כל זלילות החג האלה הרסו לי את הגזרה, גם ככה אחרי שלוש לידות הגוף מתרחב והצמיגים בולטים ובעלי כבר התחיל לרמוז לי שאנשים שואלים אם אני בהריון. אם לפני החג הקפדתי על פילאטיס הרי שבחג נתתי לעצמי חופש מהאימונים וחירות לזלול כאוות נפשי ומהר מאוד הודות לבלוטת התריס הלוקה שלי הלו לראות כמה מצברייט אכלתי שלא לדבר על עוגות קוקוס שוקולד שחיסלתי מדי בוקר עם הקפה. אומנם הלכנו הרבה בטבע בעיקר בדרום כדי להימנע מפקקים אבל גם לחיק הטבע הבאתי איתי לחמניות פסח ועוד כל מני דברים שידועים כמעוררי תיאבון ועוצרי חילוף חומרים. בקיצור, מספיק קשה לי ולילדים ולבעל לחזור לשגרה אז גם גיליתי שהבגדים של לפני הפסח נראים עלי לא טוב, שלא לדבר על הרוכסן שנתקע באמצע הדרך בשמלה שאני מאוד אוהבת ושהירכיים שלי התעבו פלאים. פילאטיס, הנה אני באה! אין בררה כנראה, חייבים להתמיד ולסתום את הפה. מיד עשיתי הזמנה של קמחים ללא גלוטן וקניתי שקים של ירקות, הילדים עיוו את הפרצוף אבל לי לא אכפת, עוד פעם אחת מישהו ישאל אותי אם אני בהריון ואני אחטוף דיכאון לחודש.
|