כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בייב במצב

    מחשבות,תסריטים. טקסטים על עבודות בהתהוות

    0

    "איך הפכה האישה לגבר"

    44 תגובות   יום שני, 14/1/08, 23:13

    השבוע נגמר אמרתי לעצמי שעה שמזגתי יין לכוס זכוכית גדולה במיוחד ונחתתי על הספה, אופס גם על החתול.  העריכה של הסדרה, הקרנה של "אינתיפאדה קאלט"  (סרט שלי) בלבונטין, אלאמר בן 5 וחגג יומולדת מפואר בפארק הזוחלים עם נחש על הראש במקום זר פרחים...

    חשבתי, כבר כל כך הרבה זמן אני מתפקדת, מייצרת, מסדרת, מחליטה, ממציאה, עוזרת, חושבת, פותרת, מביימת... זמן עניני בחיי.

    אני לא ממש זוכרת אחרי או לפני איזו ישיבה הייתי ובאיזה משרד בדיוק התגלגלה לידי יצירת "המופת הקלאסית", הזדונית ובהחלט החד פעמית והמיוחדת במינה שעונה לשם היצירתי: "איך הפכה האישה לגבר" מאת טובי בראונינג... וואוו, אוסף אמירות תמוהות שקוראות לנו לחזור ולהיות נשים ... מתי בדיוק זה קרה שהפסקנו להיות נשים? שכן על פי בראוננינג לא רק שהפכנו לגבריות, אנחנו גם הורסות את האיזון הקוסמי.

     "הישות הנשית גוססת",  היא כותבת "ואם לא נתעורר ונבין זאת, נגווע עמה. הפרעות אכילה, מגפת התמכרויות,פשע גובר, מבול המחלות הסופניות והשתקפותן האקולוגית- כל אלה הן התראותיה של הישות הנשית הדועכת. אין לנו ברירה אלא להתעורר, כדי שנוכל לבחור בחיים ולנצור את אוצרותיהם..."

    הנייד שרטט בעצבנות הפריע לי לקריאה,  עניתי בטון גבוה במיוחד והבנתי שאני חווה כרגע  משהו שנע בין התקף פלצות, התקף חרדה, או סתם התקף זעם. דהרתי למטבחון הקרוב חזרתי עם ערמת שוקולדים ושקית ביגלה על מנת להרגע ולערער במיידי את התאוריה שקושרת אותנו גם לסיפור הזה של הפרעות אכילה, והמשכתי:

    "בניגוד לזכרי הטהור החיוני, מתיחס המושג זכרי-יתר למצבנו המעורער.... ממשיכה בראונינג,  "איבר המין שלי בדרך אלייך" מרגיע הספק המיני בטלפון הנייד את האישה המצפה לו, שעל אף כמיהתה להיות "משוחררת כמו הגברים" היא מתרגשת מכך באופן בלתי גברי ביותר"...

    על כריכת הספר מאחור הבחנתי באיחור באזהרה:" ספר זה מיועד לבעלי לב חזק. נדרש אומץ לקריאת ספר זה ואף יותר אומץ לכתיבתו.  היתכן כי שוויון האשה הפך לשכפול הגבר"?

    אני מודה מיד. אין לי לב חזק וגם לא חושבת שאני אמיצה באופן מיוחד.

    התקף פלצות כבר אמרתי לכן הודעתי במשרד שאני חייבת לזוז, דהרתי לגן ושלפתי את אלאמר בני שבכה וסרב לבוא מוקדם הביתה. הוא נכנע רק  כשהבטחתי לו גלידת שוקולד וביצת הפתעה.

     דהרתי הביתה, הכנתי צהריים, פיזרתי את שערי, החלפתי את הג'ינס בשמלה נשית במיוחד, הגברתי מוסיקה והחלטתי סופית לא לביים את הסדרה הבאה כי א. מי ידאג לילדים וב. לא יתכן שאנחנו הנשים נהרוס כך את היקום.

     מישהו חייב לעצור את זה.

     

     

     

    אגב  יש בספר תרגילים, אם תגלו ענין ותבקשו יפה אשחרר לכם כמה תרגילים שיעזרו לכל אחד או אחת להבין את מקומו, מקומה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/1/08 14:01:

       

      צטט: irmi 2008-01-19 13:34:14

      שחררי כמה תרגילים. זה מעניין. באיזו הוצאה הספר?

      אתה לא מאמין הוצאת איננהמחייך

      שחררי כמה תרגילים. זה מעניין. באיזו הוצאה הספר?
        17/1/08 16:35:

       

      צטט: בימאית 2008-01-16 22:01:28

       

      צטט: דונה 2008-01-16 16:43:41

      הצלחתי לזחול אל המחשב ( גב תפוס...)

      דונה, מה קורה? נשצע שהגב ממש תפוס, האם הנפת מכונת כביסה? (ראי תמונה ששלחה שלומית), תרגישי טוב יקרהנשיקה

      לא הנפתי כלום... כנראה היה טמטום לצעוד בקור המקפיא של השבוע.

       לא חזקה כמו הנשים של פעם!

      המצב השתפר... ט'נקס

       

        17/1/08 11:44:

       

      צטט: גיורא 2008-01-17 11:39:53

       

      צטט: בימאית 2008-01-17 11:21:06

      כפי הנראה רק שלי - את כאישה אין לך זמן להומור את עסוקה ברגע זה ממש-

      בהפרת האיזון העולמי וחורבן כללי - בטח אין לך כוח או זמן לשון

      שלי, שלי, כרגע אני רק מפרה איזון הנחתי בצד את החורבן העולמי יש מי שעושה את זה הרבה יותר טוב ממני.

        17/1/08 11:39:

       

      צטט: בימאית 2008-01-17 11:21:06

       

      צטט: גיורא 2008-01-17 11:12:40

      איך זה שזה כל כך מזעזע

      וסיימתי לקרוא את הפוסט

      שלך

      עם חיוך גדול?

      חוש ההומור שלי? שלך?

      כפי הנראה רק שלי - את כאישה אין לך זמן להומור את עסוקה ברגע זה ממש-

      בהפרת האיזון העולמי וחורבן כללי - בטח אין לך כוח או זמן לשון

        17/1/08 11:25:

       

      צטט: בימאית 2008-01-17 11:23:54

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-17 11:14:43

      עזבי את טובי בראונינג המעוותת. בואי נשב לכוס קפה (או כוס יין גדולה עם יין אדום משובח - עדיף) ונשוחח על נשים ונשיות.

      בואי, מתי?

      בהקדם. סו"ש?  (תראי כמה קל לקבוע דייטים בקפה הזה :)).

        17/1/08 11:23:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2008-01-17 11:14:43

      עזבי את טובי בראונינג המעוותת. בואי נשב לכוס קפה (או כוס יין גדולה עם יין אדום משובח - עדיף) ונשוחח על נשים ונשיות.

      בואי, מתי?

        17/1/08 11:21:

       

      צטט: גיורא 2008-01-17 11:12:40

      איך זה שזה כל כך מזעזע

      וסיימתי לקרוא את הפוסט

      שלך

      עם חיוך גדול?

      חוש ההומור שלי? שלך?

        17/1/08 11:14:

      הספר של טובי בראונינג עורר בי תחושת בחילה עזה מהכותבת, מודה ומתוודה. גרתי אותו אז די מהר ולא שבתי אליו מעולם. נשים בונות תאוריות מהפכניות שמבוססות על פתולוגיה אישית של הכותבת, מעגנות אותה עיגון רופף בתופעות מגדריות חברתיות, והולכות לשבש בשמן לקהלי נשים רבות את עולמן.

      טוב, לא רק נשים עושות את זה, גם גברים. מה שמשותף, זה שכולם עושים את זה לנשים. טרף קל.

      עזבי את טובי בראונינג המעוותת. בואי נשב לכוס קפה (או כוס יין גדולה עם יין אדום משובח - עדיף) ונשוחח על נשים ונשיות.

        17/1/08 11:12:

      איך זה שזה כל כך מזעזע

      וסיימתי לקרוא את הפוסט

      שלך

      עם חיוך גדול?

        16/1/08 22:02:

       

      צטט: filmgeek 2008-01-16 08:40:22

      תזרקי את הספר הזה לכל הרוחות. רק הכניס לך שטויות לראש.

      אני באמת מקווה שלא וויתרת על הסדרה.

      זורקת הכל לכל הרוחות...

        16/1/08 22:01:

       

      צטט: דונה 2008-01-16 16:43:41

      הצלחתי לזחול אל המחשב ( גב תפוס...)

      דונה, מה קורה? נשצע שהגב ממש תפוס, האם הנפת מכונת כביסה? (ראי תמונה ששלחה שלומית), תרגישי טוב יקרהנשיקה
        16/1/08 21:59:

       

      והינה דוגמא לנשים של "פעם"  גם כשהן הניפו מכונת כביסה באוויר ...  היה שמלה... היה סינר ... שיער מסודר .. ועקבים אלגנטיות ....   (קחי דוגמא !!!)

       

       

       (אפשר לראות גדול יותר בלחיצה)

       

       

      וכן. אני אוהבת אותך גם עם הלבנה של הקיץ !!!

      רצה להניף מכונת כביסה, אולי ארגיש אישה אמיתית...

        16/1/08 21:56:

       

      צטט: ג'ון ג'יי סאליבן 2008-01-15 23:51:03

       

      כוכבית על ההחלטה האמיצה.

      יפה מאוד שאת לא עובדת על אוטומט.

      אפילו יותר מיפה מאוד 

       

      ג'.ג'. 

      לא עובדת על אוטומט, אבל פוחדת פחד מוות מג'וקים-לא אמיצה מי יודע מהנשיקה

        16/1/08 16:43:

      הצלחתי לזחול אל המחשב ( גב תפוס...)

       

      ובזמנים קשים אפשר להתגעגע לאיזה יד גברית

      שתעשה את מטלות היום יום...

      למישו שיפתח את הדלת או יכין את הכרכרה, ינשק את ידי (או את הכפפה הצחורה)

      יחליף נורות,גלגל ויחזיר את האיזון!

       

      במחשבה שנייה לא צריכה טובות.. מסתדרת לבד מצויין!

       בייגלה ושוקולד ביחד?

      ממליצה בחום על פסק זמן חדש ממולא חמאת בוטנים.

       

      עוזבת בזחילה...

        16/1/08 12:42:

       

      צטט: בימאית 2008-01-15 11:49:22

       

      צטט: שלומית ס. 2008-01-15 01:04:27

       

      מזל טוב לאלאמר !!!!

       

                   
      את הכי אשה שאפשר ...
      הסירי דאגה מליבך !!!
      (במיוחד עם שמלה אדומה מידה 38 )
      הבעיה הרבה יותר חמורה :
      הגברים הפכו להיות נשים ...
       שזה ממש בלתי נסבל !!!

      אני חייבת להחליף תמונה, אתם לא מתחברים לשמלה הלבנה מהקיץ? רק אדום? בשבילך אלבש אפילו ירוק... הגברים בעיקר מקטרים כל הזמן על הנשים מה שהופך אותם ללא גבריים בעליל, נמאס כבר לשמוע כמה אנחנו לא בסדר וכמה השתנינו  ובסוף האמירה הגורפת היא, ,אח פעם היו נשים" ראיתי כמה מצודדות כאלה בבלוג המהמם שלך.

       

       

      והינה דוגמא לנשים של "פעם"  גם כשהן הניפו מכונת כביסה באוויר ...  היה שמלה... היה סינר ... שיער מסודר .. ועקבים אלגנטיות ....   (קחי דוגמא !!!)

       

       

       (אפשר לראות גדול יותר בלחיצה)

       

       

      וכן. אני אוהבת אותך גם עם הלבנה של הקיץ !!!

        16/1/08 08:40:

      תזרקי את הספר הזה לכל הרוחות. רק הכניס לך שטויות לראש.

      אני באמת מקווה שלא וויתרת על הסדרה.

       

      כוכבית על ההחלטה האמיצה.

      יפה מאוד שאת לא עובדת על אוטומט.

      אפילו יותר מיפה מאוד 

       

      ג'.ג'. 

        15/1/08 19:44:
      שכחת את חריץ האינסטלטורים המפורסם...
        15/1/08 19:41:

       

      צטט: ארז אשרוב 2008-01-15 17:57:28

      נשמע ספר מעניין, והאמת היא שמדי יום אני רואה המוני נשים יפות, מצודדות, מטופחות, מיוחדות.. אבל הנשמה פורחת עד שרואים אישה אמיתית.

       

       

      גופיה ושרירים זו האישה החדשהנשיקה

       

        15/1/08 19:19:

      איילת הספר מסקרן בטירוף.... אשמח לראותו...

       הסופרת התפרצה לדלת פעורה.... כי תמיד יהיה געגוע לַאישה הישנה של פעם... ותמיד ישנה התרפקות נוסטלגית דביקה בנושא.. עד כדי יורם גאון בשנות השבעים 'אח איפה איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו ...וכו'...'... ובעוד עשרים שנה יתגעגעו לנשים של היום.

      לא הפכנו גבריות.... והייתי כותבת לך מגילה בנושא... אבל חייבת להתגלח ולטוס לפגישה

        15/1/08 17:57:

      נשמע ספר מעניין, והאמת היא שמדי יום אני רואה המוני נשים יפות, מצודדות, מטופחות, מיוחדות.. אבל הנשמה פורחת עד שרואים אישה אמיתית.

      אבל באמת? מי כבמאיות יודע שגם הגברים הולכים ופוחתים. גופייה קצרה ושרירים לא עושים אותך מרלון ברנדו, והסיכוי של מישהו בימינו להיות קרי גרנט או גרי קופר פשוט אפסי. סמרטוטים אני רואה ברחוב, לא גברים.

      מה שחסר לשני המינים, ופעם עוד ידעו איך להחזיק ולתחזק אותו, זה פשוט קלאסה.

       

       

        15/1/08 17:40:

       

      צטט: מיא 2008-01-15 16:32:22

      אני בכלל חושבת שיש סתירה עמוקה בין ראיית האשה כיצור חלש ונזקק יותר מהגבר לבין הרצון האינסופי הזה של גברים לקבלת טיפול מהאשה. אם אני חלשה פיזית יותר מהגבר שלי, זו אני שצריכה לתת מזור לרגליי הדואבות, והוא אמור לטפל לי ולסחוב לי ולנקות אחריי, לא?

       אז זהו שלא.

      אין פה ראיית האישה כיצור חלש ונזקק יותר מהגבר..

       

      הרצון האינסופי הזה של הגבר לקבל " טיפול " מהאישה, לעניות דעתי שווה לרצון של האישה לקבל טיפול מהגבר.

       

      רק שאולי לכל אחד ראוי טיפול שונה.

      הבנת וראיית הצרכים של האחר הם המפתח.

      אז הוא טוב לו טיפול בפיילה.. ולה טוב טיפול  באש לילה..

      לא זו הנקודה..

       

      כתבתי ברגע שנפנים שאנו שווים..

      אך לא זהים..

      יחסכו מאיתנו ( הגברים והנשים )לא מעט מלחמות  מיותרות..

      בכל אופן אני מודה לאיילת על הפוסט המעניין שגרם לי לקלוד מעט מדעותיי. 

       

       

        15/1/08 17:16:

       

      צטט: יוסי קרמר. 2008-01-15 17:14:22

      .
      תודה היה פוסט מעניין.

      תודה לך

        15/1/08 17:14:
      הפוסט שכתבת מתיחס לכל כך הרבה נושאים מעניינים שאני לא יודע מאיפה להתחיל.
      את כל הבלבול יצרנו בגלל שאין לנו את הסדר התודעתי שמאפשר לנו לחיות באופן טבעי.
      בלי להבין את הסדר הטבעי יהיה קשה להסביר את הייסורים שלנו גם מהבחינה של הזהות המינית וגם מהבחינה של זוגיות וגם מהבחינה של מערכות יחסים וגידול ילדים והכי חשוב מהבחינה הבריאותית.
      מעניין להכיר מי זו הבמאית.
      תודה היה פוסט מעניין.
        15/1/08 16:43:

       

      צטט: מיא 2008-01-15 16:32:22

      אני בכלל חושבת שיש סתירה עמוקה בין ראיית האשה כיצור חלש ונזקק יותר מהגבר לבין הרצון האינסופי הזה של גברים לקבלת טיפול מהאשה. אם אני חלשה פיזית יותר מהגבר שלי, זו אני שצריכה לתת מזור לרגליי הדואבות, והוא אמור לטפל לי ולסחוב לי ולנקות אחריי, לא? 

      ברור וגם לעסות את רגלייך ולכתוב לך שירים ולפנק אותך עד זוב דם.

        15/1/08 16:32:
      אני בכלל חושבת שיש סתירה עמוקה בין ראיית האשה כיצור חלש ונזקק יותר מהגבר לבין הרצון האינסופי הזה של גברים לקבלת טיפול מהאשה. אם אני חלשה פיזית יותר מהגבר שלי, זו אני שצריכה לתת מזור לרגליי הדואבות, והוא אמור לטפל לי ולסחוב לי ולנקות אחריי, לא? 

        15/1/08 16:17:
      נסה נסה, אולי תופתע, זה קודם כל. אחכ לענין עצמו האם ניסית פעם אתה להציע לה פיילה ועיסוי? נתינה היא ענין וצורך אנושי, ל א נשי בלבד. רק טוב
        15/1/08 14:30:

       

      צטט: בימאית 2008-01-15 13:15:31

       

      צטט: אליאס אלי 2008-01-15 13:06:52

      אנסה לנמק בקצרה,

      אם כי לעניות דעתי פוסטים מעין אלה מסוגלים למלא שרתי אינטרנט  במלל אינסופי  של תשובות,הסברים ונימוקים שונים ולגרום לקריסתם..

      השאלה " מתי יש לך זמן להיות אישה "

      היא שאלה  שאני אוהב לשאול נשים , ולא מצפה לתשובה בעבורי..

      אם כי מנסה לעורר שאלה שהתשובה לה תהייה לנשאלת עצמה.

      וככל שהתשובה תהיה מעמיקה יותר כך ייטב.

      לשאלתך - איך אני רואה אישה.

      גם כאן.. התשובה יכולה למלא לא מעט דפים.

      בקצרה אומר, תלוי באיזה משקפיים אני מסתכל..רוצה להסתכל,יכול להסתכל,מבלי לסכל..

      ולשאלתך הנוספת "מה אמורה לעשות בזמן הזה בו אהייה פשוט אישה "

      תשובתי תהיה  זהה לתשובה הבאה..

       

      התשובה הקצרה ביותר שאוכל לתת היא:

      "ככל שתתני לגבר שלך לחוש גבר לצידך - כך תהיי יותר אישה".

      כמובן שאפשר לפרק גם תשובה זו לגורמים ..

      וזה בסדר..

      ( ואף רצוי )

      מה שמוביל לשאלה מס' אחת.. התשובה אמורה להיות יותר לנשאלת מאשר לשואל..

      ובלי קשר לשאלותיי ולתשובותיי ,

       רוצה לציין שאני מאד אוהב את צורת חשיבתה,התובנות,והתיאוריות של ד"ר טובי בראונינג.

      ממליץ לא רק לנשים לקרא אותה.

      אני ממש נפעמת, המון דברים ואף לא דוגמא אחת קונקרטית? נדמה לי, אני מקווה שהגברים שלצידי מרגישים גבריים להחריד, אשאל אותם. אבל אתה לא  ממש ענית לי מה זה להיות אישה באמת ומה  עושה אותה בעינך אישה שעה שהיא אמיתית... ובאשר לגברת בראוננינג, נדמה לי שהיא מלקה את עצמה ואותי לצורך הענין בטקסטים שובנסטים להפליא כאלו שגורמים לי באמת לחשוב שהשובנסטיות הגדולות בעולם הן בסופו של דבר דווקא  נשים, סליחה על התוקפנותנשיקה

      תשאלי אותם

      ( מקווה שיהיו מספיק כנים לתת תשובה אמיתית נטולת אגו .. לכי תסמכי על גברים בעניין .. :)

       

      לגבי העניין הזה שהשובניסטיות הגדולות בעולם הן דווקא נשים.. אני נוטה להסכים איתך.

      ( ולא זיהיתי תוקפנות כך ש.. )

       

      דוגמה קונקרטית מצריכה סיפור.

      אז הנה.

       

      (הסיפור ( מתומצת כדבעי  אמיתי לחלוטין )

       

      איש יקר לי ,ומבוגר ממני בן משפחה, שימש לי כילד וכנער מתבגר דמות נערצת ומודל לחיקוי.

      כבחור תמיד היו לצידו נערות יפהפיות,נהג במכוניות יקרות ונוצצות,תמיד היה לבוש טוב,מריח טוב,כולם וכולן.. ביקשו את חברתו.

       

      לימים החליט להתחתן האיש.

      שמחו מאד בני המשפחה הקרובה שסוף סוף זה קורה

      והאיש שידע לא מעט נשים והתחרה בדמות האגדית הדון ג'ואנית

      עושה את הצעד!

      אשתו היתה אישה נאה מאד, כזו שגם נשים סובבו את הראש אחריה.נעימה מאד,ואהובה ע"י כל בני המשפחה.

      ( הביקורתיים להחריד )

      נולדו להם ילדים, והדמות המוערצת עליי התברגנה והפסיקה לשמש לי מודל לחיקוי..

       

      חלף זמן.

      אני בחור צעיר שרק הוציא רשיון נהיגה,ולא מאכזב את הדמות הנערצת הזכורה לי מהילדות..

      אחד "משיאיי " אז באותם ימים היה שהצלחתי " להתחיל " עם מישהי מאד מפורסמת דאז כזו שמרוחה היתה על כל העיתונים והמגזינים,וקבענו " לצאת "..

      כך קראו לזה אז

      " לצאת"..

       

      החלטתי לבקש מהאיש את מכוניתו הנוצצת  לשישישבת ..

      זאת מפני שחשבתי אז שכך ארשים טוב יותר חזק יותר גדול יותר והכי.. יותר.. את הבחורה.

      בכל זאת מגה כוסית מפורסמת שכולם/ן עסוקים היו אז בלכתוב עליה..

      טוב לא כ"כ עליה כמו על מה לבשה,מי עיצב לה שיער, ואיפור של איזה חברה מרוח על פרצופה..

       

      בטוח שהאיש היקר לא יאכזב ויתן לי את מבוקשי

      ניגשתי אליו סיפרתי לו את "ההצלחה החדשה שלי" וכמובן שביקשתי את  רכבו..

      ואני חטפתי..

      חטפתי הרצאה..

      על כמה שכל זה זה הבל הבלים..

      ואויי ואבויי לי אם אני זקוק לאביזרים חיצוניים חומריים ע"מ שבאמצעותם ארשים נשים..

      וכמה שלא רק זה לא מרשים אותן, אלה עלול לשמש כנגדי..

      ואני לא אהיה אני.. ואהיה שבוי בידי עצמי..

      ובלה בלה בלה

       

      נדהמתי!

      הוא מטיף לי??

      הוא?

      הוא שתמיד היו לו מכוניות חדישות? הוא שתמיד לבוש היה במיטב הבגדים? מריח ממיטב הבשמים? הבית שלו מצוייד במיטב המכשירים ? הנשים שלו היו הכי יפות בסביבה?

      שהוא יטיפלי????

       

      יצאתי מביתו נסער,פגוע,נעלב,מאוכזב.

       

      חלפו שנים.

      האיש התגרש. גרושיו גרמו לכולם לתהות. הריי הם נראו זוג נפלא.

      ילדיהם ( שבגרו והפכו נערים ) היו מקסימים, מצליחים , על פניו הכל נראה מושלם אצלם..

       

      פער הגילים ביננו הצטמצם מנטלית..

      הפכנו לחברים טובים.

      יצאנו לבלות יחד לא  מעט, האיש חזר "לסורו" לעולם לא יכולתי לדעת עם מי הוא יוצא..

      הנשים התחלפו אצלו בתדירויות גבוהות, היו מצבים שהוא אפילו לא זכר ( זכר ..) עם מי הוא יוצא..

       

      נתק

      הקשר ביננו, ובינו לעולם הלך והתמעט.

       

      הפתעה

      האיש מבשר לנו שהוא שוב  הולך להתחתן

      צחקתי לו בפנים לכשהכיר לי אותה..

      ( זה היה בימים שהעם עסק במרץ ביצירת הסטימנה הנוראה שכל רוסיה זונה )

       

      תגיד אתה דפוק?

      עם הרוסיה הזו אתה הולך להתחתן?

      מה.. כל הנסיון שלך עם נשים לא עשה לך כלום?

      הריי זה ברור שהיא צעירה ממך, ויפה כל כך.. שזה רק עניין של זמן שהיא תנקה אותך מכספך ורכושך ותעלם לך מותירה אותך חסר כל..

       

      אלו היו רוח הדברים ששמע בערך מכל עבר..

       

      הזמן עשה את שלו.. ורץ.. כמו שהוא יודע לעשות..

       

      הם נשואים, נולד להם ילד משותף, הקשר המשפחתי  בינו למשפחה רעוע למדי..

      לא כ"כ אהבו את העובדה שהוא התחתן " עם רוסיה ".

       

      " הרוסיה " אשה נאה, נעימת שיחה ומראה, משכילה, רופאה במקצועה.

       

      הזמן כאמור  חולף, הם נשואים כבר לא מעט שנים, ושרואים אותם יחד קשה להשאר אדישים..

      נראים כזוג שרק הכיר.. יש עדיין את הניצוץ בעיניים.. רואים אהבה אמיתית בינהם..

      מוזר.. " לא טבעי " אחרי כ"כ הרבה שנים  יחד..

       

      ספר לי את הסוד ביקשתי..

       

      "ערב אחד חזרתי הביתה תשוש "

      הוא מספר לי

      כל היום עמדתי על הרגליים,( עבודתו היא כזו שמצריכה אותו לעמוד על רגליו כל היום )

      התיישבתי על כורסת הטמבליזיה, ונרדמתי.

      לפתע חשתי בחמימות נעימה בכפות רגליי.

      לכשפתחתי את עיניי הבחנתי בקערת מים חמים, ובה מעסה את רגליי.

      קפצתי!

      מה פתאום שתעשי דבר כזה?

      לא יכולתי להסכים לזה.

      שהיא תרחץ את רגליי??

       

      היא השתיקה אותי, וגרמה לי להתמסר בשקט ופשוט לקבל..

      מסתבר שידעתי המון.. לא ידעתי לקבל..

       

      היה קשה לי בהתחלה לראותה עושה עבורי דברים כאלה, זה נראה לי ונתפס כמעשה משפיל.

      שהאשה שלי תחלוץ את נעליי, תסיר את גרביי, ותעסה לי אותם במים חמים?

      ואז היא אמרה לי..

      אתה הגבר שלי, אני האישה שלך.

      אעשה כל מה שיעשה לך טוב כגבר שלי.. אטפל בך באהבה, מתוך אהבה.. לא מתוך כניעה, לא מתוך נחיתות.. מתוך עליונות. עליונות של אישה.

      המודעת לכוחה ולנשיותה, אני נהנת שטוב לך..

      הטוב הזה יעשה טוב לשנינו..

      מטוב צומח רק טוב..

       

      ואז הוא אומר לי..

      מי כמוך יודע שהייתי עם המון נשים.

      אף לא אחת מהן ידעה לתת לי את התחושה ה נ כ ו נ ה שאני הגבר שלה.

      כמו שזו מעניקה לי.

       

      לא יכולתי להתאפק, והחלטתי ליזום שיחה איתה שלא בנוכחותו.

      וכך היה..

       

      ואז היא הסבירה לי בנועם ובנחת את התפיסה שלה.

      כל עוד ואני חיה עם הגבר שבחרתי בו להיות הגבר שלי, אעשה כל שביכולתי לתת לו לחוש כזה.

      בלי שום רגשי נחיתות.

      אנחנו שווים.. אנחנו לא זהים.

      זה הבאלנס שצריך לשמור עליו.

      אני אתן לו לחוש הכי גבר שאפשר..

      ובאופן טבעי הוא יתן לי לחוש הכי אישה שרק אפשר.

      אני לא זקוקה ליותר מזה..

      ואתה?

       

      הלכתי לביתי..

      פזלתי לפיילה הכתומה המשמשת להשריית אורז..

      וצחקתי בתוך תוכי..

      ניסיתי לדמיין את תגובתה של זוגתי שתחיה אם תראה את רגליי טובלות בה במקום האורז..

      שלא לדבר על לבקש ממנה לעסות לי אותן...

       

      המשך יום נפלא.

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

       

        15/1/08 13:15:

       

      צטט: אליאס אלי 2008-01-15 13:06:52

      אנסה לנמק בקצרה,

      אם כי לעניות דעתי פוסטים מעין אלה מסוגלים למלא שרתי אינטרנט  במלל אינסופי  של תשובות,הסברים ונימוקים שונים ולגרום לקריסתם..

      השאלה " מתי יש לך זמן להיות אישה "

      היא שאלה  שאני אוהב לשאול נשים , ולא מצפה לתשובה בעבורי..

      אם כי מנסה לעורר שאלה שהתשובה לה תהייה לנשאלת עצמה.

      וככל שהתשובה תהיה מעמיקה יותר כך ייטב.

      לשאלתך - איך אני רואה אישה.

      גם כאן.. התשובה יכולה למלא לא מעט דפים.

      בקצרה אומר, תלוי באיזה משקפיים אני מסתכל..רוצה להסתכל,יכול להסתכל,מבלי לסכל..

      ולשאלתך הנוספת "מה אמורה לעשות בזמן הזה בו אהייה פשוט אישה "

      תשובתי תהיה  זהה לתשובה הבאה..

       

      התשובה הקצרה ביותר שאוכל לתת היא:

      "ככל שתתני לגבר שלך לחוש גבר לצידך - כך תהיי יותר אישה".

      כמובן שאפשר לפרק גם תשובה זו לגורמים ..

      וזה בסדר..

      ( ואף רצוי )

      מה שמוביל לשאלה מס' אחת.. התשובה אמורה להיות יותר לנשאלת מאשר לשואל..

      ובלי קשר לשאלותיי ולתשובותיי ,

       רוצה לציין שאני מאד אוהב את צורת חשיבתה,התובנות,והתיאוריות של ד"ר טובי בראונינג.

      ממליץ לא רק לנשים לקרא אותה.

      אני ממש נפעמת, המון דברים ואף לא דוגמא אחת קונקרטית? נדמה לי, אני מקווה שהגברים שלצידי מרגישים גבריים להחריד, אשאל אותם. אבל אתה לא  ממש ענית לי מה זה להיות אישה באמת ומה  עושה אותה בעינך אישה שעה שהיא אמיתית... ובאשר לגברת בראוננינג, נדמה לי שהיא מלקה את עצמה ואותי לצורך הענין בטקסטים שובנסטים להפליא כאלו שגורמים לי באמת לחשוב שהשובנסטיות הגדולות בעולם הן בסופו של דבר דווקא  נשים, סליחה על התוקפנותנשיקה

        15/1/08 13:06:

      אנסה לנמק בקצרה,

      אם כי לעניות דעתי פוסטים מעין אלה מסוגלים למלא שרתי אינטרנט  במלל אינסופי  של תשובות,הסברים ונימוקים שונים ולגרום לקריסתם..

      השאלה " מתי יש לך זמן להיות אישה "

      היא שאלה  שאני אוהב לשאול נשים , ולא מצפה לתשובה בעבורי..

      אם כי מנסה לעורר שאלה שהתשובה לה תהייה לנשאלת עצמה.

      וככל שהתשובה תהיה מעמיקה יותר כך ייטב.

      לשאלתך - איך אני רואה אישה.

      גם כאן.. התשובה יכולה למלא לא מעט דפים.

      בקצרה אומר, תלוי באיזה משקפיים אני מסתכל..רוצה להסתכל,יכול להסתכל,מבלי לסכל..

      ולשאלתך הנוספת "מה אמורה לעשות בזמן הזה בו אהייה פשוט אישה "

      תשובתי תהיה  זהה לתשובה הבאה..

       

      התשובה הקצרה ביותר שאוכל לתת היא:

      "ככל שתתני לגבר שלך לחוש גבר לצידך - כך תהיי יותר אישה".

      כמובן שאפשר לפרק גם תשובה זו לגורמים ..

      וזה בסדר..

      ( ואף רצוי )

      מה שמוביל לשאלה מס' אחת.. התשובה אמורה להיות יותר לנשאלת מאשר לשואל..

      ובלי קשר לשאלותיי ולתשובותיי ,

       רוצה לציין שאני מאד אוהב את צורת חשיבתה,התובנות,והתיאוריות של ד"ר טובי בראונינג.

      ממליץ לא רק לנשים לקרא אותה.

        15/1/08 12:51:

       

      צטט: ש י פ ו פ ה 2008-01-15 12:44:58

      את מעולה!!תודה לך!!!

      מוכשרת בטירוף-כ"כ הרבה עוצמה יש בסרט שלך{זה קודם כל}צוחק

      חוץ מזה-אנחנו נמצאים עכשיו בעידן הפוסט פמיניסטי ובידיוק על זה את מדברת פה....

      נשיות עוצמתית עם הרבה כוח-מבלי לשכוחקורץ

      השוויון נוצר,עכשיו צריך להתעלות על הכל ולתת קול!

      מאחלת מזל טוב לבנך שאת מטיבה להיות אמא כזונשיקה

      אושר ואהבה,

      ממני,

      דנה.

      תודה, תודה, מודה שאני קצת מבולבלת, מקווה שיגיע השלב ואבין את הקונספט האמיתינשיקה

        15/1/08 12:44:

      את מעולה!!תודה לך!!!

      מוכשרת בטירוף-כ"כ הרבה עוצמה יש בסרט שלך{זה קודם כל}צוחק

      חוץ מזה-אנחנו נמצאים עכשיו בעידן הפוסט פמיניסטי ובידיוק על זה את מדברת פה....

      נשיות עוצמתית עם הרבה כוח-מבלי לשכוחקורץ

      השוויון נוצר,עכשיו צריך להתעלות על הכל ולתת קול!

      מאחלת מזל טוב לבנך שאת מטיבה להיות אמא כזונשיקה

      אושר ואהבה,

      ממני,

      דנה.

        15/1/08 11:50:

       

      צטט: הקדרית 2008-01-15 07:04:30

      דהרתי למטבחון הקרוב חזרתי עם ערמת שוקולדים ושקית ביגלה על מנת להרגע ולערער במיידי את התאוריה שקושרת אותנו גם לסיפור הזה של הפרעות אכילה, והמשכתי:

       

      זה גבר זה?!!!!

      את אחלה אישה שיש...

      רק אישה מסוגלת ככה להרגע ולהתנחם ממזון...

      כתוב מקסים..

      ו- סתם מקשקשים לנו במוח שנהיינו גברים..

      אז לקחנו קצת פיקוד,מה קרה?!!

      הם מתים להפיל עלינו אחריות,לצגאת לעבודה גם,

      ובסוף ללבוש שמלה אדומה מידה 38...

      הכי מהמם לצאת לעבודה בשמלה אדומה לא? במיוחד עם במקרה מתגלגל לידייך מן עותק של ספר הזוי שכזה, אז את מרגישה מלכה אמיתית. תודה יקירתי

        15/1/08 11:49:

       

      צטט: שלומית ס. 2008-01-15 01:04:27

       

      מזל טוב לאלאמר !!!!

       

                   
      את הכי אשה שאפשר ...
      הסירי דאגה מליבך !!!
      (במיוחד עם שמלה אדומה מידה 38 )
      הבעיה הרבה יותר חמורה :
      הגברים הפכו להיות נשים ...
       שזה ממש בלתי נסבל !!!

      אני חייבת להחליף תמונה, אתם לא מתחברים לשמלה הלבנה מהקיץ? רק אדום? בשבילך אלבש אפילו ירוק... הגברים בעיקר מקטרים כל הזמן על הנשים מה שהופך אותם ללא גבריים בעליל, נמאס כבר לשמוע כמה אנחנו לא בסדר וכמה השתנינו  ובסוף האמירה הגורפת היא, ,אח פעם היו נשים" ראיתי כמה מצודדות כאלה בבלוג המהמם שלך.

        15/1/08 11:45:

       

      צטט: מיא 2008-01-14 23:41:36

      אבל שנייה, מה יש להרוס בעולם אחרי שהגברים כבר הרסו הכל קודם?

      אבל מאמי לא הבנת חזרי וקראי אנחנו הרסנו, אנחנו אשמות בכל העולם הולך ונעלם, ואיתו גם הגברים... חזקי ואמצינשיקה

        15/1/08 11:43:

       

      צטט: אליאס אלי 2008-01-15 00:18:49

      חשבתי, כבר כל כך הרבה זמן אני מתפקדת, מייצרת, מסדרת, מחליטה, ממציאה, עוזרת, חושבת, פותרת, מביימת... זמן עניני בחיי.

      יש לך גם זמן לפעמים סתם להיות אישה?

      אתמהה..

      לא יכולתי שלא לחייך למקרא שם הוצאת הספר המדובר

      "הוצאת איננה "

      כבר הרבה זמן שאני טוען היכן הן.. היכן הן הנשים..

      היו ואינן עוד?

      כגבר אני מתגעגע לאישה.

      פשוט אישה.

      מהצד אני מביט בכן.. ורואה כיצד הפכתן גבריות..

      חזקות מאיתנו,שנונות מאיתנו,מאשימות אותנו,ישובות לכן במעגלי נשים להעשרת העוצמה הנשית..

      לא טוען שזה רע..

      אך התיאוריה שלי אומרת שככל שאתן " מתחזקות" הטסטוסטרון בגופכן גובר על האסטרוגן..

      וזה מבלבל אתכן..

      בכלל לטעמי האישי נראה מתסכל מאד  לחוש גבר בגוף של אישה..

      האיפור כבר לא עוזר.. השמלות גם לא.

      החשיבה שלכן הפכה לחשיבה גברית..

      כך נראה לי..

      לכשתסיימי לקרא ולתרגל תרגילים אותם מציעה  טובי בראונינג

      ממליץ לך לקרא את  האוהל האדום של אניטה דיאמנט.

      ( מה יש לי מאדום בזמן האחרן אני..)

       

      מה זה אומר בדיוק מתי יש לי זמן להיות אישה? כל הזמן אני אישה ואיך בדיוק אתה רואה אישה? מה אמורה לעשות בזמן הזה שבו אהייה פשוט אישה?

        15/1/08 07:04:

      דהרתי למטבחון הקרוב חזרתי עם ערמת שוקולדים ושקית ביגלה על מנת להרגע ולערער במיידי את התאוריה שקושרת אותנו גם לסיפור הזה של הפרעות אכילה, והמשכתי:

       

      זה גבר זה?!!!!

      את אחלה אישה שיש...

      רק אישה מסוגלת ככה להרגע ולהתנחם ממזון...

      כתוב מקסים..

      ו- סתם מקשקשים לנו במוח שנהיינו גברים..

      אז לקחנו קצת פיקוד,מה קרה?!!

      הם מתים להפיל עלינו אחריות,לצגאת לעבודה גם,

      ובסוף ללבוש שמלה אדומה מידה 38...

        15/1/08 01:04:

       

      מזל טוב לאלאמר !!!!

       

                   
      את הכי אשה שאפשר ...
      הסירי דאגה מליבך !!!
      (במיוחד עם שמלה אדומה מידה 38 )
      הבעיה הרבה יותר חמורה :
      הגברים הפכו להיות נשים ...
       שזה ממש בלתי נסבל !!!
        15/1/08 00:18:

      חשבתי, כבר כל כך הרבה זמן אני מתפקדת, מייצרת, מסדרת, מחליטה, ממציאה, עוזרת, חושבת, פותרת, מביימת... זמן עניני בחיי.

      יש לך גם זמן לפעמים סתם להיות אישה?

      אתמהה..

      לא יכולתי שלא לחייך למקרא שם הוצאת הספר המדובר

      "הוצאת איננה "

      כבר הרבה זמן שאני טוען היכן הן.. היכן הן הנשים..

      היו ואינן עוד?

      כגבר אני מתגעגע לאישה.

      פשוט אישה.

      מהצד אני מביט בכן.. ורואה כיצד הפכתן גבריות..

      חזקות מאיתנו,שנונות מאיתנו,מאשימות אותנו,ישובות לכן במעגלי נשים להעשרת העוצמה הנשית..

      לא טוען שזה רע..

      אך התיאוריה שלי אומרת שככל שאתן " מתחזקות" הטסטוסטרון בגופכן גובר על האסטרוגן..

      וזה מבלבל אתכן..

      בכלל לטעמי האישי נראה מתסכל מאד  לחוש גבר בגוף של אישה..

      האיפור כבר לא עוזר.. השמלות גם לא.

      החשיבה שלכן הפכה לחשיבה גברית..

      כך נראה לי..

      לכשתסיימי לקרא ולתרגל תרגילים אותם מציעה  טובי בראונינג

      ממליץ לך לקרא את  האוהל האדום של אניטה דיאמנט.

      ( מה יש לי מאדום בזמן האחרן אני..)

       

        14/1/08 23:41:
      אבל שנייה, מה יש להרוס בעולם אחרי שהגברים כבר הרסו הכל קודם?
        14/1/08 23:41:
      אני אוהבת את הנחשים הלבקניים! ממש נעליים מהלכות. או תיק יוקרתי...
        14/1/08 23:31:

       

      צטט: מיא 2008-01-14 23:26:18

      נכון, גברים כבר יש מספיק. כל ממלכתי תמורת סוס נורמלי אחד! ואיך אני מתה על פארק הזוחלים... מזל טוב!

      זה לא גברים אלו נשים שסובלות מרצון להיות גברים ואגב כך הורסות את העולם... גם אני מתה על פארק הזוחלים קרועה על הטרנטולה.

        14/1/08 23:26:
      נכון, גברים כבר יש מספיק. כל ממלכתי תמורת סוס נורמלי אחד! ואיך אני מתה על פארק הזוחלים... מזל טוב!

      ארכיון

      פרופיל

      בימאית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין