השואה והגבורה
תערוכה לציון יום השואה והגבורה
מאת הצייר יוסי מזרחי

לפני מספר חודשים ביקרתי יחד עם אמני הרצליה במוזיאון "משואה לתקומה" בקיבוץ יד מרדכי. ידידי האמן דוד גפני הוא ממעצבי המוזיאון ובאמצעות הסיפור על חייו ופועלו של מרדכי אנילביץ' הצליח לשחזר לפרטי פרטים את מרד גטו ורשה תוך שימוש באמצעים הטכנולוגיים העדכניים ביותר שעמדו לרשותו. התצוגה מרשימה ומרגשת ומצליחה להמיס כל לב ולסחוט דמעות גם מהמבקרים הקשוחים ביותר.  האמן שלמה שוורץ יו"ר ארגון אמני הרצליה שורד שואה בעצמו, היה מאוד נסער ומחא בשלב מסוים של ההרצאה נגד, היכולות הטכניות שמנוצלות להבעת השואה, הכאב, הסבל והעוולה ההיסטורית , באופן שהדור הצעיר יתייחס אליהם כמיצג או כסרט כפי שהכל מובע היום במדיה שמקיפה אותנו. לדעתו של שוורץ, אין תחליף ראוי דיו לעדות האישית ולתיעוד האוטנטי.

נאה דורש, נאה מקיים

נראה שהביקור הנ"ל היה הטריגר לתערוכה הנוכחית "השואה והגבורה" שיזם שלמה שוורץ.
השנה ימלאו 70 שנים מאז מרד גטו ורשה, הגדול והמפורסם מבין המרידות בנאצים של היהודים באזור הכבוש. אך אלו לא מעשי הגבורה היחידים שעלינו לזכור, אלא גם את הניסיון הבלתי פוסק ועד רגעי החיים האחרונים של היהודים בגטאות, במחנות העבודה, ביערות ובמחנות ההשמדה תוך שאיפה נואשת לשמור על צלם אנוש. הנוגשים הנאצים חתרו ללא לאות כדי להוכיח כי היהודים אינם בני אדם, אין להם זהות משלהם וכי הם כמו בעלי חיים בעדר, כמו עכברים וחולדות, "כולם אותו דבר" וברמה תת אנושית, וכשהיהודים הגיעו למחנות, הפכו בכלל למספרים המקועקעים על ידיהם. כך כפו בני העוולה עלינו את אותה האחידות חסרת הזהות האישית. לכן יזם שלמה שוורץ תערוכה זו שתמחיש את התפישה שמתחילה מאחידות מחייבת של מצע ציור אחיד- קרטון ביצוע ! בגודל 100/70 ס"מ בעל מרקם אחיד וצבע אחיד, שחולק לכל אמן כחודש לפני התערוכה וכל מה שנמסר לאמן הוא שם הנושא "השואה והגבורה". בבחירת מצע הציור הדל (קרטון ביצוע) נענה שוורץ בזה לאתגר ההתמודדות מול הטכנולוגיה והפירוטכניקה המוזיאלית . זוהי פשטות של דלות החומר בהתגלמותה שאמורה להוכיח את הזהות, הכאב,הייחודיות וההבעה של כל אמן מהמשתתפים בתערוכה זו. גם מרכיב הזמן הקצר שניתן לאמנים , דורש מהם לדלות מעומק נשמתם, מזיכרונם האישי ומהזיכרון הקולקטיבי מהכאב הפרטי ומזה הציבורי ולהטיל הכל על אותו מצע דל ואחיד של קרטון שביר ומתכלה. כך יציינו השנה אמני הרצליה והגלריה העירונית , בצורה ייחודית את יום השואה והגבורה, ע"י תערוכה קבוצתית שתציג עבודות שהוכנו במיוחד לתערוכה זאת. ראה קישור:

http://youtu.be/grwqdj-YCuQ

 צייר מוריס מנס

גם הקירות יידומו

התערוכה מפתיעה גם באופן הצגתה. הקירות עומדים חשופים, דוממים ועצובים , קירות שבאופן קבוע שידרו צחוק ודמע , יופי, תחכום צבעוניות וצללים – מהציורים אותם נשאו בגאון ושהיו גם מלבושם . והנה הם במערומיהם מביטים אל הציורים השוכבים למרגלותיהם. כן, הציורים מונחים עם גבם אל הרצפה כשורת מצבות או ידי זיכרון, שורות התמונות מביעות אחידות לכאורה אך כל ציור הוא בעל זהות השונה מכל האחרות. קשה להאמין שמעשרות היצירות אין אפילו שתיים דומות . כל אמן ביטא את צבעי כאבו וזעמו כשהזיכרון והדמיון האישי יוצר את התחושה הקולקטיבית.

  הצופה ירכין ראשו כדי לבחון את הציורים ולכבד את זכרם של הקורבנות הקדושים. אני מניח שדמעות לא מעטות ייטפו וייספגו בקרטוני הביצוע הכואבים את הנושא אותו הם נושאים.

פתיחת התערוכה, ביום ראשון, 7 באפריל 2013, בשעה 19:30 תשתלב באירועים העירוניים לזכר קורבנות וגיבורי השואה. התערוכה תוצג עד 12 אפריל 2013 בגלריה העירונית בבית אמני הרצליה  רחוב בן גוריון 7 הרצליה. הכניסה חופשית, הציבור מוזמן.

צייר איציק ברזילי