פער הציפיות לפער הריביות השתוות הריביות של ישראל וארה"ב והצפי לפער חיובי דנה גלברג -
החודש לראשונה מסוף 2006 השתוו הריביות בין השקל לדולר. משבר הנזילות בארה"ב, הנובע ממשבר הסאב-פריים, הוביל את נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב, בן ברננקי, להורדת הריבית על הדולר האמריקני בדצמבר לרמה של 4.25%. גוברות ההערכות כי בעקבות הנתונים השליליים שהתקבלו מכלכלת ארה"ב, הריבית תוסיף עוד לרדת עד לרמה של 3.5%. לעומת זאת, בישראל חלה מגמה הפוכה של העלאת הריבית- לרמה של 4.25% בינואר 2008. גם העלאה זו היא ככל הנראה תחילת מגמה ארוכה יותר, שמטרתה בלימת עליית האינפלציה בישראל. -
אם מגמת הורדת הריבית תימשך בארה"ב, ולחילופין אם תימשך מגמת העלאת ריבית בנק ישראל, לא ירחק היום בו ייפתח פער חיובי, כלומר ריבית על השקל הגבוהה מריבית על הדולר. ההשלכה העיקרית של פער חיובי, אם אכן יתממשו הציפיות, היא התחזקות השקל לעומת הדולר; ייבוא הון לטווח קצר (בעיקר פיקדונות ואשראי) כדי ליהנות מהפרשי הריבית, יבוא לידי ביטוי בביקוש עולה לשקלים. אם אכן תחול ירידה בשער החליפין של הדולר מול השקל, אזי הייצוא הישראלי ייהפך לפחות אטרקטיבי לעומת זה האמריקאי. פגיעה בייצוא ועלייה בייבוא עשויות להוביל לירידה בחשבון השוטף ולהאטת קצב צמיחת התוצר. -
למרות שמשק קטן כישראל מושפע במידה רבה מהחלטות הריבית של הפד- ועובדה זו לא נעלמת מעיניו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר- מדיניותו המוצהרת היא לפעול עפ"י שיקולים שאינם קשורים לארה"ב: העלאת ריבית כאשר האינפלציה עולה (ובכך לעודד חיסכון ולדכא צריכה מוגברת), והורדת ריבית כאשר האינפלציה נמוכה. יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא בין 1-3%, וישראל מתקרבת אל הסף העליון בצעדי ענק. מה גם, ששמירת פער מסוים בין ריבית ארה"ב לזו של ישראל לא בהכרח מבטיחה ייבוא/ייצוא הון כפי שמרבים לצפות. טענתו של הנגיד לשעבר, דוד קליין שהקשר בין פערי הריבית לבין תנועות ההון לטווח קצר איננו רציף, נכונה לאור ניסיון העבר בתקופת כהונתו: ב-2001, למשל, גידול הפער החיובי לא יצר ייבוא הון. -
אחד הגורמים המשפיעים על שאלת פער הריביות בין ישראל לארה"ב, הינו האיום הביטחוני על ישראל. פער ריביות חיובי לטובת השקל הוא למעשה המצב ה"הגיוני", היות והסיכון בארה"ב נחשב נמוך יותר: אג"ח של ארה"ב מדורגת כ- AAA, לעומת אג"ח ישראלית שמדורגת כ- A. ארה"ב תמיד נחשבה כיעד השקעה בטוח יותר מאשר ישראל. אולם מלחמת לבנון השנייה הוכיחה כי המשק הישראלי מראה חוסן גם בעיתות מלחמה, וההשקעות הזרות הוסיפו לזרום לאחר ירידות שנמשכו זמן קצר. -
ישראל עומדת כיום בפני פרשת דרכים בה עליה להחליט האם להתחשב ביעדי האינפלציה המקומיים ולהגדיל את פער הריביות מול ארה"ב, ובכך להסתכן בהיחלשות משמעותית נוספת של הדולר מול השקל, או לקבוע פער ריביות קבוע מול המטבע האמריקאי ובכך להגן על היצואנים הישראליים. |
יםג'רבי
בתגובה על למכור דברים ביד 2
Rum&Raisins
בתגובה על קריאת ספרים תרבה כתיבה?
שיניתי כינוי
בתגובה על לא להזמין דרך איסתא בחיים!!!
ורדדד
בתגובה על לא כלה להשגה
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שער הדולר הנמוך עלול לפגוע בייצוא הישראלי וזו הסיבה העיקרית להתערבותו של בנק ישראל במסחר במט"ח
עוד על מסחר במט"ח
אולי תלווה אותי גם בינתיים..? לא בא לי שניפגש רק בעוד כמה שנים- אולי עד אז תהפוך סנילי?
ממי יותר טוב ללמוד מאשר המאסטר. הגראנד קניון. הפי היפו
איפה שמשחקים במיליארדים וטריליארדים מי שמנסה להסביר ולתרץ חי מובל , החוכמה שבמקצוע זה לא לחפש הסברים אלה לנבא .
קחי חומר לנביאים
http://cafe.themarker.com/view.php?t=119722
הגעתי לכאן כי הפנת אותי לחומר למתקדמים , אבל כנראה פה מתקדמים לאט לאט .
ועוד שואלים את ......
השאיפה היא להגיע לראיה ותפיסה עצמאית . אל תתיאשי , זה בא עם השנים , כמו כל דבר בחיים . נפגש עוד כמה שנים :-)
ההתחלה קצת עמומה (מה ז"א "ההתאמות הנדרשות"??), ועם השאר אני פשוט לא ממש מסכימה. ישראל עדיין משק קטן ביחס לשאר העולם (ובמיוחד ארה"ב) והתחרות על הייצוא עלולה להיות קשה וכואבת. כמו שכתבתי, זה עלול לפגוע בתוצר. כמובן שזה ניתוח שלי ואין כאן נכון/לא נכון (רק שבמקרה הניתוח שלי גם נכון
)
זה לגיטימי לא להבין- מושגים כמו "ריבית", "אג"ח", "תוצר" וכו' זה דברים שנלקחים כמובן מאליו שמובנים לכולם (העיתונים הכלכליים עם האף הגבוה שלהם), אבל הנה עובדה שלא כולם מבינים. ואין מה להתבייש בזה- הרי לא מלמדים את זה בביה"ס, זה לא ידע בסיסי שנדרש מכל אזרח לדעת (וזה אולי משהו שראוי לשנות).
מה לא הבנתם?
המגמות ( של קובעי המדיניות במשק בהקשר של הריבית) בישראל ובארה"ב מנוגדות. אך ההשפעה שלהן (של ארה"ב על ישראל כמובן) ממתנת את המדיניות הישראלית ותאלץ לעשות את ההתאמות הדרושות. בישראל עוד לא קולטים שאנחנו מדינה ריבונית ויש לנו מטבע לאומי חזק ויציב יחסית. הישראלים אחוזי דיבוק כלפי הדולר (בעיקר מאז שנות השמונים הנוראיות). קשה לשנות הרגלים ישנים ולקבוע מחירים בשקלים ולא לבדוק כל פעם את השער היציג של השקל. יש אנשים (לדעתי תמהונים) שמורטים את שיער ראשם על מה שקורה לדולר.
ישראלים (ולמרבה הצער האליטה הישראלית) קושרת את עצמה שנים לאינטרסים של ארה"ב (זה בא לידי ביטוי קומי בפסטיבל בוש האחרון).
דנה מעלה נקודה חשובה והיא שהתחזקות של השקל ביחס לדולר תהפוך את היצוא הישראלי ליקר יותר ולכן פחות אטרקטבי, אך צריך לזכור שאנחנו לא סין שמוכרים ג'אנק במחיר היצף (ולכן שומרים באופן מלאכותי על שער נמוך של היואן - מול הדולר) לא יפסיקו לרכוש מוצרים ושירותים מישראל בגלל התייקרות קלה בעקבות פערי שער החליפין. סה"כ צריך לשמוח שיש לנו מטבע חזק יחסית. המצב ההפוך היה טוב אולי רק ליצואנים של טקסטיל או מוצרים בתעשיה עתירת כוח אדם (שכבר מזמן עזבה את הארץ).
עופר
מבולבלים? גם אנחנו!
אם זה מעודד אותך אני לא הצלחתי לכתוב משפט אחד ברצף (כל הזמן בדקתי עם חבר טוב שלי שעובד ב ___ (לא נחשוף אותו), שאני לא כותבת שטויות. ואני מתוודה שגם פזלתי מדיי פעם לעבר מחברת המקרו שלי...
baby step- נעבור את זה שלב שלב, מבטיחה לך. מכינה לך פוסט שחבל במיוחד בשבילך.
לא הצלחתי לקרוא משפט אחד ברצף