שתי נשים קשות יום  התקוטטו באוטובוס בצעקות  והשורה המנצחת הייתה -מי עבר יותר ניתוחים. הנהג פרץ בצחוק.

אנשים טיילו ברחוב החלונות הקפואים בשוק וצפו  במופע חשפנות של עופות ערופי ראש  . תיירים ראו עין בעין דגים השרויים בין פירורי קרח ומלח  בוכים בדמעות יבשות. כבדים  אדומים טיפסו  זה על זה לראש הגבעה נאחזו אך  החליקו מטה לביצה של דם. הירקות  צבאו על הקונים בצבעים זנותיים .הפרות הזיעו עסיס והתלטפו באצבעותיהן הממשמשות של הלקוחות . הרוכלים עמדו זקופים עם סיגריה בפה וקפה ביד .  נעריהם הערבים נמתחו ליד  מוכנים לפקודה.  השוק הוא סניף של מוזיאון ישראל  והאגף -התפתחות האדם מן הגס למנומס .

הנערה בשמלת קטיפה  פרחונית שישבה אתמול  יחפה על הרצפה ונגנה בכלי אקזוטי עלתה לאחד הדוכנים הריקים ונגנה אותו ניגון  מגרד,באותה שמלה ובאותה תנוחה מופשטת. רק צמתה עברה מאחור לפניה המחוטטות. מרכזיותה בעיניה לא עמדה בספק.  בנרתיק לרגליה נערמו עשרות שקלים. בחור עב גוף לבש  חולצת קיץ חדשה וזו התפקעה בזעקה כי נחשים מקועקעים זחלו מתחתיה.

 קניתי שקדים כפי שנולדו בשמונה שקלים. קלפתי ואכלתי אותם כל הדרך חזרה הביתה . מולי ישבה באוטובוס בחורה מחוטטת ומאובקת כמו דרך טנקים . עיניה כחולות יפות  ואפה בשרני,  גדול. במיוחד בפרופיל. היא חיפשה באמצעות האצבע  סימני נפט בנחיר ימין ואחר כך בשמאל-חיפוש נחוש ושיטתי . בדרך העולה מן התחנה ראיתי את האילם  בפתח המרכול מנסה לבטא את... וזהו. אין לו מילים בפה רק בראש. הוא לא יוכל לשמש כמדובב בתא המעצר. סיכום ביניים-אני כותב את חיי. אתם קוראים. אני מוכרח אתם לא. נראה מי ישבר קודם.

אחר הצהריים הייתי אצל הספר יעקב. אני יושב על כיסא עשוי עור מחשמל. אין לי שערות. גם לי מגיע לשבת עליו. בא תראה ,הוא מושך אותי החוצה. שני ארבה שכבו מתים. בין חבריו -רוצח משוחרר, חולה נפש ,אתיופי, זונה, ערבי ואני. כולנו שייכים לmiss fits.יוצאי הדופן. ליד יעקב נמצאות דרך קבע נשים שליחתם נסה בבהלה. הוא מעמיד ביניהן כיסא  בר גבוה ועליו מניח  גבינה ,זיתים דפוקים ובייגלה מסומסם. פירורים נושרים ארצה וקול מצמוץ השמן נשמע עד  שהגלעין  נפלט החוצה כעובר . ואת ששת שלו הוא שולח להביא בצל. זה השליח שחוט אחד במוחו יצא מעיגונו ונפרם. יעקב קוצץ מגלח  מייבש מעשן מביט במראה מדבר בנייד מוכר דיסקים מזויפים ומשקפיים לעיוורים גורף שיער ליעה ועושה פן לעצמו

נערה חרדית יפיפייה לבושת מדים תכולים של תלמידות בית יעקב עלתה לאוטובוס וישבה מאחורי הנהג והביטה בו דרך הראי  כך היא עושה מדי בוקר .נוסעת רק עם הנהג הזה ולא אומרת כלום. היא  בת 16.בת של נכבד מחסידי גור הנוקשים. יש סוף לסיפור אבל אין לי כוח לכתוב את נפתוליו.

היום התחולל קרב בין שתי עגלות נכים באוטובוס לבין הנהג לעיני כל הנוסעים ששרו במקהלה מצקצקת . הנהג טען כי בגומחה המיועדת לעגלות נכים יש מקום בטוח רק לאחד. הנכה שתפס מקום ראשון  בגומחה לקה בילדותו בשיתוק מוחי. הנכה האחרת אמריקנית דעתנית ומעצבנת לא קיבלה את  תחנוני הנהג שמסוכן לשבת במעבר במקרה של בלימת פתע וחנתה באוטובוס במקום האסור. הנהג דומם את המנוע ושילב ידיים. הנוסעים שרצו לרדת לא יכלו לעשות כן אלא אם תסכים הנכה האמריקנית שיטפסו לה על הראש . השתרר  שקט . נשימותינו בעבעו בקול. הרגשנו כמו בצוללת שמנועיה קרסו והיא נדונה לצלול עד שאול . למזלנו החל הנכה הספסטי  התמים להיכנס לפניקה וליבו שבק .אנשי זק"א פינו אותו והנוסעים השליכו  את העגלה הריקה החוצה. העוול ניצח. האוטובוס נע.