כותרות TheMarker >
    ';

    רואה ונראה

    מה אני רואה, מה את רואה, מה אתה רואה, אייך זה נראה, אייך אתה נראה בעיני או אני בעיינך, אייך את רואה את עצמך דרך העיניים שלי.

    הכל (כמעט) עובר אצלי קודם כל דרך העיניים - הלב שלי. המחשבה והניתוח השכלתני, אחר כך או שלא.

    בבלוג הזה, בלוג של ציירת ופחות אדם של מילים, אדבר על האופן שבו הדימויים, הדיוקנאות והמרחבים נוצרים בעבודות שלי ולפעמים גם מחשבות על דברים אחרים.

    0

    המאמר לתערוכה מאת ניר הרמט

    2 תגובות   יום שלישי, 15/1/08, 14:49

    להלן המאמר של ניר הרמט, אוצר התערוכה שעליה כתבתי בפוסט הקודם.

     הטקסט מהווה חלק בלתי נפרד מהתערוכה והמשמעות שלה.

     

     

     הגלריה יצאה לרחוב: קיר אמן - על חזית בית האמנים ע"ש יוסף זריצקי בת"א

    קרטוגרפיה ; קנ"מ 6.2:1

    [חמישה הדפסים תעשייתיים, וציור שמן על בד]

    חגית שחל

    אוצר, ניר הרמט

     

    הדימויים המובאים בתערוכה שאולים מתוך עולמה וסביבת המחייה המיידית של חגית שחל. היא מבקשת לנסח מחדש "טבע דומם" ולאתגר את עמדת הצפייה בו.

    בגודלם המקורי, שמן על בד, 50x50 ס"מ, הציורים נראים וידויים. הם מתפקדים כיומן מסע יומיומי, פרטי, חשוף. בעוד בפורמט המקורי הציורים שומרים על אינטימיות ונלחשים בתוך המרחב האישי, הם מודפסים כרפרודוקציות ענק, בהדפסה תעשייתית, בגודל 310x310 ס"מ, לפי קנה מידה של 6.2:1. הם מופקעים מסביבתם הטבעית, המוגנת, אל המרחב הציבורי, מרחב מרובה משתתפים המזמין לדיאלוג. בתוך מרחב זה, שהוא אינו חלל אמנות קונבנציונאלי, נוצקת משמעותה של התערוכה, בכל פעם מחדש, בכל פעם שאדם מזדמן, אם בכוונה או אם לאו, לרחוב.

     על דרך תהליך הניפוח,ה Blow Up אותו עברו העבודות עד לגרסתם כפי שתלויה על קיר הבניין, הדימויים מאבדים את הנימה האינטימית שלהם, מודעים לעין הצופה בהם. הייצוגיות המודעת יוצרת העמדה מחודשת של המציאות עצמה. דווקא על דרך חשיפת הדימויים והוצאתם אל המרחב החיצוני, הם מנטרלים את העוקץ המציצני, מפרקים את המבט ושבים לתפקד כטבע דומם המהווה המשך ישיר לתפאורת הרחוב.

    חגית שחל יוצרת קומפוזיציות שהן גם ממשיות וגם מופשטות. הקו שלה מתפתל ונע בין ריאליזם רציונאלי לאבסטרקט אקספרסיבי. שתי תפיסות המציאות האלו, דרך הקו, מתנקזות אל מסקנה ויזואלית אחת המהלכת על קו התפר.

    זוהי במקביל פעולה של גילוי והסתרה; התערוכה מבקשת לבחון את מערכת היחסים בין פעולה אינטימית, "קטנה", אל מול פעולה אקסהיביציוניסטית, "גדולה מהחיים" אשר מאתגרת את המבט, מתערבת בנוף האורבני ומטביעה בו את חותמה.

    שינוי הפרופורציות והוצאת העבודות אל המרחב הציבורי מסמנת אותם כמודל ביחס למציאות. העבודות, כמו מפה גיאוגרפית, מביאות ייצוג דו מימדי, בשינוי קנה מידה, של המרחב התלת מימדי. מעשה ההמרה הזה מקדד את המציאות עליה הוא מדווח ומעצים את הבנת האובייקט, את הגישה אליו.

    האנתרופולוג לוי-שטראוס (החשיבה הפראית, ספריית פועלים) טען שאמנות מסמנת את המודל כאופן התקשורת היסודי. תרגום האובייקט לאמנות או ייצוג מחייבת גריעה כמותית של מספר תכונות. הפשטה זו מאפשרת תפיסה ב"מבט חטוף", מה שמפצה על אובדן הפרטים ומצליח להעביר את המסר באופן מיידי.

    עוצמתם של הדימויים נובעת באופן פרדוקסאלי דווקא מפשטותם ושבריריותם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/1/08 23:08:
      גמני שמחתי שהגעת.
        19/1/08 02:02:

      היי חגית,

      שמחתי לפגוש אותך אתמול למרגלות יצירותיך המרשימות.

      המשיכי להצליח!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      חגית שחל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין