ וּלְבִנְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ. מֵאָז נָטַלְתָּ לְךָ זְכוּת תֻּמָּתִי נָטַלְתָּ וְהִטַּלְתָּ קָרְבָּן לְרַגְלֵי פַּרְעֹה. אָמַרְתָּ כִּי הַמּוֹרָא גָּדוֹל עָלֶיךָ וְעֵינֵי זָר בּוֹלְשׁוֹת בּוֹטְשׁוֹת תּוֹכִי. חִפַּשְׂתִּי בּוֹר קֶבֶר אֲבָל מַכְפֵּלָה וְחֶבְרוֹן מַהֲלַךְ יָמִים רַבִּים בַּמִּדְבָּר. לְשׁוֹנִי יָבְשָׁה מִלְּשׁוֹן אֲמָתְךָ אֲשֶׁר יָדַעְתָּ וְחַם הַמִּדְבָּר כְּקַרְחוֹן מוּל לִבִּי הַדּוֹמֵעַ מַה לִּי אוֹר יוֹם מַה לִּי שְׂחוֹק וְרִנָּה, עָלֶיךָ מוֹרָא הַמְּלָכִים וְהָאֱלֹהִים שֶׁעַל הַמֹּרִיָּה. יָדַעְתָּ שֶׁאֵין עָלַי מוֹרָאָם. הוּא לֹא הֵעֵז לְבַקֵּשׁ אֶת פְּנִינַת הַכֶּתֶר מִמֶּנִּי. לְלֹא זֹהַר הַפְּנִינָה חַיַּי אֲפֵלִים מִכּוּר הַקֶּבֶר. אֵלֵךְ לִי אֵלָיו לְבַקֵּשׁ דִּין הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה.
אַתָּה אַתָּה וַאֲנִי יוֹדַעַת שֶׁמְּעַטִּים יִהְיוּ יְמֵי בִּכְיְךָ.
קוּמִי מוֹצָ"שׁ אֲמָתֵךְ כָּאן מְגַהֶצֶת מַדִּים אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָךְ וְחֶרְדָתֵךְ חֶרְדָתִי עֲדַיִן. ר. מיפו. |