ציבור המאזינים וצופי הטלויזיה בכל רשתות השידור בארץ הסכינו זה מכבר .נוכח הישנותן של ידיעות על המשך מעשי ההרג בארצות ערב שכלל ואת טוניס לוב עירק מצרים לבנון ואף לאפגניסטן ופקיסטן הגיעו ושיאן קורה עתה במסע הרג ממשלתי שאינו מוסתר ולא מוכחש בשום צורה של הרג טף נשים וילדים ללא אבחנה.והכל בשם הקידמה והשאיפה לחופש של כל עידות האיסלאם הלוחמות ומקיזות דם אחת לשניה ללא רחם.האמת שכבר הורגלנו ואנו כמעט ולא מתייחסים לידיעות שלמרבה הזוועה ,הפכו שכיחות יותר ויותר ,וגם העולם הצופה ומשתומם מפהק בשעמום נורא.וללא נקיפות מצפון כלל. נוכח מציאות זו ניצבים מנהיגי העם הישראלי ותוהים.כיצד הם יכולים לסמוך על הסכמים הנחתמים בידי שליטים ערבים לרגע ומתחלפים כל יום לנגד עינינו..פועל יוצא מתהיה זו הוא בהכרח על ידי עיגון ההסכמים ככל שיהיו ויושתתו על תנאי שטח ברי הגנה מוצקים וזאת מתוך הידיעה ששליטים ערביים קמים ונופלים על פי גחמות של פלג זה או אחר.

הכרוכות באלימות ושימוש ברצח,ופיגועים כדרך מקובלת. לתפיסת שלטון, אם זה על רקע עדתי אתני משפחתי או  כל סיבה אחרת השימוש בהרג למימוש מאבקים לשליטה בהם הכל כשר ומותר אם זה רק בגדר האפשרי.

המאבק האלים בכל ארצות ערב המזרח התיכון מתחולל מזה שנים ספורות ועדיין נמשך בסוריה נגד הרודן באשר אסד.

ועל אף 70 אלף הרוגים מסע הקטל נמשך ועוד היד נטויה ואך טבעי הוא כי זליגת מסע ההרג  שאינו מכיר גבולות יעבור ללבנון שגם היא שסועה בפלגי העדות השונות ואין לצפות ולדעת מה ילד יום? כשבאים היום אנשי שמאל רבים בארץ ומציעים לתת אמון בחתימת הפלסטינאים על הסכם. כל הסכם. חלקי או אחר, ברור כי אין ההסכם שווה אפילו את הנייר עליו מודפסים הסעיפים וכל ראש ממשלה ישראלי שיחתום על הסכם כזה מוביל בהכרח את עם ישראל לאבדון.

גדולתם של מנהיגים ועוצמתם האנושית בראיה היסטורית מתבטאת לעתים באמירה של מילים ספורות שבהם מקופלות כל תולדות עם ישראל וחינוכו לדורותיו, כאלה היו מילותיו של מנחם בגין בראותו את "אלטלנה" אוניית הנשק שהחלה לפרוק עולה באש ומסכנת את כל סביבותיה "מלחמת אחים. לעולם לא." הוא אמר זאת למרות הזעם האיבה ההשפלה העלבון ועורמה שעמד מולה לעולם לא .הוא אמר ופקד על הפסקת המגננה מפני צבא יהודי שהפגיז את האונייה והתותח הקדוש שהצית את מחסניה.

וכאן טמון ההבדל הפעוט ההענק אל מול הערבים וכל מערכת המושגים שלהם לקיום הסכמים שאף בינם לבין עצמם אינם יכולים לקיים הסכם .כך שכל הסכם עם היהודים שבראייתם הם מבינים או כעוד דרך להערים על היהודים ולעקור אותם מן השורש.או כדרך מותרת על פי האיסלאם כדי לגבור על האויב. ואנשי השמאל אינם מבינים זאת כי הם נולדו למציאות של אחרי המצוקות של העם בתקופת המצור בששים ושבע וכל ההיסטוריה של מעשי הטבח ביהודים לפני קום המדינה .אינה מוכרת להם כלל לכן לסיכום מוצע לאנשי השמאל ללמוד על תוכנית החלוקה של עצרת האו"מ ב 1947 כי שם מתחילה הבעיה הפלסטינאית .בשל חוסר יכולתם ורצונם לקבל ישות יהודית בשום צורה או תבנית מדינית "וכל השאר היסטוריה"