עוד לא פתחנו את הפוסט הראשון בבלוג וכבר אתנחתא קומית. העבודה שלי מספקת לי מדי פעם אתנחתות קומיות. אחת מהן התרחשה לפני כמה שנים, כשלקוח נחמד שעבדתי איתו, שלח לי מייל כחצי שנה לאחר שסיימנו פרוייקט של בניית שפה ויזואלית לחברה שלו, וביקש שאבצע מספר שינויים בטקסט של ברושור שעיצבתי עבורם. הוא צירף את רשימת התיקונים הטקסטואליים, ובהערה אחרונה הוסיף "בעיקרון העיצוב אמור להישאר אותו הדבר אבל אולי כדאי להחליף את הצבעים".
אם גם אתם מחייכים עכשיו כמו שאני חייכתי כשקראתי את ההערה הזו, סימן שהבנתם את האבסורד - השפה הויזואלית נבנתה רק מספר חודשים קודם לכן, בעקבות תהליך של איפיון והגדרת ערכי המותג של החברה, היא כללה כמובן (בין היתר) בחירה של סקאלה צבעונית שרלוונטית לערכי המותג, ואמורה ללוות אותו בהמשך בכל חומר שיווקי (מודפס או דיגיטלי) שהחברה מוציאה. כמובן שאין שום היגיון להחליף את השפה הויזואלית בכל חצי שנה.
אז מה זה בכלל "שפה ויזואלית"? כדי להמחיש מהי שפה ויזואלית ועד כמה היא חזקה ומרכזית אצל כולנו, נשתמש (כמובן) בהמחשה ויזואלית. ערן טלמור, ארט דירקטור במשרד הפרסום אדלר&חומסקי ומי שנמצא בחייו האישיים בתהליכי התקרבות לחסידות ברסלב, יצר בזמנו הפנוי סדרה של וריאציות על לוגואים מוכרים, רק שכולם ממתגים את... רבי נחמן מברסלב. התבוננו בלוגואים וזהו את המותגים האמיתיים שעומדים מאחוריהם.
בהנחה שלא לקח לכם יותר משניה וחצי לזהות כל מותג, אתם כנראה משתייכים לציווילזציה המערבית. אתם צורכים שפה ויזואלית של מותגים מהרגע בו אתם מדליקים את הסמארטפון בבוקר ונכנסים לתוך חווית המשתמש הידידותית והמגניבה להפליא שבנתה עבורכם APPLE, וממשיכים לצרוך אותה לאורך כל היום עד לרגע שבו אתם לוחצים על השפופרת של משחת השיניים קולגייט (או אלמקס) שנשארתם נאמנים לה כבר 10 שנים, פשוט כי הכי קל ונגיש לכם לזהות את האריזה שלה על המדף בסופר. הלוגואים של קרלסברג, טייד, נייק, וורנר ברוס וקוקה-קולה הם חלק מהDNA הצרכני שלכם, בזכות שפה וזהות ויזואלית ששומרות על אותו קו מבודל, מזוהה וזכיר כבר עשרות שנים (ויותר ממאה שנה, במקרה של קוקה-קולה).
עכשיו קורה משהו מצחיק. הדבר המצחיק הוא, שבעוד כולנו דוברים ויזואלית שוטפת - מסתבר שרובנו המוחלט רק קוראים ומבינים את השפה, אבל כשאנחנו צריכים לכתוב או לדבר בה, אנחנו מתחילים להתבלבל. ובמילים אחרות, למרות שאנחנו צרכנים יומיומיים של שפות ויזואליות איכותיות מאוד, מושקעות מאוד, וחווייתיות להפליא - מבית APPLE, GOOGLE וFACEBOOK - ברגע שאנחנו נדרשים ליצור בעצמנו מוצר שאמור לתקשר עם אנשים אחרים (וזה יכול להיות נייר שיווקי, מסך של תוכנה או כרטיס ברכה ללקוחות לחג הפסח) השפה הויזואלית מפסיקה להתקיים ובמקומה אנחנו יוצרים את הדבר הפונקציונאלי, המרובע והסטנדרטי ביותר שאיפשרה לנו תוכנת WORD או POWER POINT. כל עוד מדובר בטיוטה שאמורה להישלח לאיש מקצוע זה בסדר גמור - הרי איפיון ובניית שפות ויזואליות הם לא תחום ההתמחות של רובנו. אבל להפתעתי הרבה, במהלך השנים שאני עובדת עם לקוחות, אני מגלה פתאום, מוצמד למכשיר בשווי מאות אלפי דולרים שעומד להיות מיוצא לחו"ל, ברושור ש'עוצב' בWORD ע"י מנהל התפעול, ונראה ככה:
לא מרנין.
תגידו מזל טוב, בלוג חדש נולד. הבלוג 'ויזואלית ברמת שפת אם', יעסוק בשפות ויזואליות - בפירוק לגורמים של מרכיבי השפה הויזואלית, בהמחשה כיצד השפה הויזואלית משפיעה עלינו כמשתמשים ומַבְנָה את הרגלי הצריכה שלנו, בניתוח של שפות ויזואליות מהארץ ומחו"ל, ומדי פעם גם דוגמאות חיות של שפות ויזואליות שנוצרו בסטודיו הפרטי שלי. אתם מוזמנים לשתף, ללייקק, להגיב ולהירשם לקבלת עדכונים. |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#