בדרך כלל כשמשועממים האחד מוצא עצמו עושה דברים אשר בימים כתיקונם לא היה עושה. אני יודעת ש "היה לי משעמם" זה לא תרוץ קביל ובכל זאת, היה לי משעמם.
אז חברה סיפרה לי שאחותה עובדת באתר בשם תפוז, שיש שם פורומים וכדאי לך כי יש שם מלא אנשים ומעניין שם. זה היה בימים שעוד מעטים שמעו על הקפה, ואני רק התחלתי ללמוד שהאינטרנט הוא לא רק באבלס.
לא עבר זמן רב עד שהבנתי שמלבד בפורום העוסק בטיפים לסריגה נכונה, מרביתם משמשים על מנת להוציא את כל העצבים על מי שרק אפשר, אותם עצבים שלא העזנו להוציא על הקופאית בסופר שלקח לה שעה למצוא את הקוד לתפוח גראנד סמית או אולי זה היה יונתן. ינעל רבאק.
אחרי בדיקה חצי ממצאה נתקלתי בפורום על זוגיות. או גברים ונשים, לא זוכרת איך קראו לזה.
מיד קלטתי שיש שם אקשן לוהט במיוחד. מלחמת המינים ברמה הכי נחותה שלה, ומי אני שאפספס זאת.
אז בהחלטה אמיצה החלטתי להירשם כגבר. זו הייתה הפעם היחידה בחיי שהתחזיתי למגדר שאינו שלי וזה הספיק לי לפחות לגלגול הנוכחי. אם לא שניים קדימה.
נפתח שם דיון לגבי נושא כלשהו. לא זוכרת מה. איך נשים וגברים מתמודדים אחרת לגביו. אז הגבתי. אמנם כגבר, אבל עניתי בשיא הכנות כאישה, איך אני רואה את זה, וקיוויתי שכל הנשים באתר יתעלפו למקרא הגבר הרגיש שכל כך מבין נשים.
מה שקיבלתי כתגובה היה בערך כל מה שלא ציפיתי לו.
אחרי שקיבלתי שלל תגובות כגון, אתה אטום, אידיוט, שוביניסט מגעיל, בטח מכוער שאף אחת לא רוצה, מאיזו מאה הגעת, לא יאמן שעדיין יש גברים כמוך. הגדילה להגיב אחת הבחורות שענתה לי בתגובה ארוכה ומפורטת כמה אני גבר מתועב שכנראה גם בתול, וסיימה את המניפסט בכך שנשים בשבילי הן טרה אינקוגניטה.
אז ראשית, מיהרתי לחפש מה זה טרה אינקוגניטה כי זה נשמע לי מעליב. אחרי שהבנתי נעלבתי עוד יותר.
שנית, תהיתי מה זה אומר כאשר כגבר, אני אומרת בדיוק מה שבחורות אומרות אחת לשנייה בשיחות סגורות בין בנות, עושה אותי שוביניסט בתול מכוער מהמאה 18?
מניחה שזה כמו שאני יכולה להגיד על הקרובים שלי הרבה דברים, אבל אם מישהו אחר יגיד את זה עליהם הוא יצטרך לאסוף לאחר מכן את איבריו המרוטשים. וחבל.
אני די בטוחה, בלי לחקור את זה מדי לעמוק, שאני מבינה דבר או שניים בנשים. בכל זאת אני כזו מספר שנים. ואני די בטוחה שכל מה שכתבתי שם היה לגמרי מקובל על כל אישה בנבכי נפשה.
אבל מספיק שגבר אמר זאת על מנת להפוך אותו לאויב המין הנשי.
לא משנה לי כרגע שבאופן כללי אנשים שופטים יותר על פי מי אמר, מאשר על פי תוכן הדברים. זהו טבעו של האדם.
יותר חשוב לי ההכרה בכך שכל תכונה שמנסים להסתיר או לא להכיר בקיומה הופכת לחולשה. כל תכונה ששמים על השולחן ללא בושה, תהפוך לכוח. ברגע שמכירים בה היא כבר לא איום.
הרי כבר נאמר שמי שצוחק על עצמו, לא ניתן לצחוק עליו, ומי שמקבל את חולשותיו, לא ניתן להחליש אותו.
אז לא משנה פסח, ושחרור מעבדות ושחרור האישה ושחרור אישי וכל הבלאגן הזה. אני בכלל רוצה להשתחרר מההתמכרות הזו לבאבלס קיבינימאט.
והכי חשוב, כשאני עצבנית, שאף גבר לא ישאל אותי אם אני במחזור, יש גבול לכמה אישה יכולה לקבל בשלווה הערות שוביניסטיות כאלו. |