כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר איתמר כוכבי

    0

    משולש יחסי העבודה בישראל, חלק א'

    0 תגובות   יום שלישי, 2/4/13, 09:36

    משולש יחסי עבודה בישראל

       ארגוני עובדים

     גוף אשר מבקש להיות מוכר כארגון עובדים צריך להיות בעל יכולת מימון כלכלית. גוף זה מוסמך להכריז על שביתה וכן לחתום על הסכם קיבוצי (הסכם קיבוצי הוא הסכם בין המעביד או ארגון המעבידים לבין ארגון העובדים, אשר הוגש לרישום לשר העבודה. הסכמים אלו עוסקים בדרך כלל בתנאים בענף מסוים, תעריפי שכר, הסכמי פנסיה, דמי הבראה ותנאי עבודה).

    ההכרה בארגון עובדים נוגעת לכלל העובדים במקום ולא רק לגבי חברי הארגון.

    עובדים רשאים להקים ארגון ולקיימו כחלק מחופש ההתאגדות, אך על מנת שהארגון יזכה בהכרה משפטית עליו לעמוד בתנאים מסוימים אותם קבעה הפסיקה:

    1.   התארגנות יציבה לתקופה בלתי מוגבלת או ממושכת.

    2.   תקנון.

    3.   הצבת מטרות לארגון.

    4.   חברות בארגון: העובדים צריכים להצטרף לארגון באופן אישי ועליהם להיות חברים בו.

    5.   הצטרפות וולונטרית ועזיבה וולונטרית.

    6.   עצמאות: אינו נתון להשפעת המעביד או גורם חיצוני אחר.

    7.   דמוקרטיה: צריך לכלול בתקנון הליך בחירות דמוקרטי וליישמו.

    8.   צריך להיות מורכב ברובו מעובדים שכירים.

    9.   בעל כשרות משפטית לפעול כגוף עצמאי.

    10.  מספר מינימאלי של חברים.

     תקופת הכרה זמנית לעומת תקופת ניסיון:

    בעת הקמת הארגון יחויב בעמידה רק בתנאים ראשוניים.  התנאים האחרים יעמדו למבחן רק לאחר תקופה מסוימת – עד אליה לארגון תהיה הכרה זמנית, שבה יוכל לגבות דמי חבר ולחתום על הסכמים קיבוציים.

     

    ההסתדרות הכללית- ארגון העובדים הוותיק והגדול במדינה

    כיום להסתדרות יש שליטה כמעט מונופוליסטית כארגון עובדים. מדיניות ההסתדרות היא סוציאלית, ומטרתה להקטין פערי שכר ולהשוות תנאי עבודה במשק. כמו כן, היא בעלת זיקה פוליטית מפלגתית ופעילותה נוגעת לתחומים כמו: חינוך, רווחה ובריאות.

     

    מלבד ההסתדרות קיימים ארגונים מקצועיים, כגון ההסתדרות הרפואית, ארגוני הסגל האקדמי וארגון המורים העל יסודיים. אם החברות בארגונים אלה אינה נוגדת את החברות בהסתדרות, הרי שהעובדים יכולים להיות חברים בשני הארגונים בעת ובעונה אחת.

     

    תפיסה קיבוצית מול תפיסה אישית

    תפיסה אישית- ארגון הפועל למען הפרט. די בכך שהארגון יפעל לרווחת העובדים ויספק שירותים וטובות הנאה לעובדים.

    תפיסה קיבוצית- ארגון הפועל למען הקולקטיב. גישה זו גורסת כי הכוחות מוטים כלפי המעביד, ולכן תפקידו של ארגון עובדים הוא להגן על העובדים בדרך של משא ומתן קיבוצי עם המעביד, לצורך קביעת תנאי העבודה בהסכם הקיבוצי. התפיסה הקיבוצית מונעת "נוסעי חינם" שכן מותר לנכות משכר העובד דמי טיפול לטובת הארגון היציג, בתנאי שהעובד לא חבר באף ארגון.

     יחידת מיקוח גדולה מול התמקצעות של ארגוני העובדים

    הפסיקה מנסה למצוא איזון בין הצורך ביחידת מיקוח גדולה מספיק של ארגון העובדים, על מנת לשמר את כוחה, לבין הצורך לענות על הצרכים המיוחדים של קבוצות עובדים מסוימות בדרך של התמקצעות יחידת המיקוח. יחד עם זאת, פיצול מחליש את הארגונים ולכן גם את העובדים, ומחזק את כוח המיקוח של המעבידים. לכן השאיפה היא בדרך כלל לריכוזיות. הפסיקה קבעה שכל מפעל יהיה יחידת מיקוח אחת. יש אפשרות להקטין את יחידת המיקוח לפי סוג העובדים (הכוונה לעובדים בעלי אינטרס מיוחד).

     

    דוגמא: פסק דין רפא"ל: עובדי מחלקת המחקר ברפא"ל בקשו להתנתק מההסתדרות ולהקים לעצמם ארגון עובדים נפרד. בית הדין אפשר להכיר בעובדי סגל המחקר כיחידת מיקוח, למרות שאין כוונת ההסתדרות להעניק להם אוטונומיה מלאה. למעשה, הוכר הצורך לקבוע תנאים שונים לקבוצת סגל המחקר, והעובדה שלסגל המחקר קיים הסכם קיבוצי נפרד מלמדת על אינטרס מיוחד.

     

    תניות חברות בארגון העובדים

    לחופש ההתארגנות פן שלילי כיוון שהוא מאפשר לכל עובד זכות שלא להיות חבר בארגון עובדים כלשהו. על מנת שארגון עובדים יתקיים וישרוד, וכוחו אינו יחלש בשל תופעת הטפילות. ארגון עובדים בדרך כלל מנסה להגביל את האפשרות של עובדים לפרוש ממנו.

    שיטות שארגוני עובדים נקטו להבטחת כוחם הן בין היתר:

    1.   שיטת המפעל הסגור : המעביד מתחייב במסגרת הסכם קיבוצי עם ארגון העובדים שלא לקבל עובד שאינו חבר בארגון.

    2.   שיטת המפעל המאורגן: ההסכם הקיבוצי מחייב כל עובד חדש להצטרף לארגון.

    שיטות אלה נפסלו בארץ ממספר סיבות, בשל כך שהן פוגעות בתנאי הכרה של הארגון- הצטרפות ועזיבה מרצון חופשי.

    השיטה הנהוגה בארץ כיום היא מפעל ייצוגי: ארגון עובדים יציג בעל הסכם קיבוצי עם המעביד, מקבל תשלום מס ארגון מקצועי מעובדים שאינם חברים בו, כתמורה למשא ומתן שביצע ארגון העובדים עבור כלל הארגון במפעל. שיטה זו אומצה על ידי סעיף 25 לחוק הגנת השכר, שמתיר לנכות משכרו של העובד דמי טיפול ארגוני מקצועי לטובת ארגון העובדים היציג אשר חתם על ההסכם הקיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו של אותו עובד.

    ארגוני מעבידים

     

    התנאים להכרה בארגון מעבידים:

    1.   ניסוח תקנון.

    2.   קיום לתקופה ממושכת.

    3.   חברי הארגון הם מעבידים.

    4.   בתקנון סמכות מפורשת לחתום על הסכמי עבודה ולקבוע תנאי עבודה של העובדים והמעבידים חברי הארגון.

    5.   אין צורך מחייב להירשם כעמותה: הארגון אינו חייב להתאגד ולהיות בעל אישיות משפטית נפרדת.

    התנאים הם בעיקרם דומים לארגון עובדים, אך פחות מחמירים, מאחר וההנחה היא כי למעבידים כוח רב יותר ואין הם זקוקים להתארגנות על מנת לשמור על זכויותיהם במשא ומתן. רוב ארגוני המעבידים מאורגנים כיום תחת לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. לשכת התיאום מאגדת את התאחדות התעשיינים, התאחדות האיכרים, לשכות המסחר, התאחדות בעלי המלאכה, התאחדות המלונות ומרכז הקבלנים והבונים.

    קיים הסכם מסגרת שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ובין ההסתדרות הכללית וזהו הסכם קיבוצי כללי החל על מרבית העובדים במשק.

    מימון ארגון מעבידים: קיים הסדר דומה לדמי הטיפול הארגוני המקצועי המוטל על עובד בסעיף 33ז לחוק הסכמים קיבוציים הקובע חובת מעביד לשלם דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים. המשלם דמי חבר לארגון המעבידים, יהיה פטור מתשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי.

    שביתה והשבתה

    החירות לשבות

    יש הרואים בחירות לשבות, כאקט קיבוצי, הנגזר מחופש ההתאגדות והזכות לפעול באופן קיבוצי. סעיף 5 להצעת חוק יסוד זכויות חברתיות מעגן את זכות השביתה כזכות חוקתית:

    "עובדים זכאים לשבות, לפי עקרונות משפט העבודה, להגנה על זכויותיהם ולקידום ענייניהם הכלכליים והחברתיים".

    חירות השביתה היא זכות יחסית ובית המשפט מגביל אותה כאשר קיים אינטרס אחר המצדיק זאת. למשל: כאשר עובדי משרד הפנים פתחו בשביתה וכתוצאה מכך לא אפשרו הנפקת דרכונים, בית הדין איזן בין חופש התנועה לבין זכות השביתה, וקבע כי יש להקים וועדת חריגים שתאשר הוצאת דרכונים לגורמים החייבים לצאת מהארץ.

     

    שביתה מהי?

    הפסיקה קבעה הגדרה רחבה לשביתה, הכוללת כל הפרעת עבודה מאורגנת. ההגדרה ההלכתית של שביתה: "שביתה היא פעולת לחץ מתואמת, הננקטת ע"י קבוצת עובדים במסגרת המאבק המקצועי של העובדים עם מעביד לשם השגת דרישות בקשר לתנאי עבודתם."

    להגדרה זו מספר רכיבים:

    1.   לחץ- הפסקה מלאה או חלקית של העבודה (=עיצומים). לעיתים הלחץ הוא לא רק על המעביד, אלא על הציבור כולו.

    2.   פעולה מתואמת- מי שמכריז על השביתה צריך להיות גוף המוסמך לפעול במישור הקיבוצי.

    3.   קבוצת עובדים- אופי השביתה הוא קיבוצי. אינטרס השביתה צריך להיות גם הוא קיבוצי ולא אינדיבידואלי.

    4.   4.     להשגת תנאים- כלומר, לשם תנאים עתידיים (=סכסוך כלכלי) ולא דרישות למימוש זכויות שכבר הושגו. אם הייתה הפרת תנאים בהסכם הקיבוצי, על צד להסכם הקיבוצי לפנות לבית הדין או למנגנונים אחרים ליישוב סכסוכים בטענה כי ההסכם הופר, ולא לפתוח בשביתה. זהו הרעיון העומד ביסוד הביטוי "שפיטה במקום שביתה".

    5.   5.     תנאי עבודה-  המאבק צריך להיות מקצועי ולא פוליטי.

     

    דוגמה לקביעת שביתה

    פסק דין בנק המזרחי

    עובדי הבנק דרשו לקבל מניות של הבנק, בעקבות תהליך הפרטה שעבר הבנק. כאשר דרישתם נתקבלה בסירוב, ביקשו העובדים לפתוח בשביתה. ביה"ד פסק כי העובדים אינם רשאים לשבות בנושאים הנוגעים לבעלות החברה בה הם עובדים, אלא רק באשר לתנאי עבודתם, אשר אינם כוללים את נושא הבעלות.

     

    הגנות בזמן שביתה

    ארגון העובדים-  סעיף 24 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי על אף כל דין, ארגון עובדים או ארגון מעבידים לא יהיו חייבים בפיצויים על הפרת חובות. כלומר, במהלך השביתה, ניתן יהיה לקבל רק סעד הצהרתי או צו מניעה נגד ארגון העובדים, ולא פיצוי כספי.

     

    העובד השובת- סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי השתתפות בשביתה לא תחשב הפרת חובה אישית. כלומר, מבחינת כל עובד באופן אישי, נקבע שחוזה העבודה האישי מושהה בעת השביתה, ולכן העובד ששובת אינו נחשב למי שמפר את החוזה האישי שלו.

    הגנה בנזיקין

    נדגים את הבעייתיות במשולש היחסים הבא:

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      איתמרכוכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין