0

ים..שמיים ..וכל מה שבינהם

1 תגובות   יום רביעי, 3/4/13, 13:14

אתמול, התבשרתי בבשורה קשה לעיכול . זה באשמתי אני והאופי האימפולסיבי שלי.

שבע שנים שאני סובלת מהתקפי חרדה . בהתחלה הם היו ידידותיים ריחמו עלי , אבל בשנתיים האחרונות 

החליטו להיכנס בחיים שלי.

שבע שנים מלווה אותי תחושה מסוימת שלא ניתן להסביר במילים ואני כאופייני לשירלי ,

החלטתי להדחיק את אותה התחושה ולהאשים בהתקפים את מה שהיה נראה הגיוני בעיני להאשים.

פאק..כמה זמן ביזבזתי אצל פסיכולוגים לנסות להבין ואני משכנעת אותם שאני יודעת מאיפה והם מאמינים לי.

אולי גם אני יוציא תעודה של פסיכולוג, נראה לי שיש לי את הזכות , הצלחתי לגרום להם להאמין באבחון שלי.

 

הכול התחיל כשישבתי אצל ידיד לפני כמה ימים והוא אמר לי : אם אני מבינה מה ההבדל בין טראומה לבין פוסט טראומה ?

אמרתי לו שכן , והוא הסביר לי בכל זאת שפוסט טראומה זה טראומה שהגוף והנפש עברו אך הם גרמו להדחקה בזיכרון ולכן לא אוכל לזכור את זה , אלא ע"י היפנוזה.

שיתפתי אותו בחלום שחוזר לי כל תקופה מסוימת בערך מגיל מ12 שעד לרגע זה לא ייחסתי לו משמעות , אך פתאום תפס את כולי . הוא חייך ואמר לי לבדוק את זה . ממש במקביל לזה שמעתי על מישהו מיבנה שרואה אותך ויודע הכול אבל הכול עליך. אני לא קונה את השטויות האלה , ועד היום אף אחד לא הצליח באמת " לקרוא אותי" אבל החלטתי שעקב המצב הנפשי שלי אני אלך. הרי בצאת החג הגעתי לבית חולים שוב אז כנראה הגוף מאותת לי משהו . טוב בדרכי שלי כמובן ויתרתי על העבודה וגם חברה שלי ונסענו ליבנה . קבענו איתו במקום שיוכל לפתוח לנו , וכרגיל התחיל איתי ראשונה . הוא התחיל עם העבר שלי , הווה , עתיד קרוב , כל מה שהוא אמר שמחתי לשמוע , כנראה כי אלו דברים שבתוכי קיוויתי לשמוע . ויצאתי רגועה , ואז..הגענו לחרדות , הוא אמר שאיך שהוא ראה אותי הוא יודע ממה זה . אמרתי לו שידבר חופשי כי אני שנים מנסה למצוא לזה פתרון . הוא אמר את בטוחה ? זה יפגע בך , אמרתי לו שידבר אני מספיק חזקה (כמובן אני וקליפות המגן שלי הבלתי מנוצחות ממש) ואז הוא אמר לי שבילדותי.... נחנקתי הייתי מזועזעת , אין מצב אני אומרת לעצמי , הייתכן שהחלום שרודף אותי אמיתי ? מה הולך פה ? טוב תירגעי אני אומרת לעצמי , הרי את לא מאמינה לשטויות האלו נכון? אבל משהו אחר הפעם גרם לי להאמין . אולי כי הרגשתי שבפעם הראשונה זה הגיוני לי , זאת באמת יכולה להיות הדרך מוצא שלי מכל החרא הזה שאני שנים סופגת ? אולי? אף אחד לא מבטיח לי ..אבל אני סומכת על האינטואיציות שלי מספיק כדי לדעת שלחלום שמלווה אותי שנים יש משמעות אחרת ממה שחשבתי עד היום .                                                                                                                                                                              

אז החלטתי 

''
להמשיך את היום כרגיל ולא לקבל את זה כעובדה אלא לקחת את זה כאופציה . הגעתי הביתה ומרוב מחשבות נרדמתי כמו תינוקת לאיזה 3 שעות .

בערב כבר ידעתי שמחר יהיה לי קשה להתרכז בעבודה אבל אני חייבת להתעלות על עצמי . הייתי בשוק שאני מאמינה למה שהוא אמר בכזו קלות , שנים של אנשי דת ומקצוע עברו דרכי ואני בחרתי להניף אותם ממני . במיוחד לאור זה שבשנים האחרונות גם האמונה שלי בסימן שאלה אחד גדול, אז למה דווקא הפעם כן? טוב נשארתי כרגיל עד שעת לילה מאוחרת מנסה מנתחת , חופרת , בוררת . עד שעיני כבר לא עמדו בזה ופשוט נחתתי למיטה . 

בוקר.. כנראה שלא שמעתי את השעון אפילו כי השעה הייתה כבר 9 שאני הייתי צריכה לקום בחמש וחצי . מה קורה לי יאלה..החלטתי להישאר בבית לא היה לי כוח לשמוע לקוחות מעצבנים כל היום , וידעתי שאני צריכה את המנוחה .

אז הלכתי לאן שעושה לי הכי טוב בשנה האחרונה , ולקחתי ספר , מחברת , סיגריות , ונסעתי לים. 

 

אין כמו הים , הסתכלתי ונזכרתי בדברים וחוויות שעברתי ספציפית בים . לאחר מכן הסתכלתי לאופק ונזכרתי בחוויות לאורך חיי שעברתי , חוויות משמעותיות , חוויות פחות משמעותיות , חוויות מעצבות , וחלק סתם משעשעות . הסתכלתי על השמיים , הם כחולים ומרהיבים ביופיים ונדמה כאילו אין דאגה אחת בעולם כשאתה שם , היה בא לי לצעוק אליהם אם יש שם מישהו או משהו ששומע , אבל ידעתי שאני לא אקבל תשובה , כי תשובות זה במעשים , החלטתי שאני מניחה למקרה שחוויתי וכנראה לעולם לא יפתר , אני מעדיפה בפעם הראשונה בחיי כן להדחיק , למרות שאני מודעת שזה נזק לגוף. והחלטתי שאני משאירה את האתמול כאן ולא סוחבת אותי איתי יותר , הוא ישאר בין ים..לבין שמיים ..וכל מה שבינהם.

''

דרג את התוכן: