כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    צֵל מִדְבָּר הוּא צֵל מְדַבֵּר'

    37 תגובות   יום שלישי, 2/4/13, 23:52

    צֵל מִדְבָּר הוּא צֵל מְדַבֵּר

     

    ''

    מתוך הסדרה 'צל מדבר הוא צל מדבר' - נורית צדרבוים 2013 

     

    טוב, זה לא סוד שהנושא הזה של אור וצל מעסיק אותי רבות. ולאחרונה במיוחד.


    פרסמתי רשימה בנושא זה 'העור והצל - וזו לא שגיאת כתיב' , למי שזוכר.


    אצרתי תערוכה וירטואלית מעניינת בנושא זה שנקראת 'אור וצל' - עדיין מוצגת באתר הבית של 'בגלל' - חבורה ספרותית וכתב עת. יש לי הרבה עניין בנושא הזה ובמשמעויות העומק שלו.


    והצל שלי עצמי רודף אחרי, לכל מקום.


    בפסח, כדרכי יצאתי למדבר. הולכת בעקבות מסעם של אבות אבותיי. נחל פארן, נחל צין, ומשם יורדת לנחל האלות, לגויי חווה, למעלה זיק , לקניון הלבן. אוהבת את המדבר ואת האור הגדול ששופע ממנו. ואתי הולך צילי. תמיד אתי.


    ומי שלא מאמין מוזמן לצפות בסדרת העבודות האלה שבהם אני מראה כיצד אני וצילי, צועדים יחד. לפעמים יוצאים במחול סוער ברוח הפאטמורגנה המדברית, לפעמים אני רוצה לצלם את עצמי וצילי מאפשר לי לעשות זאת, ואחר כך אני חוזרת אל ציורי הדיוקן שלי ומעמידה אותם זה מול זה לשיח אמיתי שבו אני וצילי מדברים זה עם זה, זה אל זה, זה על זה כי ממילא אחד אנחנו.

     

    הנה הדגמה של סדרת הציורים מתוך האלבום
    צֵל מִדְבָּר הוּא צֵל מְדַבֵּר'

     

    בסדרת הצילומים, והציורים אראה כאן שלוש קבוצות.

    קבוצה אחת היא הקבוצה שבה הצל מככב. חשבתי לצלם את עצמי, צלי הגיח והופיע ותפס את מרכז הבמה. אפשרתי לו, חשבתי שצלי הוא בן דמותי, וכך מצאתי דרך מצוינת לצלם את עצמי באמצע המדבר. שהרי ממילא גם כשאני מציירת וגם כשאני מצלמת אין הכוונה שלי היא להעתיק את המציאות, המציאות כבר קיימת, אלא לשאוב ממנה, לקבל ממנה השראה ולהוציא ממנה עוד משהו.


    צלי במדבר שהפך להיות האובייקט המרכזי שלי לצילום עצמי, הביא עמו את מה שפסיכולוגים נוטים לקרוא לו ה'עצמי האחר' ( כן יש דבר כזה).

     

    אז הנה החלק הראשון - צל במדבר

     

    ''
     

     

     

     

    ''
     

     

     

    ''
     

     

     

     

    ''
     

     

     

     

    ''

     

     

     

    ''
     

     

     

    החלק השני היה שלב מתקדם יותר.

    זה השלב שבו התוצר שצילמתי, כלומר הצילום(תמונה) הופכים להיות חומר ליצירה בעבורי. עתה אלה הם אובייקטים שעמם אני ממשיכה ליצור ולעבוד. לפיכך אמרתי, אם צל אז צל.


    פירסמתי זאת בפייסבוק ושם כתבתי כך "הצל שלי ואני התחלנו להשתגע. אולי חום המדבר? כך התפתח לו ריקוד הצללים, סוג של פאטהמורגנה כפי שיאה שיקרה במדבר. חשבתי שעוד מעט קט וגם הייתי עושה לי את 'עגל הזהב'".


    הנה אם כן השלב השני הצל שלי לא מתעצל, מתקפל ומסתלסל.

     

    ''
     

     

     

    ''
     

     

     

    ''
     

     

     

     

    ''
      

     

    השלב השלישי הוא השלב הכי יצירתי. הכל הופך להיות חומר ליצירה. הצילומים שצילמתי והציורים שציירתי. והרי אני מדברת כאן על שיח תוך אישי שבו אני וצילי מתחברים, מדברים, נפרדים, מתבוננים. זה השלב שבו בחרתי מספר ציורי דיוקן עצמי שציירתי לפני מספר שנים והצבתי אותם זה מול זה. דיוקן - פנים מול צל. זה מתבונן על זה, זה מדבר אל זה, זה מונח על זה ואצל זה, שיח שהוא בבחינת הסמוי והגלוי, שיח תוך אישי שבו החלקים השונים של ה'אני' מתחברים, מדברים כדי להיות עצמי אחד שלם.

     

    צריך לזכור שכל העיסוק באמנות, זה שימוש בסמלים ומטאפורות שבודאי נושאים עמם מסרים ואמירות נוספות לנראה. כמו שכבר אמרו חכמים ממני כל גלוי נושא עמו נסתר.  אז הנה השלב השלישי - שיח בין פנים וחוץ, בין דיוקן וצילו, בין האני ואחר של עצמי ( וזה לא חייב להיות דווקא אני זה משהו שמייצג בכלל את השיח הפנימי שמתקיים באדם, ביצור האנושי, זה שיש לו נפש).

     

    הנה מספר דוגמאות של שילוב בין ציור דיוקן וצילום צל- לראות שיח לראות שחד המה

     

    ''
     

     

     

     

    ''
     

     

     

    ''
     

     

     

    ''
     

     

    ''
     

     

    ויש גם את השלב הרביעי.

    יש לנו את גימל ( המגיבה המתמידה) והיא בודאי לא הייתה מוותרת לי על השיר, לו ידעה שגם שיר נולד, וצמח מתוך צל המדבר שדיבר.

     

     

    צֵל מִדְבָּר הוּא צֵל מְדַבֵּר / נורית צדרבוים


    צֵּל מְדַבֵּר אֵלַי בַּשָּׂפָה הַנִּשְׁכַּחַת


    עַל גוֹן עוֹרוֹ הַכֵּהֶה לֹא מִתְנַצֵּל


    מִתְפַּצֵּל מִמֶּנִּי בְּגָאוֹן אָרֹךְ גֵּאֶה


    לְקַפֵּל דְּמוּתִי אֶל גוֹ שֶׁלֹּא דּוֹהֶה


     

    צֵל מִדְבָּר בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ רוֹתַחַת


    מַרְחִיב צַעַד אֶל רֶגֶל נִמְתַּחַת


    עוֹשֶׂה אוֹתִי אָחַת שְׁלֵמָה


    בֵּין דְּמוּת אַחֶרֶת נֶעֶלְמָה


     

    מַרוּחַ עָל אֶרֶץ גּוּשׁ אָטוּם


    בֵּין חוֹל מַיִם וְעָפָר רָגְלַיִם


    נְטוּל פָּנִים מִלְּבַר צוֹעֵד צָמוּד


    אֵצֶל עַצְמִי בִּפְנִים הוּא גָּר


    כְּצֵל גַּלְמוּד

     

    ©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

     

     

     

    ''

     

     


     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (37)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/4/13 23:32:

      צטט: ניקיטה רנא 2013-04-12 18:10:43

      אחד הנושאים המרתקים בציור זה צל, מים, אור, עשית את זה כל כך יפה וסוחף.

      תודה ניקיטא

        12/4/13 18:10:
      אחד הנושאים המרתקים בציור זה צל, מים, אור, עשית את זה כל כך יפה וסוחף.
        12/4/13 08:05:
      סדרה מרתקת
        11/4/13 08:51:

      צטט: רפי פרץ 2013-04-10 16:11:34

      רעיון מקסים

      תודה רפי

        10/4/13 16:11:
      רעיון מקסים
        10/4/13 10:33:

      צטט: סטאר* 2013-04-10 09:20:59

      מביאה לכאן גם משהו שכתבתיעל נושא אור וצל.

      ~~~~~~~~~|
      משחקי אור וצל

      כשתציץ אליי
      תחבוש את משקפי השמש שלך
      שלא תסתנוור מן האמת
      כשתרשום את סיפורך על הדף
      זכור שהייתי שם כצל
      להדליק לך את האור
      כוכי, תודה על דברייך, ועוד יותר תודה על השיר שצירפת לכאן. ברשותך אצרף אותו לדף שלי בפייסבוק שנקרא 'בשביל המילים'. תודה ואהבתי. חיוך

       

        10/4/13 09:20:
      מביאה לכאן גם משהו שכתבתיעל נושא אור וצל.

      ~~~~~~~~~|
      משחקי אור וצל

      כשתציץ אליי
      תחבוש את משקפי השמש שלך
      שלא תסתנוור מן האמת
      כשתרשום את סיפורך על הדף
      זכור שהייתי שם כצל
      להדליק לך את האור

        10/4/13 09:18:
      כמו אחרים שהגיבו כאן , אני אוהבת גם כן את הנושאים היפים שבהם את עוסקת ומביאה .
        10/4/13 07:40:

      צטט: moran.m 2013-04-08 09:38:28

      נורית , אני תמיד מתפעלת מהנושאים שאת כותבת, השילוב של ציור ,צילום, שיר עם התוכן מעניין מאד.
      ואת עושה את זה נפלא בדיוק כמו הציורים שלך , נושא המדבר מרתק בפני עצמו , אני אישית לא החלטתי מה יותר מרתק אותי המדבר או הים והירוק .חושבת שיש משהו בלתי מוסבר בנוף המדברי שלא נראה מובן מאליו , הוא נוף קדומים ופראי שיד אדם לא נגעה בו . נושא אור וצל גם מרתק , פעם ראיתי תוכנית בטלוויזיה על צל והראו איך ניתן לצייר דמויות שונות  בעזרת אור וצל .תודה על פוסט מיוחד כמו יתר הפוסטים שלך .

      תודה לך מורן. אני מגיבה אמנם באיחור אך שמחתי מאד למקרא דברייך כולל ההתייחסות האישית שלך למדבר ולנושא הצל. תודה שבאת.

        8/4/13 09:38:

      נורית , אני תמיד מתפעלת מהנושאים שאת כותבת, השילוב של ציור ,צילום, שיר עם התוכן מעניין מאד.
      ואת עושה את זה נפלא בדיוק כמו הציורים שלך , נושא המדבר מרתק בפני עצמו , אני אישית לא החלטתי מה יותר מרתק אותי המדבר או הים והירוק .חושבת שיש משהו בלתי מוסבר בנוף המדברי שלא נראה מובן מאליו , הוא נוף קדומים ופראי שיד אדם לא נגעה בו . נושא אור וצל גם מרתק , פעם ראיתי תוכנית בטלוויזיה על צל והראו איך ניתן לצייר דמויות שונות  בעזרת אור וצל .תודה על פוסט מיוחד כמו יתר הפוסטים שלך .

        7/4/13 10:05:

      צטט: perach1 2013-04-05 23:54:21

      " צֵל מִדְבָּר בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ רוֹתַחַת מַרְחִיב צַעַד אֶל רֶגֶל נִמְתַּחַת עוֹשֶׂה אוֹתִי אָחַת שְׁלֵמָה בֵּין דְּמוּת אַחֶרֶת נֶעֶלְמָה .." מאוד יפה השיר שנולד בעקבות צללי המדבר המתארכים ..! תודה על השיתוף בפוסט המרתק ...
      תודה פרח. תמיד מפעימה אותי הבחירה והציטוט, זה פתאום כמו לראות מכאן דברים שלא ראיתי משם. תודה לך.
        7/4/13 10:04:

      צטט: יהודית מליק שירן 2013-04-05 18:15:05

      פוסט מרתק שרק את יכולה לכתוב. ויש בו שאלות שאת מציגה לעצמך וחוקרת אותן ומרחיבה לי את הדעת. אהבתי את משחקי הצל שלך ואת השיר שנכתב בשפה מדבריתבכלל פוסט שובה עין ולב

      תודה יהודית יקרה. אולי אני רק אני יכולה לכתוב כך, כי כן אלה הם החומרים שלי, אבל אני חייבת לציין שגם התגובה שלך היא מאלה שרק את יכולה לכתוב. כיף לדעת שיש לי קוראת כמוך. אהבתי את ההגדרה שלך על השיר 'בשפה מדברית'. נהדר.

        7/4/13 10:02:

      צטט: גליתוש. 2013-04-05 05:40:15

      אהבתי מאד את השילוב של צילום-ציור. את נפלאה!

      תודה גליתוש. מאד תודה.

        7/4/13 10:01:

      צטט: face 2013-04-04 23:52:18

      נורית,

      כמו תמיד. טוב. לפחות כמעט כמו תמיד, כי הפעם זו לא הייתה התמונה הראשונה. אצלי לפחות. אבל הכל. נראה מכאן. וכמובן שכתבת גם לגימל. אז קראתי אותה. ומותר הרי לראות קצת אחרת. ואני, לא יודעת לראות גם וגם. בטח לא באותו זמן. וצריכה את העבודות שלך בשביל להסביר אותי. או לפנות לנסות...

       

      אהבתי את הצילום הזה ומאד.

      ''

       

      את האבן בבטן והפרחים ביד. אולי כי לא צריך מילים בכלל,


      אהבתי את הצל. את כל הסדרה,

      לא יודעת איך אומרים צל ב-רבים,

      ''


      אולי בגלל התנועה. במיוחד,

      כי הצל יש בו יותר מקצת מהשמש שעושה מה שהיא רוצה. או הטבע במיוחד. בלי קשר אלינו. בכלל.

      אז הוא. הצל. כאילו קצת זז לבד,

      זהו לעכשיו :))

      פייס תודה על המעורבות העמוקה שלך בטקסט ובצילומים. אגב, צל ברבים זה צללים. נהניתי מהתובנות שלך.

        7/4/13 09:59:

      צטט: rachely111 2013-04-04 23:22:19

      אצל עצמי בפנים הוא גר כצל גלמוד, כמה עמוק ומשמעות רבה יש לשורות אלה. את נפלאה נפשך נפלאה ועמוקה ועבודותייך מדהימות.

      תודה רחלי על התוספת היפה 'אצל עצמי הוא בפנים הוא גר' - כמה נכון . ותודה על דברייך חמי הלב והמפרגנים. מוזמנת לבקר אצלי תמיד, ולטייל בשבילים של המקום שקראתי לו 'לאן הדרך הולכת'.

        7/4/13 09:58:

      צטט: שטוטית 2013-04-04 21:35:00

      צל הרים כהרים:) נורית יקרה מאוד אהבתי את העבודות.מאוד מוצלחות. צל תמיד מרתק שבת שלום}{

      תודה שטוטית. צל באמת מרתק, החידתיות שלו.. שבוע טוב

        7/4/13 07:41:
      צל וצללים מעניינים תמיד. מוטלים לצידנו בעקבותנו ואתנו..השילובים שיצרת מרתקים במלוא המשמעויות שבהם.
        5/4/13 23:54:
      " צֵל מִדְבָּר בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ רוֹתַחַת מַרְחִיב צַעַד אֶל רֶגֶל נִמְתַּחַת עוֹשֶׂה אוֹתִי אָחַת שְׁלֵמָה בֵּין דְּמוּת אַחֶרֶת נֶעֶלְמָה .." מאוד יפה השיר שנולד בעקבות צללי המדבר המתארכים ..! תודה על השיתוף בפוסט המרתק ...
      פוסט מרתק שרק את יכולה לכתוב. ויש בו שאלות שאת מציגה לעצמך וחוקרת אותן ומרחיבה לי את הדעת. אהבתי את משחקי הצל שלך ואת השיר שנכתב בשפה מדבריתבכלל פוסט שובה עין ולב
        5/4/13 05:40:
      אהבתי מאד את השילוב של צילום-ציור. את נפלאה!
        4/4/13 23:52:

      נורית,

      כמו תמיד. טוב. לפחות כמעט כמו תמיד, כי הפעם זו לא הייתה התמונה הראשונה. אצלי לפחות. אבל הכל. נראה מכאן. וכמובן שכתבת גם לגימל. אז קראתי אותה. ומותר הרי לראות קצת אחרת. ואני, לא יודעת לראות גם וגם. בטח לא באותו זמן. וצריכה את העבודות שלך בשביל להסביר אותי. או לפנות לנסות...

       

      אהבתי את הצילום הזה ומאד.

      ''

       

      את האבן בבטן והפרחים ביד. אולי כי לא צריך מילים בכלל,


      אהבתי את הצל. את כל הסדרה,

      לא יודעת איך אומרים צל ב-רבים,

      ''


      אולי בגלל התנועה. במיוחד,

      כי הצל יש בו יותר מקצת מהשמש שעושה מה שהיא רוצה. או הטבע במיוחד. בלי קשר אלינו. בכלל.

      אז הוא. הצל. כאילו קצת זז לבד,

      זהו לעכשיו :))

        4/4/13 23:22:
      אצל עצמי בפנים הוא גר כצל גלמוד, כמה עמוק ומשמעות רבה יש לשורות אלה. את נפלאה נפשך נפלאה ועמוקה ועבודותייך מדהימות.
        4/4/13 21:35:
      צל הרים כהרים:) נורית יקרה מאוד אהבתי את העבודות.מאוד מוצלחות. צל תמיד מרתק שבת שלום}{
        4/4/13 17:19:

      צטט: רזאל 2013-04-04 17:17:03

      נורית לא אכביר במילים, אבל שוב התפעמתי מכושר היצירה שלך, לקחת את הצל ולהופכו ליצירה. וצל אדם כאדם, אחרת מי שסר צילם אינו אדם.

      איציק צודק. הצל הפך להיות מוקד היצירה. ואכן, מבחינתי כל דבר הוא חומר ליצירה. זה כמובן בנוסף לכל המשמעויות העמוקות שמצטרפות למושג צל. ותודה לך.

        4/4/13 17:17:

      נורית לא אכביר במילים, אבל שוב התפעמתי מכושר היצירה שלך, לקחת את הצל ולהופכו ליצירה. וצל אדם כאדם, אחרת מי שסר צילם אינו אדם.

        4/4/13 09:43:

      צטט: ~בועז22~ 2013-04-04 09:04:33

      הייתה תקופה בחיי שבה עשיתי את ימי המילואים

      שלי באזור הנגב המערבי.

      מצאתי שההשפעה של המדבר עליי חזקה לא פחות

      מההשפעה של הים, עלי.

      יש משהו מאוד בראשיתי, במדבר.

      זה לא משהו אחד, או עיקרי, אשר קם מולי במלוא

      הוד קדמוניותו.

      זה ערב-רב של תחושות הנענות אל מול נופיו של

      המדבר, אל מול כוחו וחוסר סלחניותו, אל מול צבעיו

      המופלאים, אל מול הזריחות והשקיעות, אל מול

      השאון השקט והבטוח..., אל מול צלליו...

      זה יכול לרוקן באחת באותה הקלות ממש בה זה

      מטעין את הנפש...

      כוח עצום ורב-הוד, המדבר.

      בועז, זה בדיוק. בדיוק כך. אני מרגישה, תמיד במדבר ( ואני חובבת מדבר מושבעת) שזה הכי קרוב לאלוהים, במובן של הראשוניות, סוג של הוד קדומים. וכל מה שכתבת מתחבר לכל מה שאני מרגישה. תודה על התוספת הנפלאה שלך כאן.

        4/4/13 09:42:

      צטט: נעמה ארז 2013-04-04 00:30:20

      נורית, זה מקסים. מקסים.
      את החלק השני של הצלים ראיתי בפייסבוק והתלהבתי שם, מהכל, מהרעיון מהביצוע ומהתוצאה.
      ועכשיו אני רואה שיש לחלק הזה גם הקדמה מעניינת. וגם חלק שלישי מעניין עוד יותר.
      כייףףף

      כיף גם התגובות שלך. אני שמחה שהכל התחבר לך. ותודה לך נעמה.

        4/4/13 09:04:

      הייתה תקופה בחיי שבה עשיתי את ימי המילואים

      שלי באזור הנגב המערבי.

      מצאתי שההשפעה של המדבר עליי חזקה לא פחות

      מההשפעה של הים, עלי.

      יש משהו מאוד בראשיתי, במדבר.

      זה לא משהו אחד, או עיקרי, אשר קם מולי במלוא

      הוד קדמוניותו.

      זה ערב-רב של תחושות הנענות אל מול נופיו של

      המדבר, אל מול כוחו וחוסר סלחניותו, אל מול צבעיו

      המופלאים, אל מול הזריחות והשקיעות, אל מול

      השאון השקט והבטוח..., אל מול צלליו...

      זה יכול לרוקן באחת באותה הקלות ממש בה זה

      מטעין את הנפש...

      כוח עצום ורב-הוד, המדבר.

        4/4/13 00:30:

      נורית, זה מקסים. מקסים.
      את החלק השני של הצלים ראיתי בפייסבוק והתלהבתי שם, מהכל, מהרעיון מהביצוע ומהתוצאה.
      ועכשיו אני רואה שיש לחלק הזה גם הקדמה מעניינת. וגם חלק שלישי מעניין עוד יותר.
      כייףףף

        3/4/13 23:28:

      צטט: שולה ניסים 2013-04-03 18:01:54

      מרשים מאוד מאוד. מביע, מעניין ומרתק. וגם מקורי מאוד. :)))

      תודה שולה יקרה, נתת פה את כל הסופרלטיבים שרק אפשר. ואני לך תודה. שמחה שכך את חושבת.

        3/4/13 23:27:

      צטט: עדנה בן צבי 2013-04-03 07:33:44

      יפה ויצירתי עדנה

      תודה עדנה.

        3/4/13 23:25:

      צטט: רחלסביליה 2013-04-03 06:04:14

      נורית יקרה למדתי משהו הבקר, הצל כן מדבר, ועוד איך מדבר, לשם כך הוא זקוק למקום הכי שקט, הכי צורב, במדבר, והכל כרוך זה בזה. עלי לראות עוד ועוד כדי שאוכל לשוחח אתו ממש. אתך לשוחח זה הרי לא קונץ. מרשים מאד.

      רחל, כרגיל הצחקת אותי. וגם כשאת אומרת דברים רציניים, מאד רציניים את מצחיקה וזה נפלא. אכן גם אני למדתי שהצל מדבר, ודברנו המון, ובטח עוד נמשיך. תודה שהיית ותודה על דברייך.

        3/4/13 23:23:

      צטט: ג.ע. 2 2013-04-03 03:43:49

      נורית יקרה,


      אחרי שנודע לי שטיילת בנגב, כמובן שידעתי שיגיע הפוסט-טיול בצורה של פוסט בבלוג שלך, ולא טעיתי.


      בשלב הראשון - אהבתי מאוד את התמונות בהן  הרקע בעצם גורם לצל להיות כאילו מאחוריו - כשרואים מעליו את סימני הגלגל, את האבנים וכו', וכך צילך הופך להיות צל בעוד מימדי - פעם אחת צילך שלך ופעם אחת מאחורי הרקע - מופיע מאחור - שוב משמעות נוספת של צל.

      גם בשלב השני - הצלחת ליצור תמונות מעניינות מאוד של המשחק ומה שנוצר מאיך שעיוותת אותם באמצעות המחשב.

      בשלב השלישי - קורה דבר מעניין שאני לא יודעת אם ממש התכוונת אליו. מצד אחד רואים את דיוקנך "החי" בו העיניים מסתכלות על הצל, אבל מצד שני, מכיוון שהצל מוצג בחזית והדיוקן מאחור, למעשה הדיוקן כאן הופך להיות כצל (כמשהו שמצא מאחור) ודמות הצל הופכת להיות כאילו שהיא זו שמתבוננת בדיוקן המביט בה - כצל שלה.

      ומכאן, כמובן, נעבור לשלב הרביעי, כי הרי הוא במיוחד לכבודי:



      

      צֵל מִדְבָּר הוּא צֵל מְדַבֵּר / נורית צדרבוים

       


       

      מְדַבֵּר אֵלַי הַצֵּל בַּשָּׂפָה הַנִּשְׁכַּחַת

       


       

      לֹא מִתְנַצֵּל עַל גוֹן עוֹרוֹ הַכֵּהֶה

       


       

      מִמֶּנִּי מִתְפַּצֵּל בְּגָאוֹן אָרֹךְ, גֵּאֶה.

      אני חושבת שכשהצל מדבר בשפה הנשכחת, הוא בעצם מדבר בשפת הילדות, בה היינו קוצפים על הצל שלנו או של ההורים תוך כדי הליכה, וגם, ואולי בעיקר,  כמשהו ראשוני-  כמו סקיצה - ללא פרטים, וגם במשמעות שהיום אנחנו רוצים לדעת , לראות ולהבין כל פרט ופעם , כשהמידע היה פחות זמין, הסתפקנו במה שהיה מבלי שהיתה לנו את האפשרות התמידית ללמוד כל דבר לעומק, והסתפקנו בהבנה  או בידע הכלליים.
      שתי השורות הנוספות לעיל, מעידות על קבלה וגאווה עצמית של בעלת הצל - הוא לא צריך להתנצל בפניה, כי היא גאה על צילה. אדם שגאה על צילו - בוודאי גאה על עצמו.

       

       

       

      צֵל מִדְבָּר בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ רוֹתַחַת

       


       

      מַרְחִיב צַעַד, רֶגֶל נִמְתַּחַת

       


       

      עוֹשֶׂה אוֹתִי שְׁלֵמָה אָחַת.

       

       

      וכאן , בשורות לעיל, בעצם יש  אישור למה  שכתבתי על שתי השורות הקודמות, ואף הרחבה על כך, שלקוחה כמובן ממה שמשתקף בתמונה, אך לדעתי גם כמטאפורה - שמי שאוהב את צילו, אפילו כשהוא משנה ומעוות את הגוף "עושה אותך שלמה" - כלומר שלמה עם מי שאת ואיך שאת נראית.

       

       

       



       

       

       

      מַרוּחַ עָל אֶרֶץ גּוּשׁ אָטוּם

       


       

      בֵּין חוֹל מַיִם וְעָפָר רָגְלַיִם

       


       

      נְטוּל פָּנִים מִלְּבַר צוֹעֵד צָמוּד

       


       

      אֵצֶל עַצְמִי בִּפְנִים הוּא גָּר.

       

       


      וכאן בבית האחרון (שלא בטוח שהבנתי עד תומו - לא יודעת למשל מזה "מלבר"?), אני חושבת שאת שוב מחזקת את מחשבותיי, שהצל שלנו תמיד גר בתוכנו וצועד איתנו לכל מקום.... (לאו דווקא הצל שמשתקף מהאור הנשבר מול דמותנו, אלא גם במובן הפנימי של משמעות " הצל שלי ואני").



      תודה על השיר שהקדשת לכבודי, אכן מחווה משמחת.

      הענקתי לך היום כוכב בפוסט אחר (על התערוכה בבית גבריאל...), אז אצא מחר לקטוף לך כוכב במיוחד לפוסט הזה.

      גימל יקרה, הגעת הראשונה להגיב, כאילו הרגשת שבפוסט הזה יש משהו בשבילך. עובדה. הפרשנות שלך נפלאה. מדהים לראות עד כמה נכון את קוראת אותי, ובכלל עד כמה נכון את קוראת ומעמיקה בטקסטים בין אם זה הציור עצמו ( שהרי גם הוא טקסט) ובין אם זה תוכן דבריי וכמובן שאת השיר. מצאת את כל המשמעויות שביקשתי להעניק לצל. את משמעויות העומק שלו, את המופעים השונים שלו, וגם עם השיר זרמת נפלא. תענוג לי לחזור ולקרוא בחומרי דרך המשקפיים שלך. ואגב מלבר - זה בארמית ( או בעברית יפה במיוחד) והכוונה מבחוץ. אומרים מלגו ומלבר והכוונה מבפנים ומבחוץ. כמו שאומרים תוכו כברו, בר - זה החוץ. ושוב תודה לך, כיף לראות בכל פעם את הסימנים הכחולים שלך, כמו אורמים הייתי כאן והשארתי עקבות. זה כבר תו ההיכר שלך.

       

        3/4/13 18:01:
      מרשים מאוד מאוד. מביע, מעניין ומרתק. וגם מקורי מאוד. :)))
        3/4/13 07:33:
      יפה ויצירתי עדנה
        3/4/13 06:04:
      נורית יקרה למדתי משהו הבקר, הצל כן מדבר, ועוד איך מדבר, לשם כך הוא זקוק למקום הכי שקט, הכי צורב, במדבר, והכל כרוך זה בזה. עלי לראות עוד ועוד כדי שאוכל לשוחח אתו ממש. אתך לשוחח זה הרי לא קונץ. מרשים מאד.
        3/4/13 03:43:

      נורית יקרה,


      אחרי שנודע לי שטיילת בנגב, כמובן שידעתי שיגיע הפוסט-טיול בצורה של פוסט בבלוג שלך, ולא טעיתי.


      בשלב הראשון - אהבתי מאוד את התמונות בהן  הרקע בעצם גורם לצל להיות כאילו מאחוריו - כשרואים מעליו את סימני הגלגל, את האבנים וכו', וכך צילך הופך להיות צל בעוד מימדי - פעם אחת צילך שלך ופעם אחת מאחורי הרקע - מופיע מאחור - שוב משמעות נוספת של צל.

