יזמות, תאונות דרכים, שמירת הסביבה ועוד
אכתוב בבלוג על נושאים הקרובים לליבי. יזמות, מניעת תאונות דרכים ושמירת הטבע והסביבה )מה שנקרא בטעות \"איכות הסביבה\"
פוסטים אחרונים
- חופשת הקיץ - רעיון חדשני 29/8/16
- מכתב פתוח לעזתים 10/8/14
- חדשנות 22/7/13
- אל תרשמו פטנט!!!!!!! 8/7/12
- שיטת הממשל שלנו פשטה את הרגל! אי אפשר לשנות כלום במצב החברתי והכלכלי בלי לתקן קודם את שיטת הממשל! 25/8/11
- חוקה תעשה את ההבדל 13/8/11
ארכיון
0
מזל שלא היו נפגעים
בדרך הביתה - ישבתי באוטובוס הסעות... הנהג פיטפט ולא שם לב שטנדר סיטרויין עצר ברמזור באור ירוק. בנראה בטעות.... זה עלה לו ביוקר.. האוטובוס לא הצליח לבלום וראיתי את הסיטרויין מתקדם במהירות לעברנו אני ישבתי במושב הקידמי והתפללתי שלא יהיו נפגעים כי זה שתהיה תאונה כבר הייתי בטוח. הרעש של הפח והזכוכית הנמעכים היה חזק. הטנדר הועף אל תוך הצומת. מזל שהיה רמזור ירוק אחרת הוא היה חוטף אותה גם מהצד. לשמחתנו לא היו נפגעים רק נזק חיצוני. אוף, זה היה קרוב. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מזל באמת.
שבת של שלום ושלווה.
באמת חלם...
אבל אני לא בא בטענות לשוטר הפשוט. יש בקרב השוטרים והמתנדבים אנשים נהדרים. הבעיה נמצאת הרבה יותר גבוה. בעיה של תפיסה ניהולית שפותרים את הבעיות ע"י תנועה של תקציבים ממקום למקום ולא על ידי מחוייבות אישית של מי שיושב למעלה...
בצהרי היום, יום שישי,
לקראת כניסת השבת
שמתי פעמי להביא אורחת לביתי
ופתאום
כמו מתוך חלום
תור ארוך כנחש מתפתל משתרך לו
באיטיות רבה....
תאונת שרשרת.... שמונה מכוניות....
נראה שנפגעים קשה בנפש לא היו
אבל
שמונה מכוניות ,לא פחות,
במקום שכמעט כל יום יש בו תאונה כזו...
ומעורבים בד"כ כמה מכוניות
במקום היו שני שוטרים
והמכוניות עומדות במרכז שני הנתיבים
ואני נוסעת באיטיות ומרגישת איך אני לשוליים נדחקת
עצרתי ואמרתי לשוטר שאם לא ישימו לב
עוד תאונה כאן תקרה....
אחרי כעשר דקות חזרתי
וכל כך לא רציתי להיות צודקת
אבל
עוד שלש מכוניות לשוליים החליקו
על הבוץ הרטוב...בצד ...כי לא היה מקום לעבור
בגלל זו התאונה הקודמת....
ועוד 'תאונת שרשרת'
ואני כל כך לא רציתי
להיות צודקת.
ממש חֶלֶם...
לאביאן!
כל הכבוד על פוסט זה שקורא תגר על תאונות הדרכים.יישר כח!
הנושא חשוב מאין כמוהו לתרבות החיים של כולנו.
כשמישהו נפגע ממחבלים,או חלילה ממלחמות המדינה,אמצעי התקשורת והציבור כולו רועד ומזדעזע מלשון:"כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם ומלואו",וכאשר נהרגים ילדים,נשים,ולפעמים משפחות שלמות נהרסות מתאונות דרכים יש אדישות,כאילו זו גזירה משמיים שכך נגזר עלינו.לפעמים בשבוע אחד יש 5-10 הרוגים ועשרות פצועים,ובחלקם יישארו נכים לכל חייהם.
הבעייה נעוצה בתרבות הנהיגה הגרועה.בנסיעתנו בכבישים וכשאנחנו שומרים על מרחק נסיעה סביר מהרכב שלפנינו,מייד נכנס מישהו בינינו
ולפעמים אפילו לא מאותת- כמבקש רשות אולי תרשה לי להיכנס.הכביש שלו,אין שום חינוך ואדיבות אלמנטרית.זאת חובה לשנות, אבל זה חינוך מחדש כמו שמאו צה טונג חינך בעוצמה דורות רבים של סינים לאידאולוגייה שלו.
אין מספיק הקצאת משאבים ואנשים שאיכפת להם לחנך את הנהגים חינוך ארוך ותובעני, ואולי אז יהיו ניצני שינוי.אני תומך בך בעניין זה, אבל שנינו לא נעשה את השינוי המיוחל.
זכור לי שנסעתי פעם ברכב מאופסלה -שבדייה לשטוהולם,והייה פקק כל הדרך,ולא ראיתי רכב אחד שגונב את התור הארוך.כולם נסעו בסבלנות עצומה.התפעלתי וחשבתי מה קורה אצלנו להבדיל.
בהצלחה! חייצוק
עצוב לשמוע.
שמחה לדעת שאין נפגשים, הפעם.
:))
באמת מזל..
איך רגע אחד של חוסר תשומת לב יכול להשפיע על חיים של כל כך הרבה אנשים..מפחיד..
העיקר שהכל עבר בשלום :)