בשכונה שלי  שדרה  מקסימה עוד מימי ילדותי אשר שודרגה מאוד, מאוד, מאוד לפני מספר שנים.

בשבתות במזג אויר נחמד, אני נוהגת לצעוד בשדרה ונהנית מהמשפחות הצעירות על ילדיהן המתרוצצים בשדרה ובוודאי גם הולכי 4  הכלבים.

השדרה - שדרת ההשכלה - על שם סופרי ומשוררי תקופת ההשכלה, כך גם השבילים הצמודים אליה הנושאים את שמותיהם וניתן בה דגש מיוחד לתקופה זו כאשר על כל שולחן חרותים שירי המשוררים ועל קירות  המקלט תמונות המשוררים והסופרים עם מספר מלים על כל אחד מהם, סביב כיתת לימוד.

השדרה שוקמה בצורה מיוחדת ביותר כאשר ניתנה תשומת לב מיוחדת לפרטים ולו הקטנים ביותר.

העצים הוותיקים לאורך השדרה נוטים מזרחה לכיוון השמש הזורחת, כן גם עמודי התאורה המשתלבים כל כך יפה בין העצים.

פינת כלבים, פינת משחק הפטנג הצרפתי, גינה קהילתית בה מגדלים התושבים פרחים וירקות נדנדות מיוחדות, סככות מיוחדות לקינון ציפורים ופינת כושר.

עצים שאינם פורחים נשארו במקומם ולידם נשתלו מטפסים פורחים.

שיח הויסטריה מזכיר לי מאוד את שנות לימודי בחו"ל והבוקר מצאתי אותו מטפס על אחד העצים.