בעקבות מלחמת הטוקבים - קלגסבלד את דנקן

TheMarker Cafeאגסיהליגה הטובה בעולם - לא לגברים בלבדבעקבות מלחמת הטוקבים - קלגסבלד את דנקן

הליגה הטובה בעולם - לא לגברים בלבד

בתור חובב ספורט מושבע שקורא ספרות יפה - כל הנושא הזה של אהדת קבוצה או שחקן מרתקת אותי:
מה גורם לנו לאהוד קבוצה? להעריץ שחקן?
מה הקשר בין כל אלה לאהבה ושאר הקשרים שאנו יוצרים עם אנשים?
ראשית - תהליך ההזדהות עם קבוצה הוא לעולם ריגשי. משהו מתחיל את הקשר הזה.
כשאני מסתכל אחורה על עצמי אז בספורט התחלתי להתעניין בשנת 71.
אז מטבע הדברים אהדתי את אייקס, ארסנל, הולנד ומכבי נתניה בכדורגל.
עד היום - למרות שזה לא מדיר שינה מעיני אני שמח שהקבוצות האלה מנצחות.
הבחירה הייתה טרוויאלית - הן היו הכי טובות באותה שנה (נו - מה אתם מצפים מילד בן 5).
את הליגה הטובה בעולם הכרתי ב - 1980. נסעתי עם אבא שלי וראיתי במלון שרתון את המזרח נגד המערב - חוויה מדהימה.
מאותו רגע נכנסתי לעניינים ישר לתוך היריבות המיתולוגית בן בוסטון סלטיקס ללוס אנג'לס לייקרס של שנות השמונים. איזו יריבות? השחורים נגד הלבנים, שאו טיים נגד צווארון כחול, לארי בירד נגד מג'יק ג'ונסון.
אני הייתי בעד בוסטון - למה? בהתחלה חשבתי שזה בגלל השנאה התהומית של אבא שלי ללו אלסינדור שבסמוך לאותה תקופה התאסלם והפך לקארים עבדול זמר (סליחה - ג'אבר). הכדורסלן הנערץ עלי היה לארי בירד. יותר מאוחר הבנתי שלמרות תרומתה של התאסלמותו של ג'אבר - מצאתי בבוסטון ובעיקר בלארי בירד דברים אחרים.
הסיפור האישי של לארי בירד די מדהים. הוא היה כישרון גדול גם בתיכונים. כיליד אינדיאנה הוא מטבע הדברים קיבל מילגה למכללת איניאנה הגדולה של בובי נייט. אבל מה?הבחור שבא מעיירה קטנה בשם פרנץ' ליק בת כמה מאות תושבים - שהוריו התגרשו, אביו התאבד נבהל מהאוניברסיטה הגדולה וחזר הביתה ובמשך שנה עבד כמפנה זבל בעיירה. לאחר שנה הוא הצטרף למכללה הקטנה יותר במדינה וההרבה פחות מכובדת אינדיאנה סטייט. את המכללה הזו הוא לקח למאזן מדהים של 33-1 עד לגמר שנת 79 שם הפסיד ל......מג'יק ג'ונסון.
בקיצור - מבלי לדעת - התאהבתי בשחקן הלבן הזה שלא ידע לקפוץ אבל ידע לנצח - בעיקר - באמצעות עבודה קשה ושכל.
השחקן האהוב עלי היום הוא טים דאנקן - אותו ראיתי לראשונה במכללת ווייק פורסט - בתקופה שהיו מסקרים את המכללות בעיקר בגלל דורון שפר. לא ידעתי עליו דבר - רק ראיתי אותו משחק את הכדורסל הכי נכון בעולם.
מאוחר יותר - כשהצטרף לליגה כבר קראתי עליו את הביוגרפיה.
טים דאנקן התחיל לשחק כדורסל מסודר רק בגיל 15 - וגם זה באיי הבתולה. למה כל כך מאוחר? כי עד אז הוא היה שחיין. אבל למזלנו - סופת הוריקן הרסה את הבריכה היחידה באי והוא די פחד לשחות בים עם כל הכרישים.
אנחנו קיבלנו מתנה - שוב שחקן לא אתלטי במיוחד (אם כי הוא הרבה יותר אתלטי ממה שנראה) שבאמצעות שכל ומוסר עבודה גבוה (טוב נו - לא מזיק גם שאתה 2.11 עם ידיים ארוכות) הצליח לזכות כבר עם קבוצתו בארבע אליפויות.
מה למדתי - שבבסיס האהדה הספורטיבית של אני מעריך יותר אינטלגנציה ומוסר עבודה על כישרון טהור - זה בשבילי מייצג את הקסם הספורטיבי של כל אחד יכול.
זהו להיום.

בעקבות מלחמת הטוקבים - קלגסבלד את דנקן

‎1

2 תגובות יום שלישי, 15/1/08, 12:42

קלגסבלד טבע בביצה הרדודה של טים דנקן האינטרנט הישראלי, גדל כמו נער מתבגר – ללא השגחה. כותבים, קוראים וכותבים טוק בקים. אבל בישראל כמו בישראל. בעשרים ושבעה בנובמבר קראתי טוק בק בוואלה ספורט ומישהו הגיב על סקירה של ליגת ה – NBA . הקורא כותב המלומד טען שבשביל להצליח בליגת ה – NBA צריך להיות אתלט או בעל אמביציה ובתוך תגובתו היה כתוב "......לשחקנים אתלטים ומהירים עם ידיות מדויקות ולשחקנים כמו שקיל ויאו והנקניק מהספרס". טוב – אני יודע שכולם מחכים לקרוא באתר BIZPORTAL על טבע, ת"א 25 וכסף – אבל בכל זאת אנו עוסקים באינטרנט.

בוא נודה באמת – האינטרנט הוא גדול, ים של מידע ונגישות מדהימה – אבל אליה וקוץ בה. באינטרנט – נכון לימים אלה ולעורכי האתרים – אין חסמים, אין בלמים – כל מטאטא יורה.

כל מי שיכול להקליד נהיה דעתן. המידע הופך רדוד יותר ויותר – האם תגובה כפי שמופיעה למעלה הייתה מופיעה בעיתון מודפס? אני מניח שהעורך אפילו לא היה מסתכל עליה. אבל האינטרנט נותן במה לבחור ישראלי – אני מעריך שנמצא בין הגילאים 12-17, שכותב בשגיאות כתיב, שלא מבין דבר וחצי דבר בכדורסל לכתוב על טים דאנקן שהוא נקניק.

לאנשי הכספים שלא יודעים מיהו טים דאנקן – הרשו לי לפרט בקצרה:

טים דנקן נולד באיי הבתולה, עד כיתה ט' הוא היה שחיין, למזלם של חובבי הכדורסל – סופת הוריקן שפקדה את איי הבתולה הרסה את בריכת השחייה היחידה באי. דנקן נאלץ להתחיל לשחק כדורסל. העובדה שהבחור מתנשא לגובה 2.11 בוודאי לא הזיקה. כעבור שלוש שנים הוא בתקבל לקולג' מכובד כוייק פורסט, סיים אותו עם תואר בפסיכולוגיה ובשנת 1997 נבחר ראשון בדראפט לשחק בקבוצת סן אנטוניו ספרס. מאז הוא העמיד ממוצעים של 22 נקודות ו – 12 ריבאונדים בתשע עונות. הוא זכה כבר בשלוש אליפויות כשבכל השלוש נבחר כשחקן הטוב ביותר בסדרת הגמר. בשנת 2003 במשחק המכריע נגד לוס אנג'לס לייקרס ( באותה עת האלופה כשבהרכבה שאקיל אוניל וקובי בריאנט) כששאקיל שומר עליו הוא קלע 37 נקודות ולקח 16 ריבאונדים. בשנה שעברה, למרות שקבוצתו הפסידה לדלאס בחצי גמר המערב הוא העמיד ממוצעים של 32 נקודות ושנים עשר ריבאונדים הכל כשהוא משחק פצוע.

אבל באינטרנט – נכתב עליו על ידי ידען שהוא נקניק. טוב – זה כדורסל בעולם אחר? לא נורא.

אבל בואו נזכר בטוק בקים שנכתבו על עו"ד דורי קלגסבלד ביום 12.4.06: תגובה מאת: רק מאסר עולםהצווארון לבן אבל הנשמה של קלגסבלד שחורה משחור תגובה מאת: בטח לא יקבל כלוםזלזול בוטה בחיי אדם - איזה איש דוחה ומגעיל
מעניין אם מישהו מהכותבים הללו מכיר את עו"ד קלגסבלד?

מתי ניתן לאנשים לכתוב ככה על בן אדם אחר באמצעי תקשורת מבלי לצאת בעונש – זה שחור משחור וזה דוחה ומגעיל.

גולשי האינטרנט בישראל – בואו נרגע כולנו בבקשה. בואו ננסה להיות קצת יותר בני אדם ובעיקר בואו לא נהיה כל כך רדודים וגסים. עורכי האתרים – אולי נקדיש שעה מזמננו נעבור על התגובות ונסנן את התגובות המתלהמות, האלימות והגסות.

דרג את התוכן: