בחודשים הקרובים תתכנסנה ברחבי הארץ ועדות השמה לדון בעתידם של ילדים מגיל גן ועד תיכון.

ההורים המוזמנים לוועדות הללו על פי רוב אינם מכירים את זכותם להגיע מיוצגים לוועדה, ומסתפקים בגורם המייצג אותו בחרה עבורם מערכת החינוך - נציג הורים. בשורות הבאות אעמוד על טיב הייצוג האמור, ואסביר את חשיבות ההגעה לוועדת ההשמה מלווים בגורם מקצוע מייצג כגון פסיכולוג או עורך דין.

מהי ועדת השמה ?

ועדת ההשמה קובעת זכאות של ילד לחינוך מיוחד, וכן את סוג המסגרת בה ילמד: חינוך רגיל, כיתת חינוך מיוחד במוסד
חינוך רגיל או מוסד לחינוך מיוחד.

עבור הורים רבים ישיבה מול ועדת ההשמה הינה חוויה קשה וטעונה.

מדובר בוועדה המתכנסת לישיבה של כחצי שעה, לדון בעתיד ילדם. ההורים יושבים מול אנשי מקצוע (לעיתים אפילו עשרה), המנתחים את הדבר היקר להם, ילדם, מבחינה לימודית, רגשית, חברתית ועוד. הניתוח האמור נעשה על ידי אנשים המדברים בשפה מקצועית שאינה מובנת להורים. לעיתים מתקיימים דיונים בין חברי הוועדה לבין עצמם, שאינם 'מתורגמים' להורים.

לא אחת, אף מוצעות להורים 'הצעות' במסגרת הוועדה, אך הם אינם מבינים את משמעותן. כך למשל יכולה להישמע המלצה על בחינת שימוש בתרופות, הגם שאין הדבר בסמכות הוועדה. הורים רבים מתפתים להסכים להצעות כאלה, מבלי לדעת שהן מנוגדות לדין.

נציג הורים – הפער בין התאוריה למציאות

על מנת להקל על ההורים, נקבע בחוזר מנכ"ל משרד החינוך כי אחד מחברי הוועדה יהיה "נציג הורים".

הכוונה היא להורה לילד בעל צרכים מיוחדים שיקבע השר מתוך רשימה שיגישו לו ארגוני הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך. נציג ההורים אמור לתרגם עבור ההורים את המתרחש בוועדה ולשמור בה על זכויותיהם.

הרציונל בצירוף הורה אחר לוועדה ברור: ההורה האחר אינו מעורב מבחינה רגשית בדיון בוועדה, ויכול לראות את הדברים מנקודת מבטו של ההורים המוזמנים לוועדה.

אלא שבפועל, נציגי ההורים בוועדה כמעט ואינם לוקחים בה חלק פעיל. רובם ככולם שותקים במהלכה, כיוון שבניגוד לכל יתר חברי ועדת ההשמה, הם אינם גורם מקצועי.

נציג ההורים אינו מסוגל לייצג את עמדת ההורים לילד בעל הצרכים המיוחדים. הטעם לכך הוא בראש ובראשונה היעדרה של היכרות מוקדמת בין נציג ההורים ובין ההורים המוזמנים לוועדה (ההורים פוגשים אותו רגע לפני הדיון בוועדה או במהלכה). בנוסף, כישוריו המקצועיים כגורם מייצג כלל לא נבחנים לפני מינויו לתפקיד (ולשיטת המערכת גם לא רלוונטיים).

לשם מה נדרש להורים ייצוג בוועדת ההשמה?

בוועדת ההשמה ייקבע עתידו של הילד בעל הצרכים המיוחדים לשלוש השנים הבאות או לשלב החינוך הבא (גן חובה למשל). הוועדה תקבע האם התלמיד ילמד בחינוך הרגיל או בחינוך המיוחד, ומהו אפיון החריגות שלו ('ממה הוא סובל'). בהתאמה תיקבע המסגרת החינוכית הספציפית בוועדת שיבוץ, המתכנסת ללא נוכחות ההורים.

מכאן שוועדת השמה היא הזדמנות חד פעמית וחשובה ביותר הניתנת להורים על מנת להביע בפני הרשויות את עמדתם בדבר חינוך ילדם במסגרת משלבת או במסגרת חינוך מיוחד. 

את עמדתם צריכים ההורים לסמוך בחוות דעת מקצועיות. בהיעדר ייצוג מקצועי, קורה שהורים מגיעים לוועדה אוחזים בחוות דעת מגורם המטפל בילד (כמו מרפאה בעיסוק או קלינאי תקשורת), שתומכת בעמדתם, אבל אינה קבילה כדי לקבוע מהי החריגות שלו.  

ייצוג מקצועי ידע להסביר להורים מבעוד מועד, מהו הגורם המקצועי (פסיכולוג, יועץ חינוכי, פסיכיאטר וכו'), שחוות דעתו קבילה על מנת לקבוע את אפיון החריגות של ילדם.

במהלך הדיון בפני הוועדה מצויים ההורים בלחץ רגשי ונפשי כתוצאה מהמעמד והשלכותיו. כאשר הורים מגיעים מיוצגים
לוועדת השמה, יש גורם שידבר בפני הוועדה במקומם אם הם מרגישים, באופן טבעי ומובן, שהמעמד קשה להם מדי, הם נרגשים, חוששים או פשוט לא שולטים מספיק טוב בשפה העברית.  

כאשר הורים מגיעים לבדם לוועדת השמה, אין גורם המכיר את זכויותיהם החוקיות, ויכול "להזכיר" לוועדה שזכותם של ההורים לבחור בשילוב ילד בעל צרכים מיוחדים במערכת הרגילה היא זכות חוקתית, ויש לתת לה עדיפות על פני כל פתרון אחר. ההורים בדרך כלל אינם מודעים לכך, וסבורים שברירת המחדל היא העברת הילד לחינוך המיוחד. 

הורים המגיעים לוועדת השמה מלווים בייצוג מקצועי יפרשו בפניו, טרם הדיון, את ההיסטוריה החינוכית, החברתית, הרפואית והטיפולית של התלמיד. במהלך הדיון יוכל הגורם המייצג להשתמש במידע שנמסר לו על מנת לשכנע את הוועדה בעמדתם ובמידת הצורך להדוף טענות הסותרות את רצונם (כך למשל, לענות לנציג בית הספר המבקש להעביר את הילד לחינוך מיוחד ומספר על אירועים שארעו ומעידים, לשיטתו, על כך שהילד צריך לעבור למסגרת של חינוך מיוחד).

בהיעדר ייצוג מקצועי של ההורים, אין גורם שיימנע מההורים, המצויים בסערת רגשות, להסכים להצעות שאינן מיטיבות עם ילדם, אך מיטיבות עם חבריו לכיתה. למשל: "בואו ננסה  לתת לילד רטלין". ייצוג מקצועי יוכל להדוף הצעה כזו, כיוון שזוהי המלצה שאסור לוועדה לתת בשום אופן. הגורם היחיד שיכול להמליץ על מתן תרופות הוא נוירולוג או פסיכיאטר.

ודוגמא אחרונה - כאשר ההורים מגיעים לבדם לוועדת השמה, אין גורם שיוכל לומר להם שזכותם הופרה. למשל: משום שהועדה כונסה שלא במועדים על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, משום שההורים לא זומנו כנדרש, משום ששכחו להזמין את אחד ההורים כשבני הזוג גרושים, משום שהרכב חברי הועדה אינו כחוק וכו'. לכן, אין גורם שידע לדרוש דיון מחודש בעניין התלמיד, באם הופרה אחת מזכויות ההורים.

המסקנה - הייצוג שבחרה עבורכם המערכת, בדמות הורה לילד אחר, אינו באמת מסייע לכם, ואינו שומר על האינטרסים שלכם בדיון בפני הוועדה. זאת למרות הרבה רצון טוב מצד הורים המגיעים לוועדות כנציגים. הורים לילד בעל צרכים מיוחדים, המגיעים לוועדת השמה לבדם, עלולים להחמיץ את ההזדמנות לקבוע את עתיד ילדם. זאת, לא משום שאינם מוכשרים או משום שאינם נלחמים מספיק עבורו, אלא רק משום שהגעה לוועדת השמה ללא ייצוג "זה לא כוחות"!