      גם בשלב השני - הצלחת ליצור תמונות מעניינות מאוד של המשחק ומה שנוצר מאיך שעיוותת אותם באמצעות המחשב.

      בשלב השלישי - קורה דבר מעניין שאני לא יודעת אם ממש התכוונת אליו. מצד אחד רואים את דיוקנך "החי" בו העיניים מסתכלות על הצל, אבל מצד שני, מכיוון שהצל מוצג בחזית והדיוקן מאחור, למעשה הדיוקן כאן הופך להיות כצל (כמשהו שמצא מאחור) ודמות הצל הופכת להיות כאילו שהיא זו שמתבוננת בדיוקן המביט בה - כצל שלה.

      ומכאן, כמובן, נעבור לשלב הרביעי, כי הרי הוא במיוחד לכבודי:



      

      צֵל מִדְבָּר הוּא צֵל מְדַבֵּר / נורית צדרבוים

       


       

      מְדַבֵּר אֵלַי הַצֵּל בַּשָּׂפָה הַנִּשְׁכַּחַת

       


       

      לֹא מִתְנַצֵּל עַל גוֹן עוֹרוֹ הַכֵּהֶה

       


       

      מִמֶּנִּי מִתְפַּצֵּל בְּגָאוֹן אָרֹךְ, גֵּאֶה.

      אני חושבת שכשהצל מדבר בשפה הנשכחת, הוא בעצם מדבר בשפת הילדות, בה היינו קוצפים על הצל שלנו או של ההורים תוך כדי הליכה, וגם, ואולי בעיקר,  כמשהו ראשוני-  כמו סקיצה - ללא פרטים, וגם במשמעות שהיום אנחנו רוצים לדעת , לראות ולהבין כל פרט ופעם , כשהמידע היה פחות זמין, הסתפקנו במה שהיה מבלי שהיתה לנו את האפשרות התמידית ללמוד כל דבר לעומק, והסתפקנו בהבנה  או בידע הכלליים.
      שתי השורות הנוספות לעיל, מעידות על קבלה וגאווה עצמית של בעלת הצל - הוא לא צריך להתנצל בפניה, כי היא גאה על צילה. אדם שגאה על צילו - בוודאי גאה על עצמו.

       

       

       

      צֵל מִדְבָּר בְּאוֹר שֶׁמֶשׁ רוֹתַחַת

       


       

      מַרְחִיב צַעַד, רֶגֶל נִמְתַּחַת

       


       

      עוֹשֶׂה אוֹתִי שְׁלֵמָה אָחַת.

       

       

      וכאן , בשורות לעיל, בעצם יש  אישור למה  שכתבתי על שתי השורות הקודמות, ואף הרחבה על כך, שלקוחה כמובן ממה שמשתקף בתמונה, אך לדעתי גם כמטאפורה - שמי שאוהב את צילו, אפילו כשהוא משנה ומעוות את הגוף "עושה אותך שלמה" - כלומר שלמה עם מי שאת ואיך שאת נראית.

       

       

       



       

       

       

      מַרוּחַ עָל אֶרֶץ גּוּשׁ אָטוּם

       


       

      בֵּין חוֹל מַיִם וְעָפָר רָגְלַיִם

       


       

      נְטוּל פָּנִים מִלְּבַר צוֹעֵד צָמוּד

       


       

      אֵצֶל עַצְמִי בִּפְנִים הוּא גָּר.

       

       


      וכאן בבית האחרון (שלא בטוח שהבנתי עד תומו - לא יודעת למשל מזה "מלבר"?), אני חושבת שאת שוב מחזקת את מחשבותיי, שהצל שלנו תמיד גר בתוכנו וצועד איתנו לכל מקום.... (לאו דווקא הצל שמשתקף מהאור הנשבר מול דמותנו, אלא גם במובן הפנימי של משמעות " הצל שלי ואני").



      תודה על השיר שהקדשת לכבודי, אכן מחווה משמחת.

      הענקתי לך היום כוכב בפוסט אחר (על התערוכה בבית גבריאל...), אז אצא מחר לקטוף לך כוכב במיוחד לפוסט הזה.

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין