אני חושבת שאני אינטליגנטית.

באמת.

לא יוהרה ולא שטויות, אני באמת תופסת מעצמי בן אדם לא טיפש בעל ידע מרשים, שפה עשירה ותחומי עניין רחבים. (ממש מודעה למדור שדוכים...)

אבל

כשאני פותחת עיתונים, קוראת את הכותרות, מזילה דמעות על הייסורים, מגחכת נוכח הרכילות ועוברת למדור הכלכלה, אני נאלמת דום.

שם מתחיל הבלאגן.

אני מרגישה כמו עובדת זרה (ולא סתם תיירת) בארץ הפחד.

"מדד המחירים לצרכן עלה בשנתיים האחרונות ב - 3%..."

"מדד המעוף עלה בשבע עשיריות האחוז"

"הדולר נסחר בירידות שערים"

"מדד תל אביב מאה ירד ב 2.7 עשיריות האחוז"

"המסחר במטבע החוץ...."

"מדד הנסדאק ומדד תל אביב 100 בלה בלה בלה"

"הציבור האמריקני מקווה שהנגיד יעלה את הריבית בחצי אחוז ולא ברבע אחוז"

"שווי ניירות הערך של חברת שקר-כלשהו עלה בחצי אחוז"

"חברת XXX ביצעה השתלטות עוינת על חברה YYY"

"תשיקעו היום באג"חים של ZZZ כי אין לדעת איך ייגמר המסחר מחר"

בקיצור - התמונה ברורה.

פחד אלוהים נשבעת לכם...

ולא שלא ניסו להסביר לי את זה כמה פעמים.

באמת שניסו.

באמת רציתי להפנים ולהבין. אבל זה לא הולך לי.

אחרי 15 שנות הסברים על מה הוא "נבדל" היום אני יודעת!!

אני חושבת שזה לא פייר, זה לא הוגן שאי אפשר יהיה לתקוף את השער של היריב אם אין אף שחקן מהקבוצה היריבה לפניך, מה החוכמה כאן בדיוק...? בקיצור - לא פייר אבל אני לפחות יודעת מה זה.

אבל בנושאים שלעיל - אני אבודה. חסרת תקנה.

בעיקר נבוכה

המתנדב להסביר לי לוקח זאת על אחריותו בלבד.