0

1 תגובות   יום שני, 1/4/13, 20:13

כמה בדידות

כמה לבד

כמה כמיהה

כל פעם מחדש החגים האלו מכניסים רוח חג כן, אבל גם רוח של לבד

אז יש אווירה כזו של חג ושמחה ואז באה לה ירידה, התגלשות במגלשה שלא נעימה לי בתחת

וכל החוגגים מסביבי

כל המשפחות

כל ההורים

כל הילדים

כל ההורים עם הילדים

כל החברים

כל הזוגות הנאהבים

כל הרבים והמשלימים

יש בי מין תחושה שלא משנה באיזה מצב צבירה אהיה- רווקה, נשואה, גרושה, עם ילדים או בלעדיים, תמיד תחושת בדידות החגים, תמיד תחושת אי אהבת החגים תלווה אותי

משהו באווירת החג עושה אותי פחות נאהבת, עושה אותי צריכה אחרים, עושה אותי צריכה למלא חורים של זמנים ושעות כדי לא להרגיש שהלבד הגדול בולע אותי בפה הענק שלו

כל ימי החול וכל ימי המועד וכל הבלבול שביניהם והארוחות והארוחות הרגשיות וההתסגרות והבדידות, כולם ביחד עושים כל פעם עוד כמה חריצים בנשמה, עוד כמה צלקות

אז כן, אני לא אוהבת חגים

דרג את התוכן: