כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר איתמר כוכבי

    0

    פרמידת הנורמות בדיני עבודה בישראל, חלק א'

    0 תגובות   יום שלישי, 2/4/13, 09:41
    הסדרים קיבוציים- הסכם שנחתם בין ההנהלה לוועד העובדים ללא שיתוף האיגוד המקצועי. למשל התקשי"ר – אשר הינן הוראות חד צדדיות של המעביד-המדינה. 

    חוזה עבודה אישי- חוזה המפרט תנאי עבודה- כפוף לחוק החוזים.

    תניות מפורטות- פירוט תנאים, כך למשל הגבלת עיסוק.

    תניות מכללא- חובת אמון, שמירת סודות מסחריים, הנהגת נהלי עבודה בטוחים מצד המעביד (כולל הטרדה מינית).

     

    הסכמים קיבוציים- כלליים/ מיוחדים- הסכם בכתב בין מעביד- ארגון מעבידים, לבין ארגון עובדים אשר הוגש לרישום לשר העבודה. תנאים בענף מסוים, תעריפי שכר, הסכמי פנסיה, דמי הבראה ותנאי עבודה.

     

    צו הרחבה- חקיקת משנה ששר העבודה מוסמך לחוקק. מטרתו להשוות בין תנאי העבודה בענף ולהעניק גם למי שאינו משתייך לארגונים שהתקשרו בהסכם קיבוצי את היתרונות הנובעים ממנו לבעלי ההסכם. צו הרחבה ניתן על הסכם קיבוצי כללי כגון: ביטוח פנסיוני מקיף, דמי הבראה, חופשות חג וימי אבל.

    חוקי מגן- מעניקים זכויות מינימאליות קוגנטיות אשר לא ניתן להתנות עליהם. דוגמאות לחוקי מגן- חוק חופשה, חוק מחלה, חוק פיצויי פיטורין, ביטוח לאומי, שעות עבודה ומנוחה, חוק שכר מינימום, חוק עידוד נשים, חוק עבודת נוער.

    לחוקי המגן בסיס רחב מפני שהם חלים על כל העובדים במשק. הבסיס קובע סף מינימום. כל נורמה מוסיפה ולא גורעת ככל שאתה עולה במעלה הפירמידה.

    הסכמים קיבוציים

    הסכם קיבוצי הוא למעשה הסכם שנכרת בדרך של משא ומתן קולקטיבי בין ארגון עובדים למעביד, ויש לו תחולה בחוזה האישי בין כל עובד למעבידו.

    קיימים תנאים מצטברים להסכם קיבוצי:

    1.     הצדדים להסכם הקיבוצי: מעביד או ארגון מעבידים מול ארגון עובדים יציג.

    2.     נושאי ההסכם הקיבוצי: קבלת עובד, סיום עבודתו, תנאי עבודה, זכויות וחובות של ארגונים בעלי ההסכם. נושאים אחרים היכולים להיות מוסדרים בהסכם הקיבוצי, אך מעמדם יהיה כהוראה בהסדר קיבוצי.

    3.     חובת רישום העובד במשרד העבודה: לפי סעיף 10 יוגש תוך חודשיים מתאריך החתימה, וכן שינוי, ביטול או הארכה מחייבים רישום בכתב לשם הבטחת פומביות.

    סוגי הסכמים קיבוציים מבחינת תחולתם

    1.     הסכם קיבוצי מיוחד (מפעלי)- חל על מפעל מסוים או על מעביד מסוים, ההסכם הוא בין מעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם.

    2.     הסכם קיבוצי כללי- חל על ענף מסוים / כל הענפים או על שטח גיאוגרפי מסוים / כל שטחה של המדינה, ההסכם הוא בין ארגון העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנידון לבין ארגון מעבידים.

    הסכם קיבוצי פלורלי

    הסכם הנחתם עם מספר מעבידים, אך הוא מהווה הסכם נפרד בפני עצמו, בין כל מעביד לקבוצת עובדים. כלומר, זהו מסמך הכולל בתוכו מספר הסכמים קיבוציים שביניהם קשר של הסתמכות. לכן, שינוי התנאים במגזר אחר עלול להוות הפרה של ההסכמים האחרים, שנחתמו מתוך הסתמכות על כך שביתר המקומות יינתנו אותם הסכמי עבודה.

    בעניין האוניברסיטה העברית, ארגון הסגל הזוטר טען כי מתן תוספת מחקר לארגון הסגל הבכיר עומד בניגוד להסכם הקיבוצי שהסדיר את שכרם של כלל חברי הסגל האקדמי במוסדות להשכלה גבוהה. בית הדין לעבודה קיבל את הטענה בקובעו שבמקרה של הסכם קיבוצי פלורליסטי, לא ניתן לשנות תנאים רק לגבי חלק מהמגזרים שעליהם חל ההסכם, ולהפר בכך את האיזון שנקבע.

    היתרון בהסכם מסוג זה כאשר מבקשים לשמור על יחסיות בתנאי עבודתם של עובדים החברים במספר ארגונים.

     

    כשירות ההסכם ויציגות

    בכדי שארגון עובדים יוכל לייצג את העובדים ולחתום על הסכם קיבוצי, עליו להיות ארגון יציג.

    יציגות בהסכם קיבוצי מיוחד- ארגון העובדים צריך למנות רוב של עובדים מאורגנים, אשר הינם לפחות שליש מהעובדים כלל.

    יציגות בהסכם קיבוצי כללי- היציגות ניתנת לגוף המייצג את מספר העובדים הגדול ביותר בענף. דרישת היציגות בהסכם קיבוצי כללי אינה כוללת הגבלת מינימום של מספר העובדים המאורגנים (בהסכם קיבוצי מיוחד נדרש מינימום שליש מהעובדים).

    ארגון מוסמך- יש לשים לב שהארגון המוסמך לחתום על הסכם קיבוצי מטעם הארגון הוא אכן זה שחותם על ההסכם. כשנכרת חוזה עם הנציגות של העובדים שאיננו יציג- נכרת חוזה רגיל לטובת צד ג' / הסדר קיבוצי.

     

     אובדן יציגות בתוך תקופת ההסכם

    סעיף 5 לחוק הסכמים קיבוציים קובע, כי שינוי ביציגות אינו פוגע בתחולת ההסכם שנכרת כדין. הטענה שארגון אינו יציג יכולה לבוא רק מארגון עובדים אחר.

     

    היקפם של הסכמים קיבוציים

    הסכם קיבוצי מיוחד- חל על בעלי ההסכם, המעבידים המיוצגים וכל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם.

    הסכם קיבוצי כללי- חל על בעלי ההסכם, המעבידים שהיו בעת חתימת ההסכם חברים בארגון המעבידים שהוא בעל ההסכם, כל העובדים מהסוגים הכלולים בהסכם עם המעבידים.

    *במקרה של שינוי מעבידים- רואים את המעביד החדש כמעביד שחל עליו ההסכם.

    *ניתן להצטרף להסכם קיבוצי בשתי דרכים:

    1.     להצטרף לכללים שהוסכם עליהם. כלומר, אימוץ הכללים של הסדר קיבוצי.

    2.     חתימה על הסכם קיבוצי קיים.

     

    תקופת תחולתו של הסכם קיבוצי

    תחילת הסכם קיבוצי חל ביום חתימתו, אלא אם נקבע אחרת. כאשר ההסכם הוא לתקופה קצובה, והצדדים לא הודיעו על ביטולו, חודשיים לפני פקיעתו, ההסכם ימשיך לחול גם לאחר מכן לתקופה בלתי קצובה. כלומר, הסכם קיבוצי לתקופה מסוימת אינו פג בתום התקופה, אלא הוא מוארך מאליו לתקופה בלתי מסוימת, ועל מנת לסיימו דרושה פעולה פוזיטיבית של הצד המבקש לשנותו. הסכם קיבוצי לתקופה לא קצובה ניתן לביטול על ידי הודעת אחד הצדדים חודשיים מראש, החל מהשנה לאחר כריתתו.

    תום לב בביטול הסכם קיבוצי

    בית הדין הארצי, מפי הנשיא גולדברג, קבע שמבחינה משפטית, ביטול הסכמים קיבוציים צריך שיעשה בתום לב, פס"ד חיפה כימיקלים מהווה דוגמא לביטול הסכם אשר בוצע בתום לב מאחר ונקבע בו כי:

    1.     העובדים ידעו לפני ההודעה המוקדמת על השינוי הצפוי.

    2.     המעביד היה נתון בקשיים.

    3.     המעביד ניהל משא ומתן לגיבוש הסכם חדש, אולם היה לו אינטרס לגיטימי לסרב להסכם המוצע.

     

    ההוראות האישיות בהסכם וכללי ברירת דין

    הזכויות שמוענקות לעובדים בהסכם הקיבוצי נקלטות לתוך החוזה האישי של כל עובד ועובד, גם לאחר פקיעת ההסכם הקיבוצי, כל עוד לא שונו. זכויות המוקנות לעובד בהסכם קיבוצי אינן ניתנות לויתור, הסכם קיבוצי אינו יכול לגרוע מזכויות הקבועות לעובד בחוק, אלא רק להוסיף עליהן.

    ניתן לקבוע בהסכם קיבוצי, שאסור למעביד להוסיף על זכויותיו של עובד מסוים מעבר לזכויות שנקבעו לעובד בהסכם הקיבוצי. קיימת ביקורת על סעיף זה הגורסת כי הסעיף מונע מהמעביד לשפר את תנאי עבודתו של עובד בשל מצוינותו של העובד או בשל תפוקתו  הגבוהה של העובד.

     

    חסינות ארגוני עובדים ומעבידים

    לא ניתן לתבוע פיצויים מארגון עובדים המפר הסכם קיבוצי מיוחד. לעומת זאת, לגבי הסכם קיבוצי כללי ניתן לתבוע פיצויים, אם האפשרות ניתנה בהסכם במפורש.

     

    פרשנות ההסכם הקיבוצי

    הפסיקה קבעה כללי פרשנות להסכם קיבוצי כדלהלן:

    1.     מבחן אובייקטיבי- יש לפרש את ההסכם לפי לשון ההסכם ואין להזדקק לעדויות של אלה המתתפים במו"מ למען כריתתו.

     

    2.     ההקשר התעשייתי והנוהג- יש לפרש את ההסכם תוך זיקה לנוהג בענף העבודה הנדון. קיימים ביחסי עבודה מונחים ומושגים מקובלים ועל פיהם מפרשים  "ההקשר התעשייתי".

     

    3.     מכלול ההסכם- את ההוראות יש לקרוא בשלמות ולא להיתפס לאמירה זו או אחרת. יש לקרוא את הוראות ההסכם בשלמותם ולא סעיפים פרטניים. מטרת סעיף זה, היא יצירת תמונה כוללת של ההסכם הקיבוצי.

     

    4.     אופיים המיוחד של יחסי העבודה- ההסכם הקיבוצי משפיע בכל התחומים על העובד ועל יחסי העבודה, ויש לו חשיבות רבה בקביעת רווחתו של הפרט העובד.

     

    5.     אנלוגיה לפרשנות של חוק- את החלק הנורמטיבי של ההסכם הקיבוצי יש לפרש כשם שמפרשים חוקים, היינו, לאור ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית ולא כשם שמפרשים חוזה רגיל. פרשנות לחלק הנורמטיבי של ההסכם הקיבוצי תעשה לפי הכללים המקובלים בחקיקה להבדיל מהכללים המקובלים בפרשנות חוזה רגיל.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      איתמרכוכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין