0

הבולדוג שנשך לי את המיזם

0 תגובות   יום חמישי, 4/4/13, 15:51

 בעידן של היום כולם חושבים על רעיונות.

רעיונות למיזמים , לאיך התעשר , לאקזיטים , לשנות את פני העולם , להשפיע , להבריא את העולם ממחלות....

כולם נהיו ממצאים. פעם זה היה אחרת. פעם להיות ממציא או יוזם של רעיון היה תפקיד שהיה שמור לאנשים מסוג מסוים. ממציאים, לעיתים תימהוניים , יצירתיים מאד.

היום ? היום גם ריקי כהן , זאת – החברה של יאיר לפיד מחדרה , גם לה במגירה יש כמה רעיונות. ענקיים!.

איך זה עובד ? נורא פשוט

שלב ראשון  - חושבים על :

יושבים כמה חברה על בירה באיזה פאב מדרכה בתל אביב (כזה ששם שני שולחנות על מדרכה בשוק הפשפשים ונהיה באר...) וחושבים על מה עושים. ואז פתאום נופל רעיון. "נעשה אפליקציה שיודעת ..." וזה לא חשוב אם להזמין מונית , לנווט בפקקים , לסרוק את דף הקשר  של הילד מהגן או לעצב  לנו את הבית. הרעיון , ענק. אגב תנסו את זה , שתי בירות (גדולות)  הופכות את רב הרעיונות ליותר טובים (ולא , אני לא מעודד אלכוהוליזם).

שלב השני  - מתלהבים:

נפגשים יומיים אחרי הרעיון ובודקים אם ההתלהבות עדיין קיימת "ישנת על זה אחי" , "זה עדיין נראה לך". בד"כ בשלב הזה , עדיין כולם בעניין. זה גם השלב שבו מוציאים פתק קטן או אקסל גדול , וזורקים כמה מספרים שייתמכו את הרעיון.

"נגיד שיהיו לנו רק פרומיל לקוחות , וכ"א ישלם רק שני דולר.... אפילו אז החברה מרוויחה עשרה מיליון".

שוס! מתחילים לבנות מצגת. כי הרי כל משקיע שרואה את זה , נופל.

של שלישי – מתחפרים :

אחרי ההתלהבות מהמצגת הראשונה מתחילים ויכוחים. ככל שהשיחות מתקדמות צפים הן חילוקי דעות והן , וזה יותר בעייתי , נקודות תורפה. מתחרים שלא אותרו בהתחלה מופיעים פתאום בגוגל.

הירידה לפרטים מגלה שההשקעה הנדרשת גדולה , זמן הפיתוח ארוך , וגם יש לא מעט נקודות שלא נתנו עליהן את הדעת בשלב הראשון והן מטרידות ומחייבות התייחסות. פתאום היופי המושלם כבר....לא כזה יפה ?

של רביעי – פוגשים את ה"מדכאים" :

לוקחים את הרעיון ויוצאים לטייל. גם אצל חברים. גם אצל "מנטורים" וגם אצל משקיעים פוטנציאליים. אנג'לים...

פעם אם היית אנג'ל (נגיד ...שמעיה אנג'ל) פחדו ממך פחד מוות. היום לכל אנג'ל יש עדת מעריצים...

אם הרעיון פיגוז , זה שלב שצולחים בהצלחה. אבל בד"כ חוטפים הרבה ביקורת וסקפטיות.

רב היזמים מתחילים כבר כאן להיכנס לשלב ה"בונקר". הם לא מקשיבים , הם עסוקים בלמכור. בלשכנע את הצד שכנגד שהוא טועה. כאילו שמשקיע שנכריח אותו , בסוף ישקיע בנו.

החלק הכי רע בשלב הזה , שהוא מדכא. אומרים לך בפרצוף שהרעיון הענק שלך , שווה..... כלום.

שלב חמישי – לבד או לפח :

עברו כמה חודשים. נלעסו כמה וכמה כיוונים אפשריים. בד"כ מצב המיזם הנוכחי כבר בכלל לא דומה לרעיון המקורי ובמרבית המיזמים , גם אין (עדיין) כסף. ואז צריך להחליט – ממשיכים לבד ומקווים שיום אחד בעוד...חצי שנה או שנה , נקבל השקעה שתיסחב אותנו עוד שנה קדימה , או...שחודלים ומתייאשים.

להרים ידיים לפעמים הרבה יותר חכם מאשר להידבר לרעיון שעל פניו , לא ממש עומד להתרומם....

עוד שלבים ?

אפשר להמשיך קדימה עם עוד כמה שלבים אבל כאן הרעיון כבר די ברור. הכיוון ההתחלתי שהיה מדליק קל ועמד להפוך להצלחה מסחררת , התברר אחרי עבודת עומק , כמיזם מורכב , מלא פינות נסתרות , טכנולוגיה לא פשוטה, עלויות שיווק משמעותיות , וגם מוקף מתחרים , איך נאמר "לא מספיק שונים מהרעיון שלך..."

כי גם רעיון פשוט לכאורה כמו GET TAXI  למשל, דורש פיתוח , וגיוס נהגים , ופרסום , ורישוי של תחנת מוניות (במקומות מסוימים) ועוד ועוד ועוד.... וזה כשהרעיון טוב ישים ונאהב על ידי משקיעים.

בקיצור , קחו אוויר , כי ההתשה בעיצומה.

זה אגב שלב שבו מתחילים לחשוב שאולי , רק אולי , שווה לחשוב על רעיון....אחר ?

אלא שגם זה לא פשוט כשברקע  , בתוך הראש , נובח לך בולדוג....

מכירים את התאוריה הזו על כלבים מסוגים מסוימים (פיטבול , בולדוג) שאם הם נושכים משהו חזק ,

ננעלות להם הלסתות ? ננעלות. לגמרי. כלומר גם אם הכלב מחליט לשחרר...תקוע , לא יכול.

אז אני לא וטרינר והתאוריה הנ"ל כנראה לא ממש עובדת אצל כלבים , אבל מה שמעניין זו הפילוסופיה וזו אומרת :

נשכת חזק ? עכשיו אתה רוצה לעזוב ?.... לא תצליח. ננעלת..

ככה זה גם בסטארט אפ. אתה חושב על רעיון. הרעיון נראה מדליק אתה מתחיל לעבוד בכיוון ,

מתחיל לעבור את השלבים , ובאיזה שהיא נקודה אפילו שאתה כבר בעצם לא כל כך רוצה....

ננעלות לך הלסתות על הרעיון. אתה לא מצליח לשחרר...

המוח שלך נכנס לבונקר ופשוט מסרב לחשוב על רעיונות אחרים.

אפילו שלפני המיזם ייצרת חמישה כאלה בשבוע. בונקר. לא עולה שום מחשבה.

אז מה עושים ?

נניח שאחרי עבודת פרך תצליחו לשחרר לבולדוג את הלסתות ולעבור הלאה .

מחד – השתחררתם. מאידך תמיד תסתובבו עם פחד מרגיז שאולי עשיתם טעות ואם הייתם נצמדים לרעיון , הייתם מצליחים בסוף. גם עיתוני הכלכלה מתחילים להפחיד. רק חס וחלילה שלא נקרא על מישהו שעה אקזיט מרעיון דומה. הרעיון שלי! שרק עכשיו הרגע , עזב אותו הכלב.

מאידך , אם לא תשחררו , אתם עלולים למצוא את עצמכם במדרון חלקלק ממשיכים לבזבז זמן אנרגיה וכסף ,

על משהו שכבר הרבה זמן נראה לכם לא נכון ורק , כי ננעלו לכם הלסתות.

 

אז מה מוסר ההשכל ?

אההה , זה די פשוט.

 

רוצה להיות יזם וסטרטאפיסט – תהיה מוכן לחיות....... חיי כלב מגניב

 

האו האו  לכולם.

 

www.businesstopography.com 

דרג את התוכן